• yuvaloz55

קונטנדרית על הנייר

קבוצה שיש לה הגנה טופ 5, נסיון פלייאוף מסוים, פרנצ’ייז פלייר שנבחר ראשון בדראפט ומשחקת במזרח היא קונטנדרית, לא?

וושינגטון וויזארדס היא הקבוצה הזו, ואם גם מחשיבים את זה שיש להם את אחד הפרונטליינים הכי קשוחים בליגה, בתוספת ספסל איכותי (מישהו קלט שראסול באטלר קלע 23 נק’ לפני כמה ימים?) ואפילו לב של אלוף בדמות פול פירס, אפשר בהחלט להתלהב מהקבוצה הזו. כשמוסיפים לכך את העובדה שהם במאזן 5-11, במקום השני במזרח, כשאת רוב המאזן הזה הם השיגו ללא בראדלי ביל, השוטינג גארד הפותח שלהם ואחד הקלעים הטובים בליגה, כבר ממש אפשר לקפוץ על העגלה ולהזמין כרטיסים לוושינגטון לסוף מאי.

ההתייחסות שלי לוושינגטון עד כה העונה היא כמו למישהו שמציע לי מכונית. מה אני יודע על המכונית הזו? אני יודע שהמנוע שלה, ג’ון וול, הוא אחד מעשרת הרכזים הטובים בליגה. אני יודע שהמתלים שלה, ננה ומרצין גורטאט, עברו הרבה קילומטרים בהצלחה ושאפשר לסמוך עליהם שיסחבו עוד קצת. אני יודע שמדי פעם יש לה את היכולת להאיץ ממש ולהיראות ממש טוב, כשבראדלי ביל מתחיל לצלוף. ואני יודע שגם הגלגל הרזרבי שלה, בדמות כריס האמפריס/אוטו פורטר/גארט טמפל/ראסול באטלר, הוא לא רע בכלל.

אבל אני גם יודע שהגלגלים שלה כבר לא ממש מתאימים לכבישים של היום, ושאני לא סומך על הנהג שלה. הגלגלים הם פול פירס, הנהג הוא רנדי וויטמן.

למה אני לא סומך על פול פירס? הרי זה חילול השם. הנה האיש שלקח את בוסטון כל הדרך אל גביע לארי אוברייאן, שהלך ראש בראש עם לברון כל כך הרבה פעמים. מי יכול להיות יותר מתאים ממנו כדי להחדיר בג’ון וול וחבורתו קצת ווינריות? הכל נכון. פירס הוא באמת אקס פקטור בכל הקשור לווינריות ויכולות קלאץ’, ולוושינגטון היה חסר מזה בכמויות בסדרה הכה כואבת לצפייה בעונה שעברה מול אינדיאנה בחצי גמר המזרח, אבל צריך לזכור את מי פול פירס בא להחליף, ואיזה פול פירס וושינגטון מקבלת העונה.

פירס אמור להיכנס לנעליו של טרבור אריזה, מי שמוגדר ברחבי הליגה כ”סופרסטאר רול-פלייר”. אריזה הוא מומחה למה שהוא טוב בו, שלשות והגנה. בעונה שעברה הוא היה אחראי על עצירת האופציה הכי טובה בהתקפה של היריבה ובהתקפה הוא היה חונה בפינה ומחכה שג’ון וול יפנק אותו בכדורים, שהוא תירגם לשלשות אינספור. עם זאת, האבידה של אריזה בפרי אייג’נסי, לטעמי, היא לא קטסטרופה. היו בשוק שחקנים שוושינגטון יכלה לשים עליהם את היד שיכלו לתת לה פחות או יותר מה שאריזה נתן לה, כמו לואל דנג או פי.ג’יי טאקר, ולכן האמנתי שהיא עושה נכון שהיא מחתימה מחדש את מרצין גורטאט, שחקן שהרבה יותר קשה למצוא לו תחליף בליגה ושיש לו תיאום נפלא עם ג’ון וול.


המנוע של הקבוצה. ג’ון וול


אלא שהוויזארדס החליטו ללכת על פירס. לכאורה, מדובר באחלה רעיון. אם היינו ב-2010. פול פירס של היום הוא שחקן הרבה יותר כבד, ובעונה שעברה בנטס הוא שגשג בעיקר כאשר שיחק כסטרץ’ פור בסמול-בול של ג’ייסון קיד. ברוסטר של וושינגטון, לצד ננה, גורטאט, האמפריס, דרו גודן ודוואן בלייר, אין לפירס סיכוי לקבל דקות משמעותיות בעמדה 4, ולכן הוא נדחק לעמדה 3, שבה הוא כבר לא אפקטיבי כבעבר, גם בהתקפה וגם בהגנה.

מבחינה התקפית, זה היה צפוי שפירס יקלע פחות העונה מבעונות קודמות, מאחר והוא כבר לא הגו-טו-גאי של הקבוצה והוא קרוב יותר ל-40 מל-30. לכן הירידה שלו ל-12.5 נק’ למשחק (ממוצע קריירה 21.1) לא באמת מפתיעה אף אחד, אבל הירידה באחוזים דווקא כן. פירס קולע ב-41.3% מהשדה ו-34.5% מהשלוש (האחוזים הכי נמוכים שלו מאז 2004), ועוד יותר מטריד שאת הזריקות היחסית פנויות שלו, כלומר כשהשומר שלו נמצא 4-6 פיט ממנו, הוא לא קולע. או קולע ב-28.6% לא ממש מרשימים.

