שחור על גבי לבן: על פרשת ההקלטות של דונלד סטרלינג

רוב הזמן, או יותר נכון, כל הזמן, הפלטפורמה הזו משמשת לי כמפלט, כמקום בו אני לא צריך לקחת דברים יותר מדי ברצינות, כמקום בו אין קונפליקטים של ערכים או לחץ של מבחנים או דברים יותר מדי קריטיים שמתרחשים. המקום הזה זה המקום בו אני יכול טיפה לברוח מכל הבלי היומיום ולהתעסק במה שאני אוהב, בפלייאוף המטורף שעובר עלינו, בעוד דאנק של לברון, בעוד מהלך האסל נפלא של ראסל ווסטברוק. במובן הזה, ה-NBA מהווה עבורי את תוצר האסקפיזם המושלם.

אבל מדי כמה זמן המציאות מצליחה לחדור לתוך האסקפיזם, ולרוב כשזה קורה זה מכוער ולא אלגנטי, ולפעמים זה אפילו מבחיל. כך קורה בימים אלו עם הסערה שמתחוללת בארצות הברית סביב ההקלטות, לכאורה, של דונלד סטרלינג, הבעלים של הקליפרס, בהן הוא משמיע ביטויי גזענות. לפתע, לתוך העולם החצי דמיוני הזה שמכונה NBA, שמתרחש, לפחות עבורי, בשעות הלילה כאשר כולם ישנים, פלש גורם חיצון ולא מוכר, יש שיקראו לו שד, אותו שד שרודף את אמריקה כבר מאות שנים ומסרב להיעלם, השד הגזעני.

השד הזה משפיע לא רק עליי, כאוהד NBA וכבן אדם, אלא על המון מרכיבים בליגה הטובה בעולם, ואפשר לומר שהפרשה הזו ספציפית גם משפיעה על חלק מהתרבות האמריקאית. כדי להבין את גודל הסערה מספיק להבחין בכך שברק אובמה נדרש לנושא ולא פחות מדהים מכך, גם מייקל ג’ורדן. העובדה שג’ורדן, שבמשך כל הקריירה שלו נמנע מלהתעסק בנושאים מחוץ למגרש שאינם קשורים לשיווק המותג שלו, ואף זכה לביקורות רבות על כך שלא מנצל את כח ההשפעה שלו למטרות חברתיות כמו מוחמד עלי בזמנו ועסוק רק במכירת נעליים, השמיע את קולו בנושא סטרלינג מצביעה לנו על כמה הסערה הזו סביב האמירות הגזעניות של המיליונר מ-LA היא גדולה, ושאולי הגרוע עוד לפנינו.

פליטת פה אחת הרסה לו את המוניטין. דונלד סטרלינג, הבעלים של הקליפרס

הסערה הזו קודם כל משפיעה על המועדון של סטרלינג, הקליפרס. הפרשה הזו התפוצצה בזמן הכי לא נכון מבחינת דוק ריברס והשחקנים שלו, בדיוק כאשר הם בעיצומה של סדרת פלייאוף נהדרת מול הווריורס, בדיוק כשהם נראים בשלים סוף סוף לעשות ריצה ארוכה בפלייאוף במערב. הפרשה הזו מסיטה את תשומת הלב מהפרקט, וניתן היה לראות אתמול במשחק הרביעי בסדרה שהשחקנים של הקליפרס לא היו במשחק. זה התחיל עם המחאה השקטה שלהם בחימום, המשיך עם היכולת החלשה על הפרקט והסתיים כשלוח התוצאות מראה שגולדן סטייט השוותה את הסדרה ל-2-2.

לאמירות של סטרלינג יש פוטנציאל הרסני עבור הקבוצה שלו, במיוחד כאשר 90% מהרוסטר הם שחורים והמאמן/סגן נשיא שלו הוא שחור. לא מן הנמנע שהפרשה הזו תעצור את המומנטום של הקבוצה הזו ושהעונה שלהם תסתיים כבר עוד שבוע. יהיה מרתק לראות איך שחקני הקליפרס יתמודדו עם המשקולת הזו בזמן בו הם צריכים להיות בשיאם ויהיה מעניין לראות את ההתפתחויות בכל הקשור לסטרלינג עצמו ולסיטואציה שלו במועדון.

וכאן נכנסת הליגה לתמונה. ה-NBA חייב להתערב בנושא הזה, בין אם זה דרך הבעלים או דרך הקומישינר, אדם סילבר, או דרך ארגון השחקנים, או דרך כולם ביחד. לביטויי הגזענות של סטרלינג אין מקום בליגה הזו. בשום ליגה אין להם מקום, ובמיוחד לא בליגה בה רוב השחקנים והכוכבים שלה הם שחורים. השאלה היא איך עושים את זה? איך מנטרלים את הפצצה הזו שהיא דונלד סטרלינג ומנתקים אותו מהליגה? איך שומרים על הדימוי של ה-NBA מבלי לפגוע בפרנצ’ייז של הקליפרס, שזו לא אשמתו שהבעלים שלו לא יודע לשמור את הדעות שלו לעצמו?

