להדק חגורות

אני נמנע בדרך כלל מלכתוב סקירות לפני סדרות, Previews קוראים לזה בז’רגון. אני נמנע כי סדרה של שבעה משחקים היא רכבת הרים אחת גדולה שאי אפשר באמת לחזות אותה. אי אפשר לנבא פציעות, Shooting Slumps, מי יכנס לראש של מי, איזה שחקן יתגלה כשברירי ועייף ברגעי האמת ואיזה שחקן יבליח לרגע כאקס-פקטור וישנה את הסדרה. בדרך כלל גם יש מספיק כותבים שעושים את לחמם מהסקירות הללו כך שאני מעדיף להתמקד בתחומים אחרים ומעניינים יותר. אבל בסדרה הזו, בין גולדן סטייט לאוקלהומה סיטי, אני פשוט לא יכול להתאפק.

אני לא יכול להתאפק כי מדובר במפגש בין שתי הקבוצות הכי כשרוניות בליגה. זה מפגש שיהיו בו שני MVP, שלושה מלכי סלים, חמישה אול-סטארים והמון היסטוריה. אמנם הקבוצות הללו לא נפגשו מעולם בפלייאוף (לפחות בגלגול הנוכחי שלהן), אבל המפגשים שלהם בעונה הרגילה בשנים האחרונות גורמים לי לדפיקות לב מואצות. להזכירכם, אלו הקבוצות שנתנו לנו את ההופעה הזו.

ואת ההופעה הזו.

ואת ההופעה הזו.

אמנם כל העונה פנטזנו על סן אנטוניו וגולדן סטייט, אבל בתכלס, זו הסדרה שלה חיכינו. זו הסדרה שגולדן סטייט חיכתה לה. אחרי כל כך הרבה סדרות מול קבוצות פצועות וחבולות והרבה עבודה שנעשתה ע”י אחרים, הווריורס סוף סוף פוגשים קבוצה אימתנית, כשרונית ובריאה, שנראה שמגיעה לשיא בדיוק בזמן. זו ההזדמנות שלהם להשתיק את כל המבקרים שמדברים על כך שהם לא פגשו קבוצות שיכלו לתת להם פייט ראוי בשנתיים האחרונות. זה הזמן שלהם להראות שהם המלכים של משחק השח-מט הגדול שנקרא ה-NBA, ויש להם את הכלים לעשות זאת. יש להם את כל החיילים הדרושים, את הפרש המעולה בדמות דריימונד גרין, את הרץ האנדרייטד בדמות קליי תומפסון ואת המלכה הבלתי-מעורערת, סטף קרי. מולם מתייצבת קבוצה שאמנם אין לה את אותה כמות נשקים, אבל היא הקבוצה היחידה בליגה שיש לה שני מלכות, קווין דוראנט וראסל ווסטברוק. ביחד עם שני הצריחים המשופמים שלה (אנס קנטר וסטיבן פאקינג אדאמס), לת’אנדר יש סיכוי בסדרה הזו.

בטח חלקכם מבטלים את המשפט האחרון בהינף יד מנומנם. איך סיכוי, תגיד לנו? מה אתה מקשקש? הווריורס ניצחו את הת’אנדר 3 פעמים העונה, הם לא הפסידו פעמיים ברצף כל העונה, ודרך אגב, הם גם הקבוצה הכי טובה בהיסטוריה. הכל יפה ונכון, אבל גם על הספרס אמרנו דברים דומים לפני הסדרה מול הת’אנדר, ואחרי ביקורים חוזרים למשחקים בין הווריורס לת’אנדר בעונה הרגילה, קשה מאוד להתכחש לעובדה שאוקלהומה סיטי מציגה לווריורס אתגרים קשים מאוד.

