חיפוש
  • yuvaloz55

טנקינג שמנקינג

השבוע התקיים אחד ממשחקי המכללות המעניינים בהיסטוריה בין קנזס לדיוק. בפינה הימנית התייצב סופרסטאר העתיד אנדרו וויגינס ובפינה השמאלית התייצב עוד שחקן שלימים כנראה יהפוך לכוכב, ג’אבארי פארקר. ברקע היו גם כוכבי משנה כמו וויין סלדן וג’ואל אמביד, ומה שאוהדי הכדורסל קיבלו היה בעצם הצצה ראשונה לפרסים היוקרתיים של דראפט 2014, מה שמאיים להיות הדראפט העמוק והאיכותי ביותר בעשור האחרון. אם אנחנו רוצים להסתכל על זה מכיוון אחר, ראינו באותו ערב קמצוץ מהסיבות מדוע חלק מן הקבוצות ב-NBA החליטו לזרוק את העונה הזו לפח.

אבל האם זהו הביטוי הנכון? האם באמת פילדלפיה, אורלנדו, בוסטון, יוטה ופיניקס זורקות את העונה הזו לפח? האם הן מוותרות על כל סיכוי להתחרות? התשובה לשאלה הזו היא עקלקלה ומבטאת את התחום האפור של ה-NBA. אף קבוצה לא תקום ותודה שהיא מעלה מוצר נחות לפרקט מדי ערב, אבל בסופו של דבר, זה מה שרוב הקבוצות הללו עושות, כשבחלק האחורי של הראש שלהם יושב השטן הקטן הזה שלוחש “לא נורא שבלדסו החטיא את הגיים ווינר מול פורטלנד, ראית את הדאנק של וויגינס על הראש של דיוק?”


וויגינס מטביע על פארקר ומקפיץ את ההייפ סביבו בעוד כמה רמות


עם זאת, חשוב להבדיל בין שני סוגי הקבוצות הגרועות שאנו חוזים בהן העונה, כאשר הסוג הראשון הוא הקבוצות שעושות טנקינג לפי הספר, כשבוסטון סלטיקס בראשן. קשה לבוא בטענות לדני איינג’ והסלטיקס. באיזשהו שלב הפרידה מדור הענקים של קווין גארנט ופול פירס הייתה חייבת להגיע, ולאיינג’ לא היו יותר מדי ברירות. ראג’ון רונדו פצוע, ג’ף גרין יכול להיות מקסימום השחקן השלישי בטיבו בקונטנדרית והוא תקוע עם חוזים ארוכים לשחקנים בינוניים כמו ג’ראלד וואלאס, ברנדון באס וקורטני לי. במצב העניינים הזה, דראפט 2014 נראה כמו נווה מדבר עסיסי עבור איינג’.

השוני בין בוסטון לשאר הקבוצות שצפויות להוביל את עמודת ההפסדים העונה הוא שלקבוצות האחרות נראה שיש איזושהי תכנית גדולה מעבר לתפילה לאלוהי הלוטרי. פילדלפיה, שנכנסה לעונה הזו כפייבוריטית לתואר הקבוצה הגרועה בהיסטוריה, נראית פתאום כמו אופציה ריאלית לקבוצת העתיד. מייקל קרטר וויליאמס פתח את קריירת ה-NBA שלו בסערה והוא כרגע מועמד מוביל לתואר רוקי העונה ויש להם עוד בקנה את נרלנס נואל, השחקן עם האפסייד הכי גדול מבין השחקנים שנבחרו בדראפט האחרון, שיכול לסגור להם את פינת הסנטר לעתיד הקרוב.

כשמוסיפים לזה בחירת לוטרי בקיץ הקרוב ועוד בחירה על גבול הלוטרי שתגיע מכיוון ניו אורלינס (בעקבות הטרייד על ג’רו הולידיי, שגורם לסם הינקי להיראות כמו אלברט איינשטיין עם כל משחק של הפליקנס), הסיקסרס יכולים להגיע למצב בו יש להם בפתיחת העונה הבאה ארבעה כוכבים פוטנציאליים. ביחד עם אוון טרנר משופר ואינסוף מקום בתקרת השכר, הסיקסרס יכולים לחזור לצמרת הרבה יותר מהר ממה שחשבנו.


