• yuvaloz55

דו”ח מצב-שיקאגו בולס

פלייאוף 2012 היה עבורי סוג של אסקפיזם מהאסקפיזם. בזמן שטיילתי בחו”ל ושכחתי מכל מה שקורה פה, היו רגעים במהלך אפריל-מאי בהם הייתי עוצר הכל ומתעדכן בחצי אוזן כמה יצא אינדיאנה-מיאמי ומה כריס פול עולל לממפיס. אומרים שבגלל שלא ראיתי את הפלייאוף האחרון הגאולה של לברון לא השפיעה עליי, אבל זה לא נכון, אני פשוט בוחר לא לאהוב את לברון. האירוע האמיתי שקרה בפלייאוף האחרון ולא נתפס אצלי כמשמעותי כי כנראה עשיתי פייסל על איזה הר באותו רגע, זה הפציעה של דרק רוז.

כשעזבתי לפני שנה בדיוק, דרק רוז עוד היה ה-MVP המכהן, השחקן הכי בלתי-עציר בליגה עם צעד ראשון של קרנף והחותם הטרי על חוזה בסך 90 מיליון דולר ל-5 השנים הבאות. כשחזרתי בקיץ, הוא הפך להיות סימן שאלה גדול מאוד. מעבר לשאלה המהותית לגבי בריאותו של די-רוז ויכולת חזרתו למגרשים אחרי פציעה כזו (זה השלב בו קופץ במוח טרייסי מקגריידי, גראנט היל, או דרון פרקינס לפרובינציאליים שבינינו), הפציעה של רוז שמה את שיקאגו על מצב המתנה ארוך במיוחד.

נכון לכתיבת שורות אלו, שיקאגו עושה בדיוק מה שציפו ממנה לעשות בהיעדרו של רוז. הגנת ברזל (91.91 נק’ ליריבה, מקום 3 בליגה), ליקוט ניצחונות איפה שקבוצות אחרות אולי מפשלות, התפללות לחזרה מהירה של הסופרסטאר שלה ושימוש מירבי במנגנוני הדחקה בכל הקשור למושג “ברך טורדנית”. עכשיו, כשהבולס ניצבים במקום החמישי עם מאזן 19-14 והגיוני מאוד לומר שהם יהיו איתנו גם בפוסט-סיזון, הגיע הזמן לשבור את מנגנוני ההגנה ולהתחיל לתסרט מה יקרה ביום שמס’ 1 יחזור למגרש.

כמובן שבראש של כולנו יושב התסריטאי האמריקאי המצוי, שחושב שרוז יחזור באמצע מרץ, יסיר את החלודה לקראת הפלייאוף ויחזור כמו גדול, אקספלוסיבי מתמיד ועם קליעה יציבה מהשלוש כל הדרך לגמר המזרח, שם ימתח את מיאמי לסדרה של 7 משחקים כשבשנייה האחרונה של גיים 7 הוא זורק שלשה מעל הידיים המושטות של לברון, כשברקע מנוגן איזה שיר מרגש עם כינורות. אז זהו, שלא בדיוק.

בואו נניח לרגע שרוז באמת חוזר בריא וחזק ואגרסיבי ומהיר, האם הוא חוזר לקבוצה יותר טובה מזו שהפסידה לפני שנתיים למיאמי בגמר המזרח? אז כן, ג’ואקים נואה הפך למפלצת בהגנה וקולע 12.8 נק’, לואל דנג ממשיך להיות סלע של יציבות גם כשהוא משחק הכי הרבה דקות בליגה (40.1), קרלוס בוזר נראה פחות כמו קרלוס בוזר של שיקאגו ויותר כמו קרלוס בוזר של יוטה (18.2 נק’ ב-51% מהשדה עם 9.7 ריב’ ב-10 המשחקים האחרונים) וכל הקבוצה בכללי לא כזאת מזעזעת מחוץ לקשת (44% מהשלוש, מקום 19 בליגה) כמו לפני שנתיים (36.1%), אבל המגבלות שהיו לפני שנתיים עדיין שם. אין את האקס-פקטור מהספסל כמו שיש לקונטנדריות אחרות (ריי אלן במיאמי, ג’יי.אר סמית’ בניקס, ג’מאל קרופורד בקליפרס, קווין מרטין בת’אנדרס) ואין התקפה ברמה של קונטנדרית (93.42 נק’ בלבד, מקום 26 בליגה), שזה משהו שלא היה שם גם בעונת ה-MVP של רוז (98.6 נק’).