להזכירכם, המשחק הראשון בין הקבוצות העונה הוכרע על ריבאונד התקפה תועה של דריימונד גרין, והת’אנדר, ששיחקו בשלב מסוים ברבע האחרון של המשחק הזה עם אנתוני מורו, קייל סינגלר וקמרון פיין ביחד על המגרש, היו קרובים מאוד לשבור אז את רצף הניצחונות של הווריורס בבית. המשחק השני, כמובן, חקוק לכולנו בזכרון כלילה שלא ישכח עם השלשה הבלתי תיאמן של קרי, אבל הת’אנדר הפסידו את המשחק הזה יותר משהווריורס ניצחו אותו. היום, כשהרוטציה של הת’אנדר הרבה יותר מגובשת ועם הביטחון האדיר שהם באים איתו אחרי הסדרה המעולה מול הספרס, בייחוד בכל הקשור לביצוע ברבעים האחרונים, יש על מה לדבר.

אז בואו נדבר. הדיבור, בעקרון, חייב להתחיל מההגנה של אוקלהומה סיטי, כי זה חצי המגרש שבו תוכרע הסדרה, אבל כדי שהת’אנדר יגיעו למצב בו ההגנה שלהם יכולה לנצח להם את הסדרה, הם יהיו חייבים את ההתקפה שלהם בשיאה.

עכשיו, כולנו יודעים שההתקפה של הת’אנדר היא מצוינת. גם אם היא לא הכי מתוחכמת בעולם וגם אם אין שם תנועה בלתי פוסקת וטיקי-טאקה, ראסל ווסטברוק וקווין דוראנט והפיק-אנד-רול עם סטיבן אדאמס והפיק-אנד-פופ עם איבקה אלו מהלכי כדורסל משובחים. סביבם הת’אנדר בנו קבוצת התקפה מפוארת, וגם אם זה לא הכי יפה לעין ולא הכי “נכון”, זה מנצח. זה כמו האמירה של ביבי על הערבים שנוהרים לקלפיות. זה לא יפה וזה לא נעים וזה לא מוסרי, אבל וואללה, זה מנצח.

בכל גזרת קווין דוראנט, לת’אנדר אין יותר מדי מה לדאוג. לווריורס אין אף שומר שמסוגל להתמודד עם הגובה של KD. זה לא משנה את מי סטיב קר יזרוק על דוראנט, תמיד יהיה לו מרווח של כמה סנטימטרים, שזה כל מה שהוא צריך. העונה דוראנט קלע מול הווריורס בשלושה משחקים 36.3 נק’ ב-52.9% מהשדה ו-47.6% מהשלוש. בעונה שעברה, במשחק שבו דוראנט נפצע, הוא קלע 30 נק’ במחצית אחת. לפני שנתיים, כפי שניתן לראות בסרטון למעלה, הוא דפק 54 נק’ על הראש של כל שחקני הווריורס. אנדרה איגודלה אמנם הצליח להקשות עליו לפעמים, אבל באופן כללי, דוראנט חוגג מול הווריורס באופן קבוע, ולמי שחושב שדריימונד גרין יכול לשמור עליו, אני ממליץ לראות את הסרטון הבא.

בשאר הגזרות, לת’אנדר יש סיבות לדאגה. הפיק-אנד-רול עם אדאמס, שהכניס פחד בהגנה הכי טובה בליגה בסיבוב הקודם, עלול להיות פחות אפקטיבי בסיבוב הבא. לווריורס יש הגנה יותר אתלטית מהספרס שיכולה לכסות יותר שטחים, ובאופן כללי יש לה את ה-Help Defenders הכי טובים בליגה (סטף קרי ודריימונד גרין). תראו פה למטה איך גרין מנטרל את הפיק-אנד-רול עם אדאמס. אני עדיין לא בטוח שאדאמס נמצא ברמה בה הוא יהיה מסוגל למצוא את השחקן הפנוי בפינה. ואם השחקן הזה הוא אנדרה רוברסון, לא בטוח שכדאי שהוא יהיה מסוגל לכך.

