האמא של הדדליינים

וואו. הרבה זמן לא היה לנו טרייד דד-ליין כל כך עמוס. התחושה בשעות הערב המאוחרות הייתה של כדור שלג שמנוענע בחוזקה וכל מה שאפשר לעשות זה להסתכל על הטוויטר של אדריאן ווז’נרובסקי ולהתפלל שזה לא יגמר לעולם. עכשיו הנענוע הפסיק והגיע הזמן לעשות קצת סדר בבלאגן, ולהבין מה קרה פה בעצם.

מה שקרה פה הוא סערה מושלמת. העובדה שאין היום בליגה קבוצה שהיא פייבוריטית מובהקת גרמה להמון קבוצות, גם לפני הדדליין, לבצע מהלכי WIN NOW שיתנו להן את האקסטרה הדרוש כדי ללכת עד הסוף (ראג’ון רונדו, ג’ף גרין). בדדליין האפקט הזה רק התעצם. בלי קשר, העלייה הצפויה בתקרת השכר בשנים הקרובות נותנת למנהלי הליגה תחושה שאם יש זמן להמר, זה עכשיו. חוזה שנראה גרוע עכשיו לא יראה כל כך רע עוד כמה חודשים (לדוגמא, ה-32 מיליון ל-4 עונות של אייברי בראדלי נראה ממש כמו הברקה היום), ולבסוף, אפשר להגיד שקבוצות הליגה למדו איך לעשות עסקים גם תחת ה-CBA שנחתם ב-2011. בשנים האחרונות קיבלנו דדליינים מאכזבים במיוחד, כשהשיא היה בשנה שעברה, כשאוון פאקינג טרנר היה גולת הכותרת, בעיקר כי כל GM שני פחד על המשרה שלו. העונה נראה שהרבה מנהלים ברחבי הליגה גילו דרכים להתמודד עם תקרת השכר ועם חוזים גרועים (ה-Stretch Provision, למשל, זו אחת הדרכים).

אבל מעבר לניתוח המאקרו של הדדליין הזה, היו לנו גם מהלכים באמת רלוונטיים. היה לנו את האחים דראגיץ’, ארון אפללו, רג’י ג’קסון, ברנדון נייט (מה?!), מייקל קרטר וויליאמס, אנס קאנטר, קווין גארנט, ת’דאוס יאנג, אייזיאה תומאס, די.ג’יי אוגוסטין, קיי.ג’יי מקדניאלס, אנדרה מילר, אינספור בחירות ואפילו Shaqtin’ A Fool’s MVP ג’אוול מגי (שעבר לפילדלפיה תמורת הזכויות לאדם פיקטיבי מניגריה בשם צ’ו צ’ו מאדובום. כן, קראתם נכון) והסגן שלו, קנדריק פרקינס, הצטרפו לחגיגה. היה שמח.

עכשיו זה הזמן שבו כל האורחים הולכים מהמסיבה, והגיע הזמן לנקות ולהסביר לבעל הבית למה לעזאזל יש לך את מיילס פלאמלי ברוסטר. זה הזמן להסביר את הטרייד דדליין הכי עמוס שהיה פה ב-5 השנים האחרונות. קבלו את תשעת המהלכים החשובים של טרייד דדליין 2015.

מקום 9 – רמון סשנס לוושינגטון, אנדרה מילר לסקרמנטו

זה לא ממש טרייד שגורם לאמות הסיפים להזדעזע, אבל צריך להתחיל באיזי. הסיפור הגדול בטרייד הזה הוא שאנדרה מילר מתאחד עם ג’ורג’ קארל, אחרי ששיתפו פעולה בצורה נהדרת בדנבר לפני כמה שנים. הבעיה היא שזה קורה כשמילר כבר עמוק בתוך הדעיכה שלו (העמיד העונה בוושינגטון את המספרים הכי נמוכים שלו בקריירה) ושזה קורה בסקרמנטו, שלא באמת מעניינת אף אחד חוץ מהילדים האלה מהפרסומת לקורנפלקס עם עומרי כספי.

