שלושת הימים הראשונים

כן, אני יודע, עברו רק שני משחקים, וכן, אני יודע, יש עוד 80 משחקים עד שהעונה האמיתית מתחילה, אבל פתיחת העונה ב-NBA פשוט כל כך כיפית, כל כך מלהיבה, שהייתי חייב לשלוף את המקלדת ולכתוב על זה משהו. הווינר שוט של דרק רוז, התצוגה של כריס פול מול סטפן קרי, הפאדיחה של מיאמי מול הסיקסרס, הקאמבק של אנדרו ביינום. כל כך הרבה דברים מרגשים ומטורפים התרחשו בשלושת הימים האחרונים שאי אפשר שלא לחייך, אפילו כשאתה מבין שהרגלי השינה שלך הולכים להשתנות דרמטית ב-9 החודשים הקרובים.

אבל מעבר לכיף הגדול שבחזרתה של הליגה הטובה בעולם, ראינו ב-2 המשחקים הראשונים של מיאמי ושל שיקאגו תסמינים רבים שהולכים ללוות אותנו במהלך כל העונה, ושאין ספק שראוי לתת עליהם את הדין גם שלושה ימים מהטיפ-אוף הראשון, כי יכול מאוד להיות שמה שקורה עכשיו ישפיע רבות על מה שיקרה באפריל-מאי-יוני.

נתחיל ממיאמי. לברון וחבריו הראו לנו את ד”ר מיאמי ומר היט בשני המשחקים הראשונים שלהם העונה. מצד אחד, דומיננטיות מוחלטת מול הבולס, 55% מהשלוש, הגנה חונקת על דרק רוז ומלחמה על כל כדור, ומצד שני, הושבה של דוויין ווייד על אזרחי מחשש לפציעה במשחק השני(!) של העונה מול פילדלפיה, חוסר חשק מופגן, ספיגת 50 נק’ בצבע, בין היתר מאנשים שטוענים שהם שחקני NBA בשם לאבוי אלן ודניאל אורטון, וחוסר יציבות כללי (הפסידו את הרבעים ה-1 וה-4 בהפרש מצטבר של 32 נק’, ניצחו את השני והשלישי בהפרש של 28).

כך זה התחיל. כך זה ייגמר?

ההיט בעצם באו לומר לנו בשני המשחקים הללו שיש להם את כפתור ה-ON ושהם לא יהססו לכבות אותו כאשר פילדלפיה ושארלוט מגיעות לסאות’ ביץ’, והוא יודלק רק כאשר דרק רוז או קווין דוראנט יגיעו לביקור. ההיט אמנם הוכיחו בעבר שבאמת יש להם הילוך נוסף שאין לקבוצות אחרות, אבל השאלה היא האם באיזשהו שלב, כאשר מתעסקים עם הכפתור הזה יותר מדי, כפתור ה-ON לא עובד יותר? מנסיון העבר של קבוצות כמו הלייקרס בתחילת המילניום והלייקרס של 2011 אנחנו למדים שלא לעולם חוסן.

מעבר לשאלה הזו, שנקבל עליה תשובה רק בפלייאוף, ניתן לראות את השפעות הפלייאוף האחרון על היריבות של ההיט. מעבר לתדמית הבלתי מנוצחת שנסדקה בסדרות מול הפייסרס והספרס, ראינו בשני המשחקים הראשונים שקבוצות הולכות לאמץ את טקטיקת ההגנה של גרג פופוביץ’ מול לברון ג’יימס. בפיינלס, הספרס נתנו ללברון מטר והכריחו אותו לזרוק מבחוץ. אמנם זה מצב של Pick your poison כי לברון שיפר דרמטית את הקליעה שלו מבחוץ (40% מהשלוש בשנה שעברה), ובגיים 7 פופ שילם על השיטה הזו במחיר התואר, אבל בהחלט מדובר ברעל פחות נוראי, לא רק מכיוון שהיעילות של לברון יורדת כשהוא זורק מבחוץ לעומת כשהוא חודר לסל, אלא כי אחוז ניכר מהמשחק של מיאמי מבוסס על החדירות של לברון, על כך שההגנה מתכווצת כאשר הוא חודר וכך הוא מוצא בעזרת ראיית המשחק המדהימה שלו ויכולת המסירה האדירה שלו את השחקן הכי פנוי לשלשה. נוריס קול עשה קריירה מזה.

בעצם, כאשר נותנים ללברון מטר, מוציאים חלק מהעוקץ של ההתקפה של מיאמי. לא פעם במהלך שני המשחקים הראשונים ראינו את לברון מוסר את הכדור לאחר שראה שנתיבי החדירה סגורים עבורו ומיאמי נאלצתה לאלתר משהו אחר, שבדרך כלל כולל את כריס בוש בחצי פינה או את מריו צ’אלמרס בנסיון חדירה על סף הצלת המולדת. מדובר בתסריטים הרבה פחות יעילים מכל מה שקשור ללברון, ואני מאמין שאנו נראה הרבה מאוד קבוצות מגנות כך מול ההיט העונה.

טרנר מראה איך הולכים לשמור על לברון העונה

אמנם אלו היו רק שני משחקים, ואנו יודעים שלמיאמי יש את הקילר אינסטינקט הדרוש כדי להגיע למקומות שאליהן הגיעה בשנתיים-שלוש האחרונות, אבל שני המשחקים הללו העלו כמה סימני שאלה לגבי ההיט, כשכמובן הגדול שבהם הוא מה לעזאזל קורה עם הברך של דוויין ווייד, אבל כמו בדרך כלל, סימני השאלה הללו יהפכו לסימני קריאה רק בפוסט-סיזון.

