תעלומת או.ג’יי מאיו

חויה מתקנת זה מצרך נדיר בעולם שלנו. רובנו אוהבים לתייג דברים מהר מאוד כטוב או לא טוב ולהמשיך הלאה. לא לבזבז זמן. אם יצאנו לפאב שלא בא לנו בטוב, השירות היה דלוח משהו, הבירה הייתה אפורה כזאת והיה דף בדיחות בשירותים, אנחנו נסמן עליו איקס גדול ולא נשוב אליו יותר. הרי יש לנו מספיק מקומות לצאת אליהם. למה לבזבז זמן? וכסף? אבל אולי, באיזה אופן נדיר שכזה, ניתן לסטיגמות והסטראוטיפים שלנו קצת זמן רביצה וניתן עוד הזדמנות למקום הכושל הזה, מי יודע, אולי נופתע. אולי פתאום הפאב הזה יתחיל לקלוע ב-51% מהשלוש.

או.ג’יי מאיו זוכה לשבחים מקיר לקיר בליגה על פתיחת העונה שלו, וזה נהיה מגניב להתלהב ממנו בשבועיים הראשונים של נובמבר. אני חשבתי ועדיין חושב שצריך לצנן את ההתלהבות קצת, אבל לאט לאט, במהירות של צב נכה, נוחתת ההבנה שאולי הפעם זה אמיתי. אולי הפעם מאיו יהפוך לשחקן חמישיה, לאול-סטאר אולי. בסיטואציה שבה הוא נמצא, זה בהחלט אפשרי. אבל השאלה שצריכה להישאל כאן היא איך הוא בכלל הגיע לסיטואציה הזו?

מאיו סומן ככוכב עוד מהתיכונים, תויג כלברון ג’יימס הבא, ושבזכות הכשרון הטבעי שלו והפיזיות שלו ישתלב בליגה ללא בעיה. הוא ניפץ כמעט כל שיא אפשרי בתיכון שלו בווסט וירג’יניה ונבחר לאול-אמריקן של התיכונים, כשהוא מוביל את התיכון שלו ל-3 אליפויות ארציות רצופות, כולל עונה מושלמת אחת (27-0). רק כדי להגדיל את הזיקה ללברון, הוא היה השחקן השני בהיסטוריה שנבחר למר כדורסל של אוהיו (התואר הכי הזוי שקיים בחצי כדור הצפוני) בשנתו השנייה בתיכון, הראשון היה אתם יודעים מי.

בדראפט 2008, אחרי עונה אחת במכללת USC, מינסוטה בחרה בו במקום ה-3 אבל שלחה אותו בטרייד לממפיס, שאז עוד התאוששה מהטרייד על פאו גאסול. מאיו ענה על הציפיות ונתן עונת רוקי מפוארת (18.5 נק’ ב-38.0 דק’ לערב) כשהוא מסיים שני רק לדרק רוז במירוץ לרוקי העונה. ההייפ סביב מאיו היה בשיאו וממפיס ציפו שלאחר עונת פתיחה מרשימה כזו, תהליך הבנייה מחדש שלהם אולי לא יהיה כל כך כואב ואיטי, כמו בקליבלנד, למשל. לעונה השנייה שלו מאיו כבר נכנס ככוכב, כשחקן השני בטיבו בקבוצה לצידו של רודי גיי, ומשהו בו טיפה נעצר. הממוצעים נשארו בערך אותו דבר, אבל ההשוואות ללברון פסקו. מאיו עמד במקום, וב-NBA עמידה במקום זה בעצם ללכת אחורה.

בעונתו השלישית מאיו התחיל לאבד את זה. הוא איבד את מקומו בחמישייה לטוני אלן, ודווקא בעונה בה ממפיס מגיעה לפלייאוף ומדיחה את סן אנטוניו, הוא הסריח עם 11.3 נק’ וירידה בכל האספקטים של המשחק שלו. בעונה הרביעית היו שאמרו שמאיו הסתגל לתפקיד השחקן השישי, ושכך ליונל הולינס צריך להשתמש בו, ובאמת, 12.6 נק’ מהספסל ביחד עם קצת ריבאונדים וכמה אסיסטים זו תרומה משובחת מהספסל. אבל מאיו הגיע לתקרה שלו.

