חיפוש
  • yuvaloz55

המועד ב’ של כספי

אחת המעלות של מייקל ג’ורדן הייתה שבכל עונה הוא היה חוזר עם מוב חדש. בתחילת הקריירה אמרו שהוא רק זורק מבחוץ, אז הוא שיכלל את החדירה שלו, לאחר מכן אמרו שזה עדיין לא מספיק, אז הוא פיתח משחק פוסט. אחרי הפרישה הראשונה הוא חזר עם מהלך הפייד-אווי, ואז כבר לכולם היה ברור. הבחור ממציא את עצמו מחדש כל פעם, הוא משפר את המשחק שלו ככל שהוא מתבגר, ובכך הופך את מלאכת השמירה עליו לבלתי אפשרית.

ג’ורדן הוא המייצג האולטימטיבי של הדוגמא הזו, אבל בהחלט יש מקום לדוגמאות נוספות כמו בחירת הזריקות המשופרת של לברון ג’יימס, טווח הקליעה המתרחב של דרק רוז, הפייד-אווי של קובי ברייאנט ועוד ועוד ועוד. הסיבה המרכזית שעומרי כספי כנראה יהפוך לשחקן חופשי לא ממש מבוקש בקיץ היא שאי אפשר למצוא דוגמא כזו שכוללת אותו.


כספי בחיקוי מושלם של אדם דייויס מ”המפליה”


אם נצא רגע מהראש הפרובינציאלי שלנו (שאומר שכספי הוא קורבן מסכן של ביירון סקוט, ולפני זה היה פציינט בבית המשוגעים של סקרמנטו, ואם רק הוא יקבל הזדמנות אצל מאמן טוב בקבוצה גדולה, בוא נגיד, סן אנטוניו, אז הוא יפרח, הרי עונת רוקי כמו שלו לא גדלה על העצים), נגלה שכספי לא באמת השתפר מעונת הרוקי שלו. המשחק שלו עדיין מבוסס על זריקות משלוש וסיומת במתפרצת, ובקבוצה שכמעט לא רצה (קליבלנד מקום 22 בליגה בנק’ במתפרצת עם 11.1 נק’) כספי נותר עם אלמנט אחד יעיל במשחק שלו.

אני מטיל את האשמה במקרה הזה על ראשו של כספי בלבד. הוא קיבל הזדמנות נדירה ב-NBA בעונה שעברה, כשקיבל, פחות או יותר, את המפתחות לעמדת הסמול-פורוורד בקליבלנד אחרי הטרייד מסקרמנטו, וקיבל ים של זמן בזכות השביתה (והעובדה שהוא לא חזר לכדרר באירופה בזמן הלוק-אאוט) כדי לשכלל את המשחק שלו, אבל במקום זה קיבלנו קפיאה על השמרים וסטיגמה הולכת וגוברת של שחקן רך (נבחר ל-10 השחקנים הרכים בליגה בתחילת השנה). בקיצור, הוא נכשל במבחן.

כרגע כספי סובל גם מחוסר מזל עקב הניתוח להסרת התוספתן שעבר השבוע, שישבית אותו לחודש הקרוב, כך שגם אופציית הביי-אאוט מקליבלנד ולקיחת הגורל בידיים נראית כרגע כפנטזיה. כנראה בכוכבים נכתב שזו פשוט לא העונה של הישראלי. השאלה היא מה עושים בעונה הבאה?

קרייג סמית’, שחתם בקיץ בהפועל י-ם, היה שחקן NBA בינוני, לא מחליף ראשון אבל גם לא שחקן שחותם על חוזה ל-10 ימים. שחקן ביניים. מה ששלח שחקן כזה לקבוצות יול”ב קאפ באירופה הוא ה-CBA  החדש, שלא משאיר לקבוצות כסף קטן מספיק גדול כדי להחתים את שחקני הביניים. כספי נופל בדיוק על הקטגוריה הזו, של כאלה שמבחינת יכולת, שווים NBA, אבל לא שווים באמת משכורת של 4-5 מיליון דולר לעונה במציאות הכלכלית החדשה. אם כספי יהיה מוכן להתפשר, ללכת למחנות, לחתום על חוזים לעשרה ימים ולבלוע את הגאווה שלו, אני מאמין שהוא ימצא את מקומו בליגה. לכספי עדיין יש ידית מרשימה מאוד בחוץ, הוא ריבאונדר לא רע והוא רץ מצוין במתפרצת, כך שרוב הסיכויים שהוא ימצא קבוצה. עם זאת, כשבצד השני של קו הטלפון יעמוד אוליגרך עם חוזה שמן ב”שקר כלשהו” מוסקבה, או אולי שמעון מזרחי, נראה כמה כספי באמת מחויב להצלחה ב-NBA.