סימן שאלה אחר שכבר הפך לסימן קריאה הוא דרק רוז. הרכז הפנומן חזר למגרשים סוף סוף ולמרות הרבה איבודים והרבה חלודה, עשה טוב על הלב להרבה אנשים בעיר הרוחות. עם זאת, הקבוצה שלו היא סימן שאלה, מבחינתי לפחות, אחרי שני המשחקים הראשונים של העונה. הבולס הם עדיין קבוצה הגנתית מפחידה והזהות שלהם לא השתנתה ביחס לשנה שעברה, אבל התקפית הם רחוקים מלהרשים, ולא נראה שזה הולך להשתנות גם אחרי שרוז יחזור לשיא הכושר.

הבעיה המרכזית של הבולס היא שאין להם יוצר אחר מלבד רוז. בדקות האחרונות מול ניו יורק זה היה רוז מול הניקס, כשלכולם ברור שדי-רוז הולך ללכת לסל כל פעם ואין סיכוי שהוא ימסור למישהו אחר, כי פשוט אין לו למי. השחקנים שמסביבו, לואל דנג, ג’ואקים נואה, קרלוס בוזר, טאג’ גיבסון, קירק היינריך, הם מעולים בתפקידם כרול-פליירס, אבל אף אחד מהם לא מסוגל לשים כדור על הרצפה ולאיים על הסל במאני טיים, ובכך טיפה להוריד את הלחץ והעומס מרוז בדקות האחרונות. התסריט האופטימי הוא שג’ימי באטלר יהפוך לשחקן כזה בעתיד, ויכול מאוד להיות שזה יקרה, אבל הבולס רוצים לאיים על ההגמוניה של ההיט כבר העונה, ולכן אני מציע את הטרייד הבא, שעלול להתפרש כטרייד של פאניקה, אבל כשמסתכלים עליו לעומק, יש לו המון הגיון.

במסגרת הטרייד הבולס שולחים לטורונטו את קרלוס בוזר והרוקי טוני סנל/בחירת דראפט עתידית בתמורה לרודי גיי. המהלך הזה יוביל לכך שהחמישייה של הבולס תכלול את רוז, באטלר, גיי, דנג כפאוור פורוורד ונואה. הבולס מקבלים עוד שחקן שיודע ליצור, שחקן מאני טיים מוכח ושחקן שאפילו לברון ג’יימס אמר עליו שהוא אחד השחקנים שהכי קשה לשמור עליהם בליגה. דנג מספיק פיזי כדי לעשות את המעבר לעמדה מספר 4 (אם עומרי כספי יכול, גם הוא יכול) ובכל מקרה, יהיה לו את טאג’ גיבסון, אחד המחליפים הטובים בליגה בעמדה הזו, כדי לעזור לו. בנוסף, גיי כבר מכיר מערכות הגנה מתוחכמות מממפיס, כך שהשיטה של טום ת’יבודו לא תהיה זרה לו.

יש הרבה הגיון באיחוד של שניהם. גיי ורוז

עבור טורונטו, מדובר באותה גברת בשינוי אדרת. החוזה האסטרונומי של גיי דומה מאוד לחוזה המוגזם של בוזר, מלבד העובדה שלגיי יש אופציית יציאה בסוף העונה. הדובדבן בדמות סנל/בחירת דראפט אמור להיות מה שיגרום למאסאי יוג’ירי, ה-GM של הראפטורס, ללכת על הטרייד הזה. בנוסף, בעצם ההחלפה בין גיי לבוזר, יוג’ירי מרוויח שנה בה הוא יוכל להמיר את אחד החוזים העצומים הללו לתמורה ראויה. אופציית היציאה של גיי תכריח את יוג’ירי לפעול העונה בעוד החוזה של בוזר ייתן לו את האופציה לסרוק במשך שנה שלמה אחר הטרייד הנכון עבור הקבוצה מקנדה.

עם זאת, חייבים לומר את האמת. הסיכויים של הטרייד הזה להתרחש הם אפסיים מכיוון שהבולס עובדים בשיטה מסוימת, ולא מתכוונים להביא שם גדול מבחוץ. אפשר לראות את השיטה הזו בהחתמה של שחקן כמו מייק דאנליבי, שהובא כדי למלא תפקיד ספציפי מאוד בסיסטם של ת’יבודו (אותו תפקיד שמילא קייל קורבר בעבר), אולם מי שראה את דאנליבי מול מיאמי והניקס ראה שזו הגרסה הענייה של קווין מרטין באוקלהומה. שחקן מצוין בקבוצות קטנות שמעולם לא שיחק ברמות הללו, באינטנסיביות הזו. הוא לא יהיה מי שיעשה את ההבדל עבור הבולס.

לכן חשבתי על איזה שחקן נמצא על המדף בליגה ויכול לעשות את ההבדל עבור הבולס, יכול לתת להם את הערך המוסף שלא רק ייתן להם אפשרות אמיתית לאיים על התואר, אלא גם ייתן לדרק רוז הזדמנות לנשום. בינתיים, שימו שעון ל-2 בלילה, ברוקלין מול מיאמי. ת-ע-נ-ו-ג.

#דווייןווייד #דרקרוז #כריסבוש #לברוןגיימס #קרלוסבוזר #רודיגיי