דניס רודמן הוא הדוגמא הכי טובה שעולה לי בראש כשאני חושב על שחקן שנבלע בסיטואציה רעה, ופרח בקבוצה הנכונה. רודמן היה סיוט מהלך כששיחק בסאן אנטוניו, ועל אף שהיה מלך הריבאונדים עונה אחרי עונה, טקסס לא הציגה את התולעת באור יפה. לעומת זאת, כאשר היה בתפאורה המתאימה, בבולס של ג’ורדן או בבד בויס של דטרויט, הוא הפך לאגדה. כאשר אני מסתכל על דירק נוביצקי העונה אני נזכר בטרנספורמציה הרודמנית הזאת, לכיוון השלילי.
יש תחושה שהתחילה בשלהי העונה שעברה ומתגברת מאוד העונה לאחר שהג’רמנייטור חזר מהפציעה שלו בברך, שמשהו אצלו כבוי, שזה כבר לא אותו שחקן שזכה ב-MVP ב-2007 וסחף את דאלאס לאליפות מרגשת ב-2011. כמובן שלפציעות הטורדניות ולפז”ם יש תפקיד גדול בתחושה הזו, אבל נראה שהרבה מזה קשור גם לקבוצה של מארק קיובן, לשאיפות ולעתיד שלה.
נוביצקי אמר בראיון לפני כשבועיים שהוא לא מבין את התכנית של המאבס, ואת האמת, אפשר להבין אותו. המאבס בנו קבוצה זמנית העונה, כשכל שחקני הרוטציה (מלבד נוביצקי ושון מריון) חתומים לעונה אחת (לחלקם יש אופציה לעונה הבאה, אבל עדיין לדאלאס תהיה גמישות גבוהה מאוד בקיץ) מתוך רצון לשמור את הקבוצה תחרותית ולרדוף אחרי הפרי-איגג’נטס הגדולים בקיץ. כמו מה שבפיניקס ניסו לעשות, רק קצת יותר טוב (או פחות גרוע). בעולם בו הקבוצות היחידות היו דאלאס והלייקרס זה היה מהלך גאוני, מפני שדווייט האוורד ככל הנראה היה חותם בדאלאס בקיץ, אבל בעולם האמיתי, בו צריכים להתרחש שורה של ניסים כדי שסופרמן ינחת בטקסס, זה קצת בעייתי.
נוביצקי אמר בעצמו “למה שהאוורד יעזוב את הלייקרס? ולמה שכריס פול יעזוב את הקליפרס?”. בדאלאס חשבו קצת יותר מדי רחוק, וכרגע נראים כמו קבוצה בינונית מאוד, ובמצב הזה, נוביצקי מתקשה להזכיר את הפנומן שהוא היה עד העונה. המספרים של נוביצקי העונה קצת מרמים, כי הוא משחק פחות דקות ולא פתח בחמישייה בכל המשחקים, אבל עדיין הירידה דרסטית. 14.0 נק’ ב-41% מהשדה לעומת ממוצע קריירה של 22.8 נק’ ב-47% והנתון שאולי מצביע יותר מכל על חוסר החשק של הגרמני, 77% מהעונשין לעומת 87% בכל הקריירה.
נוביצקי הוא הוטרן הבכיר ביותר שלא משחק בקבוצה עם שאיפות פלייאוף רציניות. בזמן ששחקנים במעמדו ובגילו כמו קווין גארנט, פול פירס, ריי אלן, קובי בריאנט, סטיב נאש, גראנט היל, צ’אנסי בילאפס, ריצ’ארד המילטון, ראשיד וואלאס, ג’ייסון קיד ואחרים נמצאים בקונטנדריות או קבוצות שחושבות שהן קונטנדריות (ורובם מזדקנים יפה), נוביצקי נראה כמו סבא שממש לא מתחשק לו לשחק עם הנכדים שלו והצעצועים המעפנים שלהם, שארלוט ואורלנדו.