דווקא הצד של וושינגטון יותר מעניין בטרייד הזה. סשנס נכנס בפעם המי יודע כמה לעמדת הרכז המחליף, אבל בוויזארדס יכול להיות שהוא באמת יענה על צורך כלשהו ולא ידרוך לשחקנים אחרים על האצבעות. סשנס בעיקר טוב בללכת לסל (למעלה מ-60% מהזריקות שלו מגיעות מאזור הצבע. נדיר עבור גארד בימינו) והוא חלש מאוד מחוץ לקשת (21.4% מהשלוש העונה. עוד יותר נדיר לגארד בימינו). וושינגטון מדורגת במקום ה-28 בחדירות לסל וביצירת נקודות מחדירות העונה (למרות ג’ון וול), ומשלוש אין להם יותר מדי בעיות (37.4%, 4 בליגה), כך שסשנס יכול להתאים להם כמו כפפה ליד. וושינגטון מנצחת בקטנה בטרייד הזה.

מקום 8 – ת’דאוס יאנג לברוקלין, קווין גארנט למינסוטה

ממחוזות הרציונל בואו נעבור למחוזות הרגש. מבחינה מקצועית, הטרייד הזה הוא בזבוז זמן. KG בשנתיים האחרונות בברוקלין היה צל של עצמו ולא נראה שיש לו עוד מה לתרום, אבל לפחות אנחנו מקבלים סגירת מעגל יפה. גארנט, רגע לפני שהוא פורש (או שלא יש שמועות שמינסוטה רוצים להחתים אותו לשנתיים נוספות בקיץ) וכנראה הופך להיות חלק מהבעלים של הטימברוולבס, יוכל לסיים את הקריירה שלו כמנטור לאנדרו וויגינס, ריקי רוביו וזאק לווין, במקום להיעלם אל תהומות הנשייה בקבוצה האפורה של הנטס, ואנחנו נוכל להנות ממנו במקום שבו הכל התחיל.

אבל יש גבול עד כמה הסנטימנטים יכולים לגבור על השכל. ת’דאוס יאנג היה השחקן שמינסוטה התעקשה עליו בקיץ שיכלל בטרייד על קווין לאב, ואף ויתרה על בחירת דראפט בסיבוב הראשון עבורו. איך לעזאזל הם מוותרים עליו אחרי חצי שנה, ובשביל שחקן שיפרוש בעוד חודשיים? יכול להיות שהרוח של דייוויד קאהן עדיין מרחפת בטרגט סנטר?

סיפור טוב לריאליטי, לא לקבוצת NBA. גארנט חוזר למינסוטה

ברוקלין יכולה להיות מרוצה. היא חסכה כמה דולרים במעבר בין גארנט ליאנג, ולא לקחה על עצמה התחייבויות ארוכות טווח (ליאנג יש אופציית יציאה בקיץ), כך שבמקרה הטוב, היא קיבלה שחקן שיעזור לה לחשוב שהיא מעניינת מישהו במאבקי הפלייאוף במזרח (שהפכו להיות הרבה יותר מעניינים אחרי הדדליין הזה), ובמקרה הרע, שום דבר לא השתנה. המהלך הזה לא פגע בסיכויי המכירה של הקבוצה, וכרגע, זה מה שחשוב מבחינת אנשי הנטס.

מקום 7 – אמארה סטודמאייר לדאלאס

נכון, לא מדובר בטרייד, אבל כן מדובר במהלך רלוונטי לצמרת של הליגה. בשבוע שעבר כתבתי על הטרייד על ראג’ון רונדו, ואיך הוא פגע בספסל של דאלאס. במשחקים האחרונים החמישייה שנייה של המאבס נראתה כמו קבוצת כדורגל עם 8 שחקנים שמשחקת מול 11 ומשוועת לעוד כמה גופות שיעמדו במקומות הנכונים. אז הם הביאו גופה. השאלה היא האם יש לגופה הזו עוד מה לתרום ברמות הגבוהות ביותר?