אבל הבעיה שלי עם ההחלטה של הוויזארדס ללכת על פירס כתחליף לאריזה היא לאו דווקא האחוזים שלו (אני מאמין שהוא ימצא את הקליעה שלו באיזשהו שלב), אלא היא יותר נובעת מהשאלה הקיומית “מי-לעזאזל-אמור-לשמור-על-לברון-בקבוצה-הזו?”, וכשאני מתכוון ללברון, אני מתכוון פחות או יותר לכל סמול פורוורד או שחקן כנף של הקבוצה היריבה.

מספיק מבט חטוף על הווינגמנים שכבר הספיקו לחגוג העונה על רוטציית שחקני הכנף של וושינגטון כדי לגלות שיש לרנדי וויטמן סיבות להיות מודאג. סולומון היל (28 נקודות), דיון ווייטרס (15 נקודות), טרנס רוס (18 נקודות), קנטוויוס קולדוול פופ (20 נקודות), הגריק פריק (20 נקודות) ואחרים כבר נתנו הופעות מעל הממוצע שלהם מול הוויזארדס, וזה יגרום להרבה נורות אזהרה להבהב במקרה של סדרה מול הראפטורס עם דרוזן בכושר מלא, או מול שיקאגו עם ג’ימי  MIP באטלר, או סתם מול קליבלנד עם לברון.


יכול להיות שהתקווה תבוא מאוטו פורטר, שמיועד לרשת את פירס בעמדת הסמול פורוורד, אבל כרגע הוא לא נראה פיזי מספיק כדי להתמודד עם הבאטלרים והלברונים של העולם, כך שהעזיבה של אריזה בעצם השאירה את הוויזארדס עם איזשהו ואקום הגנתי שפירס כבר לא מסוגל למלא ושפורטר עוד לא מוכן למלא.

עד עכשיו הואקום הזה בא לידי ביטוי בעיקר כשהוויזארדס פגשו קבוצת כדורסל אמיתית. המאזן שלהם מול קבוצות עם מאזן מעל 50% הוא 5-4 (כששני ניצחונות הגיעו מול מילווקי), כולל שתי תבוסות לא נעימות בכלל מול הראפטורס והקאבס. זה הזמן גם להזכיר שהם ניצחו בקושי את אינדיאנה (בהארכה), התקשו מול דטרויט ואורלנדו וילדו ניצחון מול ניו אורלינס, ולכן, אולי צריך לחשוב פעמיים לפני שאנחנו קופצים על העגלה המטאפורית הזו מהפסקה הראשונה.

לטעמי, הוויזארדס הם קבוצה ממש טובה, בעיקר כי הם קבוצה שיודעת מה היא ומי היא. הם יודעים שהם לא ינצחו דרך ההתקפה (מקום 18 ביעילות התקפית בליגה), אבל יש להם את המהלכים שלהם שקשה מאוד לעצור (הפיק אנד רול של וול וגורטאט). יש להם חור בעמדת הסמול פורוורד בהגנה, אבל יש להם מערכת הגנתית שמחפה על זה לא רע בינתיים (עם דגש על בינתיים).

השאלה היא האם זה מספיק. במזרח זה בוודאות יספיק ליתרון ביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף, אבל וושינגטון, אחרי הפלייאוף המוצלח אשתקד, אמורה לכוון גבוה יותר מזה. זו העונה של האנדרדוגיות במזרח. קליבלנד עוד תחווה קצת Growing Pains העטנה, לשיקאגו עדיין יש תלות מסוימת בברכיים של דרק רוז וכל השאר (חוץ מאטלנטה, אולי) פשוט לא רלוונטיות. זו העונה של וושינגטון וטורונטו לעשות את ההפתעה שלהן, ובעוד טורונטו (עם דרוזן בריא, כמובן) נראית מוכנה לאתגר, וושינגטון, לדעתי, עדיין לא שם.

בנוסף, עדיין קשה לי להאמין ברנדי וויטמן. הוא נותן מדי פעם המון סיבות להאמין בו (כמו הפוזשן ההגנתי האחרון מול הפליקנס. מדהים), אבל בסדרה בעונה שעברה מול הפייסרס, כשהקבוצה שלו נתקעה בקיר, הוא לא הצליח לאלתר דרכים שיעזרו לה לקפוץ מעליו, ואני לא יודע אם זה יקרה העונה.

בסופו של דבר, המכונית הזו של הוויזארדס היא מכונית טובה, והמנוע שלה מדהים, ואני ממש נהנה לראות אותה נוסעת על הכביש, אבל אני לא רוצה להיות זה שנוהג בה. או מהמר עליה שתגיע לגמר המזרח.

#גוןוול #לברוןגיימס #בראדליביל #פולפירס #מרציןגורטאט

10 צפיות

©2018 by Feel NBA. Proudly created with Wix.com