©2018 by Feel NBA. Proudly created with Wix.com

  • yuvaloz55

בביקורי האחרון בוומבלי – אלון עוז, פוסט אורח

אז נפתח בהסבר: לפני כשנתיים בעל הבלוג חלק את חוויותיו מביקור באולד-טראפורד, ומכיוון שמדובר במסורת (בכל זאת, אנגליה), הרגשתי מחויב לשתף את חוויותיי מוומבלי בראשון האחרון.


המסך הזה הוא בגודל של 600 מסכים ביתיים!


אכן התמונה לא משקרת, וומבלי בלונדון היה האכסניה של משחק ליגה משבוע 8 של ה-NFL, בו “אירחה” אטלנטה פאלקונס את הליונס מדטריוט. כחלק ממאמצי השיווק של ה-NFL בעולם הם קיימו בשנים האחרונות מספר משחקי ליגה בלונדון (המשחק הזה היה העשירי במה שנקרא NFL International Series – כן, האמריקאים יודעים למתג כל דבר) שלפי כל הסימנים נראים כהצלחה מסחררת, מה שהעלה את הנושא של הקמת פרנצ’ייז לונדוני לסדר היום של הליגה, עם כל הגיהנום הלוגיסטי שזה מביא עמו.

הפאלקונס היו אלה שויתרו על משחק ביתי כדי לזכות לארח בוומבלי, מה שכנראה היתה הסיבה שמצאנו את עצמנו יושבים כשמשני צדדינו חבורה של אפרו-אמריקאים (פוליטיקלי קורקט זה אני) שטסו כל הדרך מאטלנטה. אחד מהם אף טרח לבשר לי שהוא זה שמכר ל-StubHub את הכרטיסים שאני קניתי מהם (ובעצם ממנו) במחיר כפול ממה שהופיע עליהם. תמיד כיף לשמוע. ממש שניות לפני בעיטת הפתיחה התיישב לידי בחור שנראה שייך לחבורה האטלנטית (אמרתי לכם, פוליטיקלי קורקט), אך עוד לפני שהקיק-אוף נבעט הספקתי להבין שהוא בכלל אוהד דטרויט – כמות הצעקות שהוא קיבל מחבריי לשורה הסגירה את מה שהם חושבים עליו ועל הקבוצה שלו. כששאלתי אותו האם מגה-טרון (נו, קלווין ג’ונסון, ארגיובלי הרסיבר הטוב בליגה) התאושש מהפציעה וישחק היום, הוא ישר שלף את האייפון והראה לי סלפי שלו עם קלווין מלפני כמה רגעים על הדשא ובישר לי שהוא לא עומד לשחק היום. עוד לפני שהספקתי לחקור אותו “איך ומה” אטלנטה כבר הובילה 7-0.

המשך המחצית הראשונה לא בישר טובות לחבר משיקאגו (הוא טען שיש לו מנוי לליונס ושכל סופ”ש הוא נוסע להורים בדטרויט) ואטלנטה הוסיפה עוד שתי גיחות לאנד-זון ועם הירידה להפסקה זה כבר היה    21-0. אני כבר התחלתי לחשוש שהמחצית השנייה תהיה גארבג’-טיים אחד ארוך ואיך הבחור שמכר לי את הכרטיס גם עשה עליי קופה וגם חוזה במשחק הכי טוב של הקבוצה שלו העונה (נגד יריבה אמיתית, טמפה-ביי לא נחשב). אז הלכתי לקנות עוד בירה.

תחילת המחצית השניה לא בישרה טובות מבחינת מד-החיים של המשחק, הליונס המשיכו להראות כמו האריות בספארי ברמת-גן, אבל פתאום זה קרה. ואז זה.


חוגגים את התחייה של המשחק


פתאום הליונס מצאו עצמם במרחק 8 נקודות בלבד, בדיוק טאצ’-דאון והמרה של 2 נקודות. משום מקום קיבלנו משחק של פוזשן אחד, עם כל המומנטום בצד של הכחולים מדטרויט. וכמו בסרט אמריקאי טוב, הליונס אכן הצליחו להשיג את הטאצ’-דאון המיוחל 4 דקות לסוף. אני כבר התחלתי להכין את חברה שלי שאולי תהיה פה הארכה ואולי כדאי שהיא תשתה עוד בירה כדי להתחמם. היא נתנה לי מבט של “אני הולכת לקנות עוד בירה רק כדי לדפוק לך אותה על הראש, אני כבר 3 וחצי שעות בקור הזה ועדיין לא הצלחתי לבין איך זה ששעון אחד רץ ואחד לא”. למזלי הליונס כמובן שלא הצליחו להמיר את ה-2 נקודות ויכולתי לבשר לה שבשום מקרה לא תהיה כאן הארכה כי אטלנטה מובילה ב-2 והכדור אצלה וממש תיכף זה נגמר (נכון, יכול להיות סייפטי. אבל לא היה). אז אטלנטה הצליחו בדקות שנותרו להיות גרועים עוד יותר משהיו עד אותן דקות, ובסדרה של החלטות תמוהות על סף ההזויות, הצליחו לא לעשות כלום. דטרויט קיבלה את הכדור חזרה עם קצת פחות מ-2 דקות על השעון כשכל מה שהיא צריכה זה שער שדה כדי לנצח.

זה המקום להזכיר שהקיקר הנוכחי של דטרויט הוא כבר השלישי שלהם העונה. זה לא שהם נהנים להחליף בועטים בזמן שבקבוצות אחרות קיקרים מחזיקים יותר מעשור, הם פשוט נפלו על רצף של בועטים עם אחוזי דיוק רעים יותר משל דיאנדרה ג’ורדן מהקו אחרי לילה בוגאס (רפרנס מתבקש, בכל זאת בלוג על כדורסל). גם הבועט הנוכחי שלהם לא נראה ככזה שיוחתם ליותר מ-5 דקות ואחרי עוד סדרה של החלטות תמוהות (הפעם מצד שני המאמנים) הגענו 5 שניות לסוף עם כשהקיקר של דטרויט מוכן לבעוט את הבעיטה ממרחק שממקום מושבי נראה סביר (34 יארד אם אינני טועה. הבעיטה, לא המושב). רק מה, השעון הזה שרץ בזמן שהשני לא רץ הגיע ל-0 והבעיטה לא עדיין לא יצאה. השופטים זרקו דגל שאף אחד לא שם לב אליו, כולל הקיקר שהוציא לפועל את הבעיטה – כמובן החוצה. האצטדיון היה באקסטזה מההחטאה כי זה אומר שאטלנטה ניצחו (בכל זאת, משחק בית) למרות שהם הסריחו את המגרש כל המחצית השניה. אבל אז הכרוז אמר שנזרק דגל, והשופט הכריז שמדובר על delay of game. עבירה נגד דטרויט על זה שלא הוציאה את המהלך לפועל בזמן, והעונש הוא פשוט 5 יארד אחורה ובעיטה חוזרת. רגע, מה?! דטרויט מקבלת פרס על זה שהיא היתה לא מספיק מתואמת ולא הוציאה את הכדור בזמן ומקבלת עוד צ’אנס לנצח את המשחק? מה קורה כאן במשחק המוזר הזה עם הכדור האליפטי? ברוכים הבאים ל-NFL. בבעיטה החוזרת הכדור נכנס בלי בעיה. שני השעונים הגיעו ל-0. 22-21 דטרויט.

#FieldGoal #דטרויטליונס #וומבלי #אטלנטהפאלקונס #NFL

0 צפיות