זו שאלה מעניינת. כרגע, הקבוצה של המאבס היא מועמדת לאליפות, אם אתם חיים ב-2008 (תחשבו על זה רגע), אבל ב-2015 שום דבר לא מובטח. לאמארה לא היה רגע NBA רלוונטי בערך מ-2011, ושוב אנו נאלצים לסמוך על ריק קרלייל שיחבר את כל החתיכות של הפאזל. קרלייל הוא אמנם גאון, אבל אי אפשר להסתמך עליו כל הזמן שיוציא אסים מהשרוול. מצד שני, המאבס היו חייבים ביג מן, וכשהאופציות הן ג’אוול מגי, לארי סנדרס או אמארה סטודמאייר, כנראה הם בחרו את הבחירה הנכונה. עדיין, זה יותר סתימת חור מאשר שיפור אמיתי.

מקום 6 – קיי.ג’יי מקדניאלס עובר מפילדלפיה ליוסטון תמורת אייזיאה כנען ובחירת סיבוב שני

טוב, זה רשמי. סם הינקי הוא הפרופסור המשוגע של ה-NBA. דווקא כשהפרויקט המביך שלו נראה שמתחיל לקבל צורה, הוא מחבל שוב בסיכויי הקבוצה שלו להצליח. כמו בעונה שעברה, גם העונה הינקי שלח בדדליין שניים משלושת השחקנים הכי טובים שלו לקבוצות אחרות בתמורה לבחירות ושאריות, ואם בעונה שעברה זה עוד היה לגיטימי כי אוון טרנר וספנסר הוז לא היו חלק מהעתיד של הסיקסרס, העונה זה כבר סיפור אחר לגמרי. מקדניאלס ומייקל קרטר וויליאמס (עוד מעט נגיע לטרייד שלו) הם צעירים ורעננים. אחד מהם היה רוקי העונה בעונה שעברה והשני לבטח יבחר לחמישיית הרוקיז העונה. איך אתה מוותר עליהם בעידן בו חוזי רוקי הם הנכס מספר אחד?

דריל מורי, מצדו, יכול לנשום לרווחה. גם כשמנהלי הליגה מתרחקים ממנו כמו מאש כי הם יודעים שהוא מלך הטריידים של הליגה, מורי מצליח לגנוב את אחד הרוקיז הכי מעניינים בליגה תמורת רכז שלישי ובחירה בסיבוב השני, בעיקר בזכות הקשרים שלו עם הינקי, שגדל תחת חסותו. מקדניאלס יתקשה לקבל דקות משמעותיות מאחורי טרבור אריזה וקורי ברואר וג’וש סמית’, אבל זה לא חשוב. החצי עונה הראשונה שלו (9.2 נק’, 3.8 ריב’, 1.3 חס’) הפכה אותו לנכס, ואתם יודעים מה קורה כשנכס מגיע לידיים של דריל מורי.

מקום 5 – אייזיאה תומאס עובר מפיניקס לבוסטון תמורת בחירת סיבוב ראשון מוגנת טופ 10 ב-2016 ומרכוס תורנטון

Now We’re Talking. גוראן דראגיץ’ לקח את כל הזרקורים בטרייד דדליין הזה, אבל לטרייד הזה יכולה להיות השפעה לא פחות גדולה על המזרח. תומאס והחוזה הידידותי שלו (פחות מ-21 מיליון דולר ל-3 השנים הבאות, כשהשכר יורד משנה לשנה) מגיעים לקבוצה שבאמת צריכה שחקן עם יכולות כמו שלו.