התסריט השני, המטריד יותר, הוא שרוז הופך להיות סוג של עודד קטש למתקדמים, חוזר ונפצע, נפצע וחוזר, ומקבוצת העל שהייתה בבולס לפני שנתיים וההשוואות לג’ורדן נשארות אגדות על אחד שקרוס אובר אחד שלו פילח הגנות ושלאלן אייברסון אין כלום עליו, בתרגום חופשי מאוד מאנגלית.

והתסריט השלישי, ההגיוני יותר, הוא שרוז חוזר באיזשהו שלב של העונה, נותן כמה מובים מגניבים שיראו לכולם שהוא עדיין אותו דרק רוז, אבל הבולס מודחים בתחילת הפלייאוף והולכים לקראת קיץ מורכב מאוד עם הרבה מאוד חושבים לעשות.

בכל תסריט שלא יהיה, הבולס יצטרכו לקבל איזושהי החלטה בקיץ. בקיץ האחרון הם הפכו לקורבן של נסיבות עם הפציעה של רוז, הכניסה של החוזה העצום שלו לספרים וכניסתם לתוקף של חוקי השכר החדשים, שמנעו מהם את היכולת להשאיר את הספסל שלהם (עומר אסיק, סי.ג’יי ווטסון, קית’ בוגאנס) והם בעיקר ניסו להחזיק את הסגל תחרותי עד שרוז חוזר. בקיץ הקרוב, אם הבולס רוצים להיות היריבה של מיאמי במזרח בשנים הקרובות, משהו צריך לזוז.

גם בתסריט האופטימי מאוד פלוס פלוס, הקבוצה הנוכחית של הבולס חייבת להשתדרג כדי להמשיך ולאיים על המעצמות בליגה. הספסל חייב להשתפר והדרך היחידה שזה הולך לקרות זה אותו דבר שברור לכולם שצריך לקרות בסופו של דבר. אמנסטי או טרייד על קרלוס בוזר, כשהאופציה הראשונה הגיונית יותר. מהעונה הבאה טאג’ גיבסון הופך להיות שחקן של 8 מיליון דולר לעונה, שזה לא ממש שכר של שחקן ספסל, והשחקנים היחידים שיש להם עוד איזשהו אימפקט מהספסל העונה בבולס (מרקו בלינלי ונייט רובינסון) מסיימים חוזה. עם החוזים של בוזר, רוז, דנג ונואה הבולס כבר עוברים את תקרת השכר ולכן כדי שלא להגיע למצב בו עומרי כספי הוא השחקן השישי שלהם, הבולס יצטרכו להגיד שלום לבוזר בקיץ הקרוב. אלא אם כן התסריט המטריד יותר יתרחש.

במצב כזה האמנסטי יבוא על חשבון רוז והבולס יהפכו להיות סוג של פורטלנד, שגם במצב טוב, כמו העונה, תמיד עולה סביבה השאלה “מה היה קורה אם?”.

החזרה של דרק רוז הולכת להיות אחד האירועים המרתקים של 2013 כי היא לא רק תקבע את עתיד הקריירה של רוז, אלא את עתיד הפרנצ’ייז כולו, שכרגע נמצא על בלימה וממתין בקוצר רוח לברך אחת שתבריא סוף סוף.

#תוםתיבודו #דרקרוז #לואלדנג #גואקיםנואה #לברוןגיימס #קרלוסבוזר

©2018 by Feel NBA. Proudly created with Wix.com