Faith
Consistency
Hard Work
Pays Off
FCHWPO – זהו המוטו של ג’יילן בראון. זה הכינוי שלו באינסטגרם, יוטיוב וטוויטר.
*המלצה אישית שלי, אם יש לכם זמן פנוי, כנסו לערוץ היוטיוב שלו, המציג בין היתר “מיני סדרה” דוקומנטרית אודות חייו האישים בתקופתו לפני הכניסה לליגה ובשנתו הראשונה כשחקן של בוסטון סלטיקס. https://www.youtube.com/fchwpo
המשפט אמנם קצת קלישאתי, אבל נראה שבעונתו השנייה, האמונה, העקביות והעבודה הקשה של בראון הביאו אותו לפול פוזישן בתחרות על תואר השחקן המשתפר. בכתבה הזאת, אנסה לשכנע אתכם