המחאה השקטה של הקליפרס

מהבחינה הזו, מדובר במבחן הגדול הראשון של הקומישינר הטרי, ואין ספק שכל העיניים יהיו נשואות אל סילבר כדי לראות איך הוא מתמודד עם הפיל הענק הזה בפרקט שלו. כרגע עדיין לא ברור מה כל כך האופציות שלו, השמועות נעות בין השעייה של סטרלינג מכל פעילות למכירה בכפייה של הקבוצה. אף אופציה לא נראית כל כך טוב, אבל יכול להיות שיש איזשהו אור בקצה המנהרה בנושא הזה, כאשר מג’יק ג’ונסון, דווקא הוא מכל האנשים, דווקא זה שסטרלינג התבטא נגדו בהקלטות והפציר בבת הזוג שלו שלא תתרועע עמו, הודיע שהוא מעוניין לרכוש את הקבוצה ביחד עם השותפים שלו מידיו של סטרלינג. זו כנראה תהיה האופציה המועדפת על סילבר. לפרנצ’ייז כמו הקליפרס, עם שני סופרסטארים כמו כריס פול ובלייק גריפין ועם שוק גדול כמו LA, יהיה ביקוש, ובדרך הזו גם ה-NBA נפטרים מסטרלינג והסרחון שהוא גורר עימו, גם סטרלינג מקבל תמורה מאוד יפה עבור הצעצוע שלו וגם המועדון לא נפגע בטווח הארוך. אבל זהו עדיין שלב הספקולציות, וקשה מאוד לדעת לאיזה כיוון הסיפור הזה ילך.

יחד עם זאת, מעבר לקליפרס כמועדון, ומעבר ל-NBA כליגה מקצוענית, הפרשה הזו חותכת בבשר החי של התרבות האמריקאית. הגזענות תמיד הייתה ותמיד תהיה הכתם השחור בהיסטוריה של אמריקה, ולמרות שאנחנו אוהבים לחשוב שהיא נעלמה מהעולם, אנחנו יודעים טוב מאוד שזה עדיין שם, ודווקא ביום השואה, מכל הימים, אנחנו מקבלים תזכורת לכך.

ההתערבות של אובמה ושל ג’ורדן הייתה רק ההתחלה בנושא הזה, ונראה שהמשפט החברתי כבר יצא לדרכו, עם הרשתות החברתיות שמבקשות את ראשו של הבעלים הסורר. סטרלינג יתקשה מאוד לשמור על מקומו כבעלים של קבוצה מקצוענית בארה”ב אחרי הפרשה הזו, ואין ממש דרך בה הוא גם יצליח לכפר על עצמו עם הזמן. זה לא משנה בכלל שהוא לא עבר על שום חוק פדרלי (למיטב ידיעתי, תקנו אותי אם אני טועה) ושלא יוגש נגדו כתב אישום, הוא דרך לאמריקה על היבלות, שהיא הייתה בטוחה שכבר הפסיקו לכאוב.

המדיה כבר חוגגת על הדם. מים שפורסם שעות ספורות אחרי התפוצצות הפרשה

וזהו עוד נושא מעניין בפרשה הזו. ההתבטאויות של סטרלינג, אומללות ובורות ככל שיהיו, נאמרו בחדרי חדרים למי שהייתה בת זוגתו באותו זמן, ובעזרת גופים צהבהבים כמו TMZ כעת כל זב-חוטם יכול לשמוע אותן. השאלה היא איפה עובר הקו בין חדירה לפרטיות שהיא נחוצה לבטחון האזרחים לחדירה לפרטיות שפוגעת בזולת? במקרה הנוכחי נראה שנחצה הקו הדמיוני הזה, ומאחורי הקו הזה גם המועדון של הקליפרס הפסיד בכך שהוא נאלץ להתמודד עם סערות מחוץ לפרקט בזמן הכי לא טוב, גם ה-NBA הפסיד בכך שאחת מהדמויות הבכירות שלו נתפסה עם המכנסיים למטה, גם הציבור האמריקאי הפסיד בכך ששמע דברים שהוא לא רצה לשמוע, וגם דונלד סטרלינג, כמובן, הפסיד את כל המוניטין שלו (מה שנשאר ממנו, בכל מקרה. זו לא ההסתבכות הראשונה של סטרלינג בנושא הגזענות) בשני משפטים. נראה שהחצייה של הקו הזה לא תרמה לאף אחד בעולם, למעט אולי זו שחצתה אותו, בת זוגתו לשעבר של סטרלינג, ו. סטיוויאנו, שככל הנראה תקבל הרבה מאוד כסף מסטרלינג כדי לא לפרסם את שאר ההקלטות שברשותה (לפי הפרסומים יש לה בערך 100 שעות של הקלטות), שככל הנראה מכילות עוד פליטות פה מביכות של בן זוגה לשעבר.

זהו נושא חשוב, מכיוון שלמרות שברור שסטרלינג לא היה צריך להגיד את מה שהוא אמר, וברור שהוא לא יכול לעמוד בראש קבוצה מקצוענית אחרי כזו פרשה, וברור שצריכים להיעשות צעדים דרסטיים כדי להעלים את התופעה הזו מהעולם, המקור של ההתפוצצות של הפרשה הזו הוא לא הרצון של סטיוויאנו לתקן את העוול שנעשה לשחורים במשך מאות השנים האחרונות, אלא זה הרצון שלה לסחוט את סטרלינג ולעשות מכה. הגולד-דיגריות הזו, מערכת הערכים העקומה הזו, המוסר הכפול השפל הזה, כל אלו הם גורמים שמחלחלים לתרבות האמריקאית והעולמית, ואף שסטרלינג ראוי לכל עונש שיספוג מהליגה ומהעולם החברתי, אני מקווה שתהיה התייחסות גם לגורמים הללו, כי הם לא פחות הרסניים לחברה שלנו מהגזענות שסטרלינג הפגין בהקלטות שלו.

אני אסיים בתקווה שבפעם הבאה שאני אדבר על הקליפרס, זה לא יהיה על הבעלים המנותק שלהם, אלא על איזה דאנק של בלייק גריפין. הלוואי.

#מייקלגורדן #כריספול #אדםסילבר #דונלדסטרלינג #בלייקגריפין