חיפוש
  • yuvaloz55

מה יהיה, קווין?

ג’ייסון סטטהם הוא שחקן טוב מאוד. הוא יכול להיות הכוכב הראשי של סרטים מצליחים יחסית, או חביבים, כמו “קראנק” או “המשלח”. מצד שני, הוא גם יכול לתפקד לא רע כשחקן משני בסרטי קאלט כמו “סנאץ'” או “הג’וב האיטלקי”. אבל איפה הוא ימצה את הפוטנציאל שלו יותר? האם עדיף לג’ייסון סטטהם להיות בתפקיד ראשי או משני? מה עדיף לסרטים שהוא משחק בהם? ומה עדיף לעולם הקולנוע?

קווין לאב הוא ג’ייסון סטייטהם של ה-NBA. הוא יכול להוביל קבוצה חביבה כמו מינסוטה והוא יכול להיות כוכב משני בקבוצה גדולה כמו קליבלנד. השאלה היא מה עדיף לקווין לאב? ומה עדיף לקליבלנד? ומה עדיף לעולם הכדורסל?

נתחיל מהעובדות. קווין לאב מסוגל להוביל קבוצה. ראינו את זה במו עינינו במינסוטה. שם לאב היה אחד השחקנים הטובים בליגה, עם מספרים דמיוניים של 26.1 נק’, 12.5 ריב’, 4.4 אס’ ו-2.5 שלשות ב-37.6%. אלו היו הסטטיסטיקות של לאב בעונת 2013/14, העונה האחרונה שלו במיניאפוליס (הוולבס סיימו את העונה עם מאזן 42-40, למרות אינספור פציעות). אלו מספרים יותר טובים מאלו של דמרקוס קאזינס, אנתוני דייוויס ובלייק גריפין העונה. אלו מספרים שהעניקו ללאב מעמד של כוכב והביאו לכך שהוא נבחר לחמישיית האולסטאר במערב, לפני כוכבים אחרים כמו דווייט האוורד ולמרקוס אולדריג’. אלו מספרים של כוכב ראשי.

למרות שזה לא היה כזה מזמן, תקופת הדומיננטיות של קווין לאב במינסוטה מרגישה כמו עבר רחוק, ובמבט לאחור היא מרגישה קצת לא הגיונית, כמו התקופה שבה הייתה תחושה שבוז’י הרצוג יהיה ראש ממשלה. העונה לאב אמנם עדיין מספק ממוצעים של דאבל-דאבל (16.1 נק’ ו-10.8 ריב’, אחד מתוך עשרה שחקנים בלבד בליגה עם ממוצע של דאבל-דאבל) ויש לו אחוזים יחסית טובים מהשלוש לשחקן בעמדה שלו (2.0 שלשות למשחק ב-36.4%), אבל הוא רחוק מלהיות השחקן הדומיננטי והמוביל שראינו בטימברוולבס. הוא השלים סופית את הטרנספורמציה שלו לכוכב משני.

איך זה יכול להיות שהשחקן הזה שאנחנו רואים מתרוצץ על המגרש כמעט ללא השפעה היה פעם, רק לפני שנה וחצי, שחקן אדיר? קווין לאב, ההיית או חלמנו חלום?


לפני שהר געש של סטטיסטיקות יתפרץ פה צריך להבהיר דבר אחד. קווין לאב לא נדרש לעשות בקליבלנד את מה שהוא עשה במינסוטה. הוא לא נדרש להוביל את ההתקפה, הוא לא נדרש להיות השחקן שמייצר עבור שחקנים אחרים, הוא לא נדרש להיות המנהיג של הקבוצה. התפקיד שלו שונה בתכלית. כמו שהתפקיד של ג’ייסון סטייטהם בסנאץ’ שונה לחלוטין מהתפקיד שלו בקראנק. קווין לאב של קליבלנד לא נדרש להיות הכוכב הראשי שמכסח במכות את הדמות הרעה. הוא נדרש להיות זה שמתרגם את הג’יבריש הצועני של בראד פיט. או של מת’יו דלבדובה. חשוב להבהיר את הנקודה הזו כדי לתאם ציפיות. קווין לאב לא יתן בקליבלנד את המספרים שהוא נתן במינסוטה. הוא לא יהיה קרוב לכך משום שהוא משחק עם שני שחקנים איכותיים מאוד לידו, שני שחקנים שהם יעילים לא פחות ממנו עם הכדור בידיהם.

מנקודת המוצא הזו צריך לצאת ולשאול, האם קווין לאב בכלל יכול לעשות את התפקיד הזה בצורה טובה? האם הניסיון להפוך אותו לכריס בוש גרסת מיאמי הוא אפשרי בכלל? ואולי אפשר לנצל אותו בצורה טובה יותר כדי להפוך את קליבלנד לקבוצה טובה יותר?