הסלטיקס הלכו בלי והרגישו עם מאז שראג’ון רונדו עזב, כשאוון טרנר תפקד כרכז דה-פקטו של הקבוצה. זה דווקא לא היה קטסטרופה (מאזן 17-10 מאז הטרייד) וטרנר נראה מסוגל להוביל התקפה של חמישייה (שנייה, הכוונה), אבל היה צורך ברכז אמיתי, ובעיקר היה צורך בשחקן שיכול לקלוע מבחוץ. בוסטון מדורגת 24 בליגה העונה באחוזים מהשלוש עם 32.7% בעייתיים, ותומאס, עם ה-39.1% שלו וסגנון המשחק הדומיננטי שלו, אמור לעזור בשני התחומים הללו.

בנוסף, השילוב שלו עם מרכוס סמארט נראה מצוין על הנייר. סמארט יקח את המשימות המורכבות בהגנה, ותומאס יקבל אישור לירות בהתקפה. ביחד עם בראד סטיבנס, וכל הבחירות שעוד יש לבוסטון מברוקלין בשנים הקרובות (גם אחרי ששלחו בחירה לפיניקס בטרייד הזה יש להם מספיק), הבנייה מחדש של הסלטיקס מתחילה לקבל צורה, כשבצד השני, פיניקס (שזה ממש לא הטרייד האחרון שלה פה) מתחילה לצאת מהפלונטר שהיא הכניסה את עצמו אליו באותה החתמה אמביוולנטית של תומאס בקיץ.

מקום 4 – ברנדון נייט לפיניקס, מייקל קרטר וויליאמס, טיילר אניס ומיילס פלאמלי למילווקי, בחירת דראפט סיבוב ראשון מוגנת טופ 5 של הלייקרס (שייכת לפיניקס) לפילדלפיה

הזוכה הגדול בתואר הטרייד המפתיע של היום. ההפתעה היא ברנדון נייט, שכמעט ונבחר לאולסטאר לפני שבוע ועכשיו כבר אורז ציודים בדרך לאריזונה. נייט הוא השחקן הכי טוב של מילווקי העונה, אבל למרבה האירוניה, ממש לא השחקן שהם בונים סביבו את הקבוצה. הקבוצה הזו שייכת לגריק פריק ולג’אבארי פארקר, ולכן לבאקס לא הייתה בעיה כל כך להיפרד מנייט, בטח כשהחוזה שלו מסתיים בקיץ והוא לבטח ידרוש חוזה שמנמן.

השאלה היא האם מה שהם קיבלו בתמורה שווה. מיילס פלאמלי הוא תעודת ביטוח לעזיבה של לארי סנדרס, אבל הוא נותן עונת צלילה העונה (האנטיתזה לעונת פריצה) ולא יראה יותר מדי דקות מאחורי ג’ון הנסון וזאזא פאצ’וליה. טיילר אניס הוא רוקי שנפגע המון מהסיטואציה בפיניקס, ונכנס לסיטואציה לא פחות קשה במילווקי (MCW, ג’ארד בייליס), כך שכל התקוות תלויות במייקל קרטר וויליאמס, ולטעמי, יש סיבות לאופטימיות בוויסקונסין.

MCW לא סתם נבחר לרוקי העונה בשנה שעברה. בחצי הראשון של העונה הוא הראה יכולות פנטסטיות, שמתאימות בדיוק למה שהבאקס מנסים לבנות. אתלטיות, אורך, יכולת לשמור על כמה עמדות. קרטר וויליאמס של החצי עונה הראשונה של 2013/14 תפור לקבוצה של ג’ייסון קיד, ולדעתי הם יקבלו את הגרסה הזאת שלו. היכולת של קרטר וויליאמס הדרדרה כשהתרבות המפסידנית של הסיקסרס החלה לדבוק בו. במילווקי, עם קיד כמאמן ועם וטרנים כמו ג’ארד דאדלי, קניון מרטין ופאצ’וליה מסביבו, הוא יהיה הרבה יותר Accountable, וכתוצאה מכך, יותר אחראי ויותר טוב. הבאקס עוד יצאו מנצחים מהטרייד הזה.