כספי קודם כל צריך להחליט עם עצמו אם הוא מוכן ללכת בדרך החתחתים שצפויה לו בליגה הטובה בעולם, האם הוא מוכן להיות שחקן כזה, עם חוזה קטן שיכול להיסחר בטריידים פעמיים בעונה, שחקן כזה, כמו ג’רמי פארגו, כמו לאנדרו בארבוסה. אם הוא מוכן, אז הוא צריך להתחיל להתכונן. כספי צריך להתחיל לעשות את מה שהוא לא עשה מתחילת הקריירה שלו בליגה הטובה בעולם, וזה לשכלל את המשחק שלו. הוא חייב לפתח עוד אספקטים במשחק שלו.


הגיע הזמן לשכלל את המשחק. כספי בקאבס


בספרו של דניס רודמן, התולעת מדבר על כך שהוא הבין שבשביל להצליח בליגה הוא חייב להיות מיוחד. לכן הוא החליט להצטיין במה שלאף אחד אחר אין כח להצטיין בו, הגנה וריבאונדים. לא הרבה יודעים, אבל רודמן קלע במכללת סאות’איסטרן אוקלהומה סטייט (מעניין מה לומדים שם?) במשך 3 שנים 25.7 נק’. הוא אפילו קלע בעונת הסופמור שלו בדטרויט 11.6 נק’. כן, דניס רודמן, ממוצע דו-ספרתי. אבל הוא הבין שאנשים שקולעים 11.6 נק’ בליגה יש כמו מים, אנשים שלוקחים 34 ריב’ במשחק אין הרבה ואנשים שיודעים לשמור על לארי בירד אין בכלל, ולכן הוא המציא את עצמו מחדש. כשאני אומר שכספי חייב לפתח עוד אספקטים במשחק שלו, זה לאו דווקא אומר לשפר את הכדרור או לפתח משחק פוסט-אפ. הרי הסיכויים של כספי באמת לייצר נקודות מכדרור מול שומרים שרובם אתלטיים באותה רמה כמוהו, אם לא יותר, שואפת לאפס. כספי צריך לנצל את היתרון היחסי שלו מהתקופה שלו במכבי ולהפוך לשחקן הקרבה.

השחקן שאני חושב שצריך להוות את המודל לחיקוי עבור כספי הוא אנדריי קירילנקו. AK-47 הוא קלעי טוב (13.4 נק’ ב-34 דק’, 51% מהשדה, 30% מהשלוש), לא יותר מזה. הערך המוסף שלו מגיע בהגנה ובהקרבה שלו. כמעט בכל משחק אפשר לראות את הרוסי משתטח על הפרקט אחרי כדור אבוד. אני לא זוכר מתי ראיתי את כספי מתאבד על כדור, או בכלל, נותן הגנה שראויה לאזכור מיוחד.

בשיר הענק “Going to California” של לד זפלין יש את המשפט “Standing On a Hill in My Mountain of Dreams, Telling Myself it’s Not as Hard, Hard, Hard as it Seems”. המשפט הזה ממצה בצורה מושלמת את הסיטואציה בקריירה של כספי, בה הוא נמצא בצומת רציני. דרך אחת היא הדרך למעלה, לקליפורניה במקרה הזפליני הזה, בדרך לקבוצה חדשה ב-NBA, עם מאמן שמאמין בו, עם שיטה שמתאימה לו, עם רבדים חדשים במשחק שלו וקריירה נושמת וחיה בליגה הטובה בעולם.

מהצד השני, בכל צומת יש את האופציה לחזור חזרה לדרך שממנה באת. חזרה למכבי, או לחוזה גדול אחר ביבשת הישנה, ולככב, כמו שראינו אותו מככב במוקדמות היורובאסקט האחרון. זהו המועד ב’ של כספי. אחרי שבמועד א’ הוא נכשל למרות שהיו לו כל התנאים להצלחה בקליבלנד, עכשיו הוא יקבל חלון הזדמנויות קטן יותר. אם הוא יצליח בו, זה יהיה מהפך רציני, שלא רק יחזיר אותו למעמד של שחקן NBA לגיטמי, אלא יהפוך אותו למועמד רציני לתואר הישראלי הטוב בכל הזמנים.

#מייקלגורדן #גרמיפארגו #עומריכספי #אנדרייקירילנקו #קרייגסמית #דניסרודמן

©2018 by Feel NBA. Proudly created with Wix.com