כאן עולה השאלה, האם מגיע גיל מסוים בו בשביל להמשיך להציג את היכולת שאנחנו יודעים שיש לך אתה חייב לשחק באחת הגדולות? האם כדי שתוכל לספק לנו דעיכה מרהיבה, רוג’ר פדררית כזו, אתה חייב את הריגוש הזה של קבוצת צמרת שיזרים לך את הדם? אפשר להסתכל על כך שלאורך השנים כוכבים בצד השני של הגבעה חיפשו קונטנדרית לסיים בה את הקריירה (קלייד דרקסלר, שאקיל אוניל, גארי פייטון) ולהבין שהתשובה היא ברור שכן. האורך של העונה הרגילה, ביחד עם הירידה הטבעית ביכולת של דירק הופכים את הירידה הדרמטית ביכולת למתבקשת. כשמוסיפים לזה את העובדה שנוביצקי זכה כבר בטבעת, ואין בו את הדחף השאקיל אונילי הזה לגרד טבעת נוספת לפני הפרישה, הדעיכה הזו נראית נורמלית לחלוטין.
אבל האם לנוביצקי יש עוד מה לתרום? האם שינוי באווירה יוכל לתת לנו עוד שנתיים-שלוש של קליעות מטורפות על רגל אחת או שלשות מדהימות במעבר גם במאי-יוני? אני חושב שכן. סגנון המשחק של נוביצקי הוא כזה שיכול לאפשר לו להמשיך לשחק עוד כמה שנים ביעילות ואם ישתמשו בו חכם, הוא יכול להפוך לנשק קטלני, לאו דווקא כפרנצ’ייז פלייר.
זה השלב בו נכנסת לתמונה ההנהלה של דאלאס, שנראה כאילו אחרי האליפות ב-2011 החליטה שהיא את שלה עשתה ומפסידה בכל הקרבות שלה בשנתיים האחרונות. אם זה בנסיון לשמור על קבוצת האליפות, שהתפזרה לכל עבר רגע אחרי המצעד, אם זה בנסיון להנחית פרי-אייג’נט גדול בקיץ כמו דרון וויליאמס, שדפק לה דוויין ווייד ונשאר בברוקלין, ובין אם זה לנסות להשאיר אפילו את הרול-פליירס מהעונה שעברה (ג’ייסון קיד וג’ייסון טרי). בקיץ הקרוב מארק קיובן ודוני נלסון חייבים לבצע מהלך כלשהו כדי להחזיר את דאלאס לעניינים, הם חייבים את זה לנוביצקי, שכבר הכריז שהוא לא מתכוון לעזוב את המאבס או לדרוש טרייד, ובכך הראה נאמנות שקשה למצוא בליגה הטובה בעולם.
בעקבות זאת, אני מצפה מדאלאס להיות סופר פעילים בקיץ הקרוב, סטייל יוסטון בקיץ החולף עם קצת יותר תוצרת. בסגל של המאבס יש הרבה מאוד שחקנים טובים כמו או.ג’יי מאיו (שחתום על חוזה מציאה), רודריג בובואה, דארן קוליסון (שלקבוצה יש אופציה עליהם בקיץ) ומריון. מצד שני יש את כריס קיימן, שאם הוא לא בתחרות עם מייקל ביזלי על מי שחקן ההגנה הכי גרוע בליגה, הוא פשוט סתם ממש גרוע בהגנה, ועוד כל מיני הזיות כמו וינס קארטר ואלטון בראנד. המשימה של המאבס בקיץ תהיה לקחת את הקבוצה הגולמית הזו, ביחד עם החופש הכלכלי הנדיר שיהיה להם בקיץ, ולהחזיר את דאלאס למקומה הטבעי בצמרת, הפעם עם נוביצקי כמס’ 2, כי כנראה שימיו כמס’ 1 נגמרו.
המניות של נוביצקי בירידה מאז האליפות, אבל זו לא סיבה לחשוב שהוא גמור. מספיק להיזכר כמה פעמים קברנו את בוסטון או סאן אנטוניו בשנים האחרונות, ולנוסטלגים בינינו, אפשר להיזכר בכך שאת רודמן העבירו בטרייד לשיקאגו תמורת פאקינג וויל פרדו. ליד זה הטרייד של האוורד נראה מבריק. בסופו של דבר, אני מאמין בנוביצקי. The Germanator Will Be Back.
Opmerkingen