נתחיל מהחדשות הטובות. קווין לאב הוא עדיין ריבאונדר אדיר. הוא מוריד כאמור 10.8 ריב’ בממוצע (שמיני בליגה) ולחובבי הסטטיסטיקות המתקדמות, הוא מוריד 29.0% מהכדורים הפנויים בהגנה (חמישי בליגה מבין שחקני הרוטציה). בהתקפה הוא פחות דומיננטי, אבל לקאבס יש את טריסטן תומפסון בגזרה הזו כך שזה לא מורגש, ובאופן כללי, ריבאונד התקפה קצת יצא מהאופנה ב-NBA בשנים האחרונות לטובת ירידה מהירה יותר להגנה.

מעבר לכך, הוא אחד משחקני הפוסט הטובים בליגה. מתוך 140 פוזשנים של פוסט-אפ העונה, לאב השיג 150 נק’. זה 1.07 נק’ פר פוזשן, הנתון הרביעי בטיבו בליגה מבין השחקנים שעשו לפחות 50 פוזשנים של פוסט-אפ העונה. הוא קולע במהלכים הללו ב-53.5% מרשימים למדי ויש לו עבודת רגליים מצוינת, כפי שניתן לראות במהלך למטה.


הבעיה היא שפוסט אפ זה מהלך מאוד מחייב. כל ההתקפה צריכה להיערך במיוחד למהלך כזה. השחקנים בצד החזק (הצד של השחקן שמבצע את הפוסט אפ, לאב במקרה שלנו) צריכים לנוע לצד השני של המגרש כדי לתת ללאב מרחב פעולה. זה מהלך שלוקח הרבה זמן משעון ההתקפה וההגנות בליגה הופכות להיות יותר ויותר חכמות במניעת זוויות מסירה אל שחקנים שמנסים לעשות פוסט-אפ (תראו את הסרטון למטה). אם לא מדובר בקבוצה שמאוהבת בפוסט אפים כמו הספרס או הניקס, או בקבוצה שהכוכב הכי גדול שלה חי ממהלכים כאלו כמו מארק גאסול בממפיס, אף קבוצה לא תשקיע כל כך הרבה מאמץ במהלך הזה. עבור קליבלנד, עם שלל האופציות שלברון וקיירי פותחים עבורה, זה לא שווה את העבודה.


אבל לאב הוא לא רק שחקן שיודע את העבודה בצבע, אלא יש לו ידית מבחוץ. זה מה שהופך אותו לשחקן מיוחד. זו כנראה הסיבה שבקליבלנד משתמשים בו הרבה כ-Spot-Up Shooter. 137 פוזשנים כאלו היו לו העונה, כמעט אותה כמות כמו מהלכי פוסט-אפ. היעילות היא לא אותה יעילות (0.98 נק’ פר פוזשן, 34.7% מהשדה במהלכים הללו), אבל בניגוד לפוסט-אפים, הרבה יותר קל להשתמש במהלכים כאלו, וגם אם לא משתמשים בהם דה-פקטו, הם מייצרים עבור קליבלנד אפשרויות אחרות.

בטור שלו לפני כשבוע, קווין פלטון התדיין עם עצמו מי ניצח בטרייד שבו קווין לאב עבר ממינסוטה לקאבס בתמורה לאנדרו וויגינס (ואנתוני בנט, אבל למי אכפת?), ואולי הנקודה המעניינת ביותר בטור המדובר היא שכאשר לאב על המגרש, לברון ג’יימס קולע באחוזים הרבה יותר טובים. למעשה, כשמסתכלים על היעילות של ההרכבים של הקאבס עם לאב, קשה להבין מה הבעיה. בכל ההרכבים שבהם לאב לא משחק ליד טימופיי מוזגוב (שחווה עונה חלשה מאוד), יש לקאבס Net Rating פנטסטי של לפחות 10.5+.

יכול להיות שזה בעצם השימוש הנכון בקווין לאב? אם עצם הנוכחות שלו על המגרש הופכת את החיים לקלים יותר עבור לברון והאחרים, ואם כאשר החיים קלים יותר עבור לברון והאחרים אז החיים קלים יותר עבור קליבלנד, אז על מה כל המהומה? אולי זה לא כזה נורא שקווין לאב הפך לרול-פלייר במשרה מלאה.