אבל עדיין, לת’אנדר יש מספיק כלים ומספיק כשרון כדי לפגוע בווריורס בהתקפה, ואם זה לא יצליח בנסיון הראשון, אז זה יצליח בשני, או בשלישי. כי הת’אנדר הם קבוצת הריבאונד התקפה הכי טובה בליגה ואם יש משהו שהווריורס לא עושים ברמה הכי גבוהה שיש, זה לקחת ריבאונדים. בעונה הרגילה זה בא לידי ביטוי בכך שהת’אנדר לקחו 13.0 ריב’ בהתקפה בממוצע מול הווריורס (דומה לממוצע העונתי הכללי שלהם), וזה עוד כאשר ההרכב של אדאמס וקנטר (A.K.A. The Mustache Brothers), הרכב שמוריד 60%(!) מהריבאונדים הפנויים בהתקפה בפלייאוף, כמעט לא שיחק מול גולדן סטייט העונה. אחרי ההצלחה הנהדרת של ההרכב הזה מול הספרס, סביר להניח שנראה אותו מבתק את בתוליי הווריורס שלו.

השאלה היא האם ההרכב הזה, של אדאמס וקנטר ביחד עם ווסטברוק, דוראנט ודיון ווייטרס, שיש לו Net Rating של 22.8+ בשישה משחקים בפלייאוף, יהיה מסוגל להחזיק מעמד הגנתית מול הווריורס? ועוד יותר חשוב, האם הוא יוכל להחזיק מעמד מול ה-Death Lineup של הווריורס ולפגוע לו בבטן הרכה שאף קבוצה לא הצליחה לפגוע בו, בריבאונד התקפה?

יש עכשיו איזשהו גל של התלהבות מקנטר, והסטראוטיפ שלו כאחד השומרים הגרועים בליגה בהחלט נשבר קצת אחרי הסדרה מול הספרס, בה הוא עמד בגבורה מול הפוסט-אפים של למרקוס אולדריג’ וטים דאנקן. עם זאת, בפיק-אנד-רול הוא עדיין מגבלה, וסביר להניח שגולדן סטייט, קבוצה שמתבססת יותר על פיק-אנד-רול מאשר הספרס, תנצל את המגבלה הזו הרבה יותר. ועכשיו זו הופכת להיות שאלה של מצ’-אפים.

כל עוד סטיב קר ישים על המגרש את אחד מבין פסטוס אזלי/אנדרו בוגוט/שון ליווינגסטון, יהיה לבילי דונובן איפה להחביא את קנטר בהגנה. סביר להניח שהווריורס ימשיכו לתקוף את הסנטר הטורקי בפיק-אנד-רול, אבל זה יהיה בתנאים של אוקלהומה סיטי, כלומר במקום שדריימונד גרין יהיה השחקן החוסם וזה שיקבל את הכדור אחרי הדאבל-טים הבלתי נמנע על קרי ל-4 על 3, זה יהיה בוגוט/אזלי/ליווינגסטון, שאחוזי ההצלחה שלהם במהלכים הללו הם עדיין גבוהים, אבל נמוכים יותר משל גרין.

עם זאת, מול ההרכב הנמוך של הווריורס, לקנטר אין איפה להסתתר, וכפי שניתן לראות בסרטון למטה, הווריורס יכולים למתוח ככה את ההגנה של הת’אנדר לרמה שבה הם מגיעים לזריקות מצוינות.

זה יהיה אחד המבחנים הגדולים של קנטר ושל בילי דונובן בסדרה הזו. למעשה, למרות ששתי הקבוצות הללו משחקות בקצב מהיר, יש פה סוג של מיני-קרב סגנונות. בעוד אוקלהומה סיטי תעדיף תמיד לשחק עם שני גבוהים שישלטו בצבע וזו ככל הנראה הגרסה הכי טובה שלהם כרגע, הגרסה הכי טובה של הווריורס היא עם ה-Death Lineup שלהם. הקבוצה שתצליח לכפות על השנייה את ההרכב שלה תשיג יתרון משמעותי בסדרה.