מאיו הפך למין תעלומה. קיימים שחקנים שהממוצעים שלהם מעונת הרוקי יורדים (עומרי כספי הוא אחד מהם) כי ההגנות לומדות אותם והם מתקשים לשדרג את המשחק שלהם, אבל ירידה דרמטית כל כך משחקן מוכשר כל כך שמה את הסטיגמה על מאיו שהוא “לא יהיה יותר טוב ממה שהוא עכשיו”. הגושפנקה לסטיגמה הזו הגיעה בקיץ, כשממפיס החליטה לא להאריך את החוזה שלו, גם משיקולים כספיים, אבל לא פחות משיקולים מקצועיים. שחקן התיכונים הגדול נעלם, ונשאר שחקן רוטציה סביר. וכיאה לשחקן רוטציה סביר, הוא קיבל הצעה שקשה להאמין שהייתה מוצעת לו באקלים כלכלי או מקצועי אחר, 8 מיליון דולר לשנתיים, עם אופציית יציאה בסוף העונה.

דאלאס הייתה המהמרת האמיצה. מארק קיובן ניסה להתאושש אחרי שחשב שהוא הולך לישון עם דרון וויליאמס, והתעורר בלי ג’ייסון קיד וג’ייסון טרי, והתחיל לאסוף שאריות משאר הליגה. דארן קוליסון מאינדיאנה, אלטון בראנד מפילדלפיה, כריס קיימן מההורנטס ואו.ג’יי מאיו מהגריזליז. התוכנית מאחורי המאבריקס העונה היא להישאר תחרותיים ורלוונטיים, בלי התחייבויות גדולות מעבר לקיץ הקרוב (לכן אופציית היציאה), וכך להוות יעד אטרקטיבי לשחקנים חופשיים באוף-סיזון. אבל עוד לפני שהתחילה העונה נוביצקי נפצע ודאלאס נותרה ללא הכוכב הגדול שלה בתוך ים הקבוצות הטובות שיש במערב העונה. עד עכשיו, הדבר היחיד שמונע ממנה לטבוע הוא מאיו.

הגארד נותן עד כה את העונה הטובה ביותר שלו, עם 19.8 נק’ ב-34 דק’, מה שמעמיד אותו במקום ה-11 בטבלת הקלעים, לפני תותחים כבדים כמו פול פירס, דוייט האוורד והחבר לשעבר, רודי גיי. למאיו אמנם יש את המאזן פלוס מינוס השלילי ביותר במאבס (51-), אבל זוהי פונקציה של כמות הדקות שהוא משחק. מכיוון שהמאבס הם ממש לא מאריות הליגה העונה, אפשר להתעלם ממנו כמו שמתעלמים מרצף ששת הנצחונות של אטלנטה, שנעצר בקליבלנד. קצת חסר משמעות.

מאיו מוביל את הליגה באחוזים מ-3 נק’ ומתפקד לראשונה בקריירה כגו-טו-גאי של הקבוצה שלו, בדרכו להעמיד את דאלאס על מאזן של 50%, כולל נצחונות יפים על הלייקרס והניקס. הכל טוב ויפה, אבל מה עכשיו? מה יקרה כשנוביצקי יחזור? האם הוא יסתגל לתפקיד הסייד-קיק? מה יקרה בסוף העונה כשהוא יקבל הצעה גדולה מקבוצה שאולי לא תהיה מתאימה לו? האם הוא יחזור להיות מאיו של העונה השלישית והרביעית או ימשיך ביכולת הזו? העונה הזו וההחלטות שיגיעו בעקבותיה יגדירו הרבה יותר את הקריירה של סנסציית התיכונים מהעונות בממפיס.

ואולי מאיו הוא פשוט עוף מוזר, כזה שמתלבש לנו טוב על הסטיגמה של הילד השחור מהגטו שגדל בלי אביו שנרצח והכדורסל הוציא אותו מהשכונה, אבל פתאום אנחנו מגלים שיש לו תואר במנהל עסקים והוא קיבל ציון גבוה יותר מ-95% מהאנשים שנבחנו במבחן ה-ACT (גרסה דומה לפסיכומטרי בישראל). אולי אנחנו לא צריכים לצפות ממנו להיות לברון או הסייד-קיק המושלם לנוביצקי או רודי גיי, אולי אנחנו צריכים להפסיק עם ההשוואות ולתת לאו.ג’יי מאיו פשוט להיות או.ג’יי מאיו. אני מבטיח לכם שתהנו מזה.

#מארקקיובן #דאלאסמאבריקס #דירקנוביצקי #אוגיימאיו #ממפיסגריזליז #רודיגיי