הנתונים מהכתבה של קווין פלטון ב-ESPN (מקווה שלא יתבעו אותי עכשיו)


אלא שעדיין לא ברור עד כמה החיים קלים יותר עבור קליבלנד, והאם חיים קלים יותר משמעותם טבעת אליפות או סתם כמה ניצחונות על קבוצות טובות מהמזרח. בנוסף, אם קווין לאב הוא למעשה רול-פלייר, אנחנו צריכים למדוד אותו בסרגלי מדידה שונים לחלוטין. מרול-פלייר מצופה לתת דברים שונים לחלוטין מהכוכב הראשי. הרול-פלייר צריך לתת הגנה ואנרגיות, כמו שמת’יו דלבדובה נותן מדי ערב וכמו שאימאן שומפרט נותן כמעט כל הזמן (תראו את המהלך הזה על נוביצקי במהלך האחרון של המשחק מול דאלאס. זה רול-פלייר!). כשמודדים את לאב בסרגלי המדידה הללו, הוא לא עומד בקריטריונים. אמנם ריבאונדים הוא תמיד נתן ותמיד ייתן, אבל בכל מה שקשור להגנה, הוא מגבלה שדייוויד בלאט צריך להחליט איך הוא מתמודד עמה.

לאב סופג 0.98 נק’ פר פוזשן כשהוא מגן על שחקנים בפוסט-אפ (הנתון השביעי הכי גרוע מבין השחקנים שביצעו מולם לפחות 50 פוזשנים), הוא סופג 1.11 נק’ פר פוזשן כשהוא מגן על השחקן בפיק-אנד-רול (הנתון החמישי הכי גרוע מבין השחקנים שביצעו מולם לפחות 30 פוזשנים כאלו) והוא מגן על הטבעת ב-52.3% בינוניים למדי. בקיצור, הוא לא פיזי מספיק כדי לשמור ביעילות של שחקנים בפוסט-אפ, הוא לא מהיר מספיק כדי לשמור על הפיק-אנד-רול והוא לא ארוך מספיק כדי להרתיע שחקנים שחודרים לצבע של קליבלנד.


אפשר לחיות עם זה בעונה הרגילה, אבל בפלייאוף, בפיינלס, מול סן אנטוניו (הקבוצה שמשתמשת הכי הרבה בפוסט-אפים בליגה) או גולדן סטייט (שיש לה את הפיק-אנד-רול הכי טוב בליגה עם סטף קרי ודריימונד גרין), מה לעזאזל עושים עם הדבר הזה שנקרא קווין לאב בהגנה?

קליבלנד מתקרבת מאוד לשלב בו היא צריכה לשאול את עצמה שאלה פשוטה מאוד. האם קווין לאב נותן לנו משהו שאנחנו לא יכולים להסתדר בלעדיו?

מצד אחד, הוא נותן ריווח שמקל את החיים על לברון וקיירי ומפעם לפעם הקאבס ישתמשו בו בהצלחה בפוסט. אולם מצד שני, בהגנה, בטח ברמות הגבוהות (כמו שראינו במשחק הלילה מול סן אנטוניו, במהלך האחרון מול מאנו ג’ינובילי שמופיע בסרטון למעלה), הוא יכול לגרום להפסד.


Spurs straight abusing K. Love — Haralabos Voulgaris (@haralabob) January 15, 2016

עכשיו לכל ערימת הסטטיסטיקות הזו צריך להוסיף ערימה גדולה מאוד של כסף (93.5 מיליון דולר ל-4 השנים הבאות) שהקאבס חייבים ללאב וגם ענייני כימיה מוזרים שמדי פעם הופכים לשיחת היום (האירוע האחרון היה בשבוע שעבר, כאשר לאב שוב לא שותף בתמונה הקבוצתית של הקאבס והוסיף את עצמו בפוטושופ) ולפתע השאלה שקליבלנד צריכה לשאול את עצמה היא מסובכת הרבה יותר. האם קווין לאב צריך להיות בקבוצה הזו?

לטעמי, דייוויד גריפין לא יבצע שום מהלך עד הקיץ. הוא יתן לרוסטר הזה ללכת עד סוף העונה כי אולי בקונסטלציה מסוימת הקאבס יצליחו להפתיע את גולדן סטייט/סן אנטוניו בפיינלס ולקחת אליפות. לעומת זאת, אם הקאבס יכשלו במשימה גם העונה, בטח ובטח אם הם לא יגיעו לפיינלס (קשה לי לראות את זה קורה), יכול מאוד להיות שלאב יהיה הקורבן שיצטרך למצוא לעצמו בית חדש. אני לא בטוח שלא מדובר בצעד נכון. גם ללאב, גם לקליבלנד וגם לעולם הכדורסל.

#קוויןלאב #דייווידבלאט #דייווידגריפין #קייריארווינג #לברוןגיימס

©2018 by Feel NBA. Proudly created with Wix.com