מקבל הזדמנות אמיתית בקבוצת NBA לגיטימית. מייקל קרטר וויליאמס

פיניקס קיבלה גארד איכותי שישלים את אריק בלדסו בדמות נייט, ויש לה את האופציה להחתים אותו בקיץ. היא ויתרה על הבחירה האטרקטיבית של הלייקרס (אם כי קשה לי להאמין שהיא לא תהיה בטופ 5) אבל, כאמור, קיבלה בחירה אחרת מבוסטון, כך שאפשר להגיד שריאן מקדונו גידר את עצמו יפה בטרייד דדליין הזה, גם בטרייד העוד יותר גדול שהוא היה מעורב בו.

פילדלפיה? היא קיבלה בחירת סיבוב ראשון שבטח היא תבחר בה שחקן פצוע/שחקן ממדגסקר/שחקן מצוין ותשלח אותו בטרייד אחרי שנה. Damn You, Hinkie.

מקום 3 – אנס קאנטר, קייל סינגלר, סטיב נובאק ודי.ג’יי אוגוסטין לת’אנדר, קנדריק פרקינס, גארט ג’רט, בחירת סיבוב ראשון (מאוקלהומה), בחירת סיבוב שני (מדטרויט) והזכויות על טיבור פלייס לג’אז, רג’י ג’קסון לדטרויט

במהלך היום היו דיבורים על ברוק לופז, אבל בסופו של דבר הת’אנדר הלכו על מה שהם מאמינים בו, כשרון על פני נסיון. אנס קאנטר היה הבחירה ה-3 בדראפט 2011, אבל לא ממש מצא את מקומו ביוטה מאחורי אל ג’פרסון ופול מילסאפ, וגם אחרי שהשניים האלו עזבו, הוא נראה הרבה פחות בשל מדרק פייבורס, שותפו לקו הקדמי ביוטה. הת’אנדר לוקחים פה הימור מחושב על שחקן כשרוני מאוד, אבל כזה שעדיין לא סגור על מה העמדה שלו ושחושב, משום מה, שמגיע לו חוזה גדול בקיץ. כנראה שהלחץ מקיץ 2016 והחוזה המסתיים של קווין דוראנט עושה את שלו.

דווקא החתיכות האחרות בטרייד, השוליות יותר, הופכות אותו לטרייד מצוין מבחינת הת’אנדר. סם פרסטי הצליח להעמיק כמעט כל עמדה ברוסטר עם שחקנים לגיטימיים כמו אוגוסטין וסינגלר, ואפילו הצליח סוף סוף להיפטר מקנדריק פרקינס, The Walking Illegal Screen. העזיבה של רג’י ג’קסון קצת כואבת, אבל הגיונית בהתחשב בכך שהוא ככל הנראה לא היה נשאר באוקלהומה בקיץ. למעשה, כשמבינים שהת’אנדר קיבלו תמורת פרקינס וג’קסון (ובחירה שעדיין לא ברור מה המגבלות עליה) עומק ברוסטר וביג מן איכותי בפוטנציה בדמות קאנטר, אפשר להגיד שסם פרסטי הצליח בטרייד הזה קצת יותר מהטרייד הקודם שהוא עשה על שחקן שעמד לסיים חוזה רוקי.

הצד המעניין השני של הטרייד הזה הוא דטרויט. בהיעדרו של ברנדון ג’נינגס, רג’י ג’קסון מקבל את המפתחות לעיר המכוניות והופך את המירוץ למקום השמיני במזרח למרתק. ג’קסון משדרג את עמדת הרכז של הפיסטונס ואם הוא יחתום בקיץ על הארכת חוזה, ביחד עם סטן ואן גאנדי ואנדרה דראמונד ואולי גרג מונרו (אם הוא יחליט להישאר, כנגד כל הסיכויים), העתיד של קבוצת הכדורסל של דטרויט נראה הרבה יותר מההווה של העיר.