התחושה שלי היא שכל עוד לא יהיה נון-שוטר להחביא עליו את קנטר, הווריורס יאלצו את דונובן לוותר על ההרכב החדש והנוצץ שלו ולחזור למקורות עם סרג’ איבקה כגבוה השני לצד אדאמס. וזה יהיה אחד המבחנים הגדולים של איבקה בקריירה. אחרי עונה שבה הממוצעים שלו צנחו והוא איבד ממעמדו לטובת צמד המשופמים של הת’אנדר, הוא יוכל להוכיח על הבמה הכי גדולה שהוא עדיין אחד מ-30 השחקנים הטובים בליגה, ומול הווריורס, קבוצה שתגרום לת’אנדר לנוע מצד לצד בהגנה, תכריח אותה לקבל החלטות אינטלגנטיות כל פוזשן ותחייב אותה ברים-פרוטקשן, האתלטיות והנוכחות של איבקה יהיו נחוצים הרבה יותר מבסדרה מול הספרס. אולי אין לו את הדומיננטיות של קנטר מתחת לסל, אבל יכול להיות שלת’אנדר יש סיכוי אמיתי יותר עם איבקה כגבוה ליד אדאמס ולא עם קנטר. ושימו לב שאדאמס הוא כבר באנקר בהרכב הזה.

סוגיה מעניינת נוספת היא המצ’-אפ בין סטף קרי לראסל ווסטברוק. זה יהיה מעניין כי בצד אחד סביר להניח שווסטברוק ישמור על קרי, אולם בצד השני רוב הסיכויים שקרי ישמור על אנדרה רוברסון או על הגארד השני של הת’אנדר, גם כדי לתת לו מנוחה בהגנה וגם כדי לפנות אותו להשתמש באחת היכולות הכי אנדרייטדיות שלו, צפיית נתיבי מסירה וחטיפת כדורים. הדיסוננס הזה, ביחד עם הקצב המהיר שהוא מנת חלקן של שתי הקבוצות הללו, עלול להוביל למבול של קרוס-מאצ’ים במתפרצות, בהן שחקן שהוא לא ווסטברוק ישמור על קרי או שקרי ישמור על ווסטברוק, מה שיהפוך את הסדרה לאפילו עוד יותר מעניינת.

בסופו של דבר, הת’אנדר הם האנדרדוג פה. הם צריכים שיתרחשו סדרה של נסים כדי שיהיה להם סיכוי אמיתי לנצח בסדרה הזו. הם צריכים להצליח לכפות את ההרכב הגבוה שלהם על הווריורס ולחסל אותם בריבאונד התקפה. אם זה לא מצליח, הם צריכים שאיבקה יתן את סדרת חייו בהגנה. וכמובן שהם צריכים את ווסטברוק ודוראנט בשיאם (יפתיע אותי מאוד אם אחד מהם ישחק פחות מ-42-43 דקות באיזשהו מהמשחקים בסדרה הזו). וגם אם כל זה יצליח להם, יכול להיות שעדיין הם יחטפו סל כזה מסטף קרי שיגמור אותם.

הווריורס עמוקים יותר, כשרוניים לא פחות ומפוצצים בבטחון עצמי. קשה לי להאמין שהת’אנדר יצליחו לשבור אותם מנטלית כמו שהם שברו את הספרס, אבל הם בהחלט מסוגלים להפריע להם יותר מכל קבוצה אחרת בגלל הכשרון האדיר שלהם והדומיננטיות שלהם מתחת לסלים. זה כמו בפיזיקה, כאשר שני גופים עם אנרגיה כל כך אדירה מתנגשים, יש פיצוץ.

אין פיצוץ? אבל קורה משהו, לא? וואלה, לא יודע, לא למדתי פיזיקה, אבל הסדרה הזו הולכת להיות אדירה. אני כבר מתרגש.

הימור: 2-4 לווריורס

#סטיבקר #קוויןדוראנט #סטףקרי #קלייתומפסון #ראסלווסטברוק