עם נואל ועוד שני פרוספקטים צעירים לצידו, הסיקסרס לפתע נראים כמו קבוצה עם כיוון. MCW


קבוצה נוספת שיותר נכון להגיד עליה שהיא בונה מחדש מאשר שהיא עושה טנקינג היא אורלנדו מג’יק. המג’יק מחזיקים במספר שחקנים צעירים מוכשרים (ויקטור אולדיפו, אנדרו ניקולסון, מו הארקלס, ניקולה ווצ’ביץ’ וטוביאס האריס) אבל הם עדיין רחוקים מספר צעדים מהתפוצצות לכיוון מעלה. הצעדים הללו אמורים להגיע בעזרת טרייד נבון על אהרון אפללו ובחירת לוטרי נוספת שתנחית בפלורידה ככל הנראה רכז שיעשה סדר בקבוצה של ז’ק ווהן.

בצד השני של ארצות הברית, יוטה בינתיים פועלת בדיוק לפי התוכנית. גורדון היוורד ואנס קנטר נותנים אחלה מספרים, דרק פייבורס לומד תוך כדי תנועה איך להיות גבוה יעיל ואלק ברקס נראה באמת כמו שחקן NBA. לצד כל זה, ההפסדים ממשיכים להיערם ושעון החול ממשיך לתקתק עד הקיץ של 2014. הג’אז אמורים להנות מבחירת דראפט גבוהה מאוד בדראפט הזה ולהנות מהחוזים המסתיימים של אנדריס בידרינס וריצ’ארד ג’פרסון, שיפנו את תקרת השכר של הנגנים. כרגע זה נראה רע, אבל יש סיכוי טוב מאוד שבקיץ הבא זה יראה טוב מאוד.

אולם עם כל הכבוד לג’אז, הקבוצה עם הקייס הכי מעניין במערב היא דווקא פיניקס. כרגע הסאנס נראים לא רע בכלל, בעיקר בזכות ג’ף הורנסק, שעושה רושם מצוין בעמדת המאמן ואריק בלדסו, שהוא מועמד כמעט בטוח לתואר השחקן המשתפר של העונה, אבל סביר להניח שככל שהעונה תתבגר שחקנים כמו מיילס פלאמלי ומרקיף מוריס ידעכו והסאנס יחזרו למקומם הטבעי במרתפי הליגה. זהו התסריט האופטימי של ריאן מקדונו, הג’נרל מנג’ר של פיניקס, שעשה עבודה מבריקה מהרגע בו נחת במשרדים באריזונה.


מקדונו ובלדסו. בינתיים העתיד נראה ורוד באריזונה


בסדרה של טריידים שונים ומשונים מקדונו הצליח להיפטר מכל השומן העודף בסגל שלו (מרצין גורטאט, לואיס סקולה, קארון באטלר וג’ארד דאדלי) והשיג לעצמו אופציה ריאלית לחלוטין להחזיק ארבע בחירות דראפט בסיבוב הראשון. שוב, אני חוזר, ארבע בחירות דראפט בסיבוב הראשון של מה שאמור להיות הדראפט הטוב ביותר מאז שלהסתובב עם טמגוצ’י היה מגניב. ביחד עם בלדסו הנפלא ועוד כמה חתיכות מסביב (תתכוננו לטרייד על גוראן דראגיץ’ באיזשהו שלב של העונה), פיניקס תהיה מוכנה לדבר חזק כבר בעונות הקרובות.

בסופו של דבר, נכון לרגע זה אפשר להגיד שרק בוסטון רואה בדראפט הקרוב כמקור לגאולה. אני מאמין שבאיזשהו שלב קבוצה נוספת תזרוק את המגבת ותצטרף לטנקינג מתוך יאוש, כשטורונטו נראית כמו מועמדת מובילה. עבור שאר הקבוצות דראפט 2014 הוא כלי שדרכו הן מתכוונות להשיג את החתיכה החסרה שתיתן להן את הגרוש ללירה שחסר להן כדי להגיע רחוק. זה שם באור קצת שונה את תופעת הטנקינג, או הרי-בילדינג, שאנו רואים אותה תחת כל עץ רענן העונה בליגה. קשה לבוא בטענות לג’נרל מנג’רים שנוקטים בגישה הזו, כי גם אם הם בסופו של דבר יזכו רק בבחירה החמישית או השישית ולא הכל יילך לפי התוכנית שלהם, הם עדיין נותנים תקווה לעתיד טוב יותר עבור האוהדים שלהם. את הדבר הזה קשה להגיד על מילווקי, שבחרה בנתיב הבינוניות, ובאופן די פרדוקסלי, העתיד שלה נראה הרבה פחות ורוד ביחס לקבוצות שמדורגות מתחתיה.

#גורדוןהייוורד #דניאיינג #נרלנסנואל #אריקבלדסו #ויקטוראולדיפו #ראגוןרונדו

0 צפיות

©2018 by Feel NBA. Proudly created with Wix.com