"@MySportsLegion: Reggie Jackson was wearing this hat during All-Star weekend. pic.twitter.com/EkG4z2kuE2" you mean Bobby shmurda? — kb (@kevin_boyles) February 20, 2015

לגבי יוטה, הנה 50 מילים על הקבוצה שרודי גובר הוא הדבר הכי מעניין בה.

היו להם פעם ארבעה גבוהים, שניים עזבו בפרי אייג’נסי. אחד מהם נבחר השבוע פעם שנייה ברציפות לאולסטאר, השני נבחר בעונה שעברה לחמישייה השנייה של הליגה. גבוה שלישי שוחרר היום תמורת בחירת דראפט. הרכז שלהם לא מצליח לחבר 3 משחקים טובים ברציפות. הגארד שלהם קיבל חוזה מוגזם וגמר את העונה, והם מורמונים. לא כיף ביוטה, בקיצור.

מקום 2 – ארון אפללו ואלונזו ג’י לפורטלנד, תומאס רובינסון, וויל בארטון, ויקטור קלאבר, בחירת סיבוב ראשון (מוגנת ללוטרי) ב-2015 ובחירת סיבוב שני ב-2016 לדנבר

סולידי. טרייד סולידי. ניל אולשיי, ה-GM של פורטלנד, פשוט עשה טרייד ממש סולידי. פורטלנד נשארה קצת מאחור במהלך כל מירוץ החימוש של הקונטנדריות במערב בתקופה האחרונה, והמהלך הזה מחזיר אותם ליישור קו. אפללו הוא Two-Way-Player איכותי, שתפקיד השחקן השישי בקונטנדרית אמור להתאים לו כמו ג’וינט ללארי סנדרס. בבלייזרס של העונה, עם היכולת הירודה של ניק באטום, יש לו גם אפשרות לתפוס מקום בחמישייה ולהיות רלוונטי לראשונה בקריירה שלו בסדרת פלייאוף.

פורטלנד צריכה מאפללו בעיקר שיחזור לקלוע מחוץ לקשת באחוזים שקלע בהם באורלנדו (42.7% בעונה שעברה לעומת 33.7% העונה) ושיחזק לה את הספסל, שכבר שנים הוא אחד החלשים בליגה. מצד שני, יכול להיות שהטרייד הזה יהיה אליה וקוץ בה. הבלייזרס ויתרו פה על כמה שחקני רוטציה, ויתכן שלטרייד הזה תהיה תוצאה דומה לטרייד של רונדו בדאלאס, שפגע באפקטיביות של הספסל. במקרה של פורטלנד, לעומת זאת, הספסל לא היה כל כך יעיל מלכתחילה, כך שאין יותר מדי לאן להדרדר.

בצד השני של הטרייד, קשה בדיוק להבין מה דנבר ניסתה לעשות בדדליין הזה. נכון, הם נפטרו מהחוזה של ג’אוול מגי (ושילמו על זה מחיר של בחירת דראפט בסיבוב הראשון), אבל לא קיבלו תמורה מדהימה על אפללו (עדיין הרבה יותר טוב ממה שרוב האניגן השיג עבורו בקיץ) וכמעט כל שחקן ברוסטר שלהם אוזכר בשבוע האחרון כמועמד לטרייד, כך שבעיות הכימיה בדרך, והן יצטרפו לשלל הבעיות המקצועיות שבריאן שואו לא מצליח להתמודד עמן בשנתיים האחרונות. הקבוצה הזו, שרק לפני שנתיים סיימה במקום ה-3 במערב, נמצאת בפרשת דרכים, עם פיירול עמוס יחסית (כרגע צפוי להיות להם בערך 12-15 מיליון דולר מתחת לתקרת השכר בקיץ) שיקשה עליהם להתחזק. במובן הזה, הטרייד הזה הוא לא לפה ולא לשם מבחינתם, עם כל הכבוד לויקטור קלאבר, שנשמע כמו שם של מנהל צוות בידור במלון קלאב הוטל לוטראקי.

מקום 1 – גוראן וזוראן דראגיץ’ למיאמי, נוריס קול, ג’סטין המילטון ושון וויליאמס לניו אורלינס, דני גריינג’ר, ג’ון סלמונס ושתי בחירות סיבוב ראשון (ממיאמי) לפיניקס

ה-טרייד של הדדליין הנוכחי. סיפור הרקע של הטרייד הזה הוא קצת מוזר מבחינתי (אני עדיין לא הבנתי למה דראגיץ’ הודיע שיחתום רק בניקס או בלייקרס או במיאמי), אבל זה כבר לא חשוב. מה שחשוב הוא שפט ריילי עשה זאת שוב. אמנם זה לא החתמה בקליבר של לברון ג’יימס, אבל זו החתמה שמחיה את הפרנצ’ייז שדעך מאז עזיבתו של קינג ג’יימס, ונותנת תקווה לדוויין ווייד וכריס בוש שאולי עוד לא הסתיימו ריצות הפלייאוף הארוכות שלהם.

באמת שצריך להוריד את הכובע בפני ריילי. אמנם דראגיץ’ החזיק את פיניקס בביצים, אבל ה-GM האגדי של מיאמי הצליח להשלים את הטרייד הזה בלי להעמיס על הקבוצה התחייבויות מיותרות, ובלי לוותר על חסן ווייטסייד. אמנם הוא ויתר על 2 בחירות דראפט עתידיות, אבל אם דראגיץ’ באמת יחתום על הארכת חוזה בקיץ, זה שווה את זה. עם הדרקון, מיאמי מעמידה חמישייה נהדרת של ווייטסייד, בוש, דנג, ווייד ודראגיץ’. אם הם יצליחו להחתים עוד קלעי בעונת הביי-אאוט, הם יכולים לעשות בעיות כבר העונה. מי לא רוצה לראות סדרה של קליבלנד – מיאמי בסיבוב הראשון עכשיו, אה?

הדג הגדול של הדדליין. דראגיץ’

ניו אורלינס לא ממש הייתה חלק קריטי בטרייד הזה, ואף שחקן שעזב או הגיע אליה (הם כבר הספיקו לחתוך את שון וויליאמס, אם זה מעניין מישהו) לא ממש יקבע אם היא תגיע לפלייאוף העונה או לא, אבל לגבי פיניקס, אפשר להגיד שאחרי הדדליין הזה, יהיה להם קשה מאוד לשמור על המקום השמיני מפני הת’אנדר. הם איבדו שני רכזים, הרוויחו אחד, איבדו בחירת דראפט מעולה, הרוויחו שלוש, אבל בסופו של דבר, למרות כל עבודות הגידור של מקדונו, הם הפסידו. ההחתמה של אייזיאה תומאס בקיץ הביאה למצב של משחק סכום אפס שבו מישהו מבין הרכזים הללו היה חייב להפסיד, וכעת הסאנס תלויים על בלימה במקום השמיני, עם רוסטר חדש כמעט לחלוטין, שג’ף הורנסק יצטרך לעבוד איתו תוך כדי תנועה. דווקא אחרי העונה המוצלחת בעונה שעברה, פיניקס הייתה צריכה לשמור על המומנטום, אבל כרגע, למרות שבלדסו ומרקיף מוריס ואלכס לן עדיין שם, קשה להגיד שהמהלכים של מקדונו בקיץ שיפרו את הקבוצה.

#אמארהסטודמאייר #דרילמורי #ארוןאפללו #מייקלקרטרוויליאמס #גוראןדראגיץ #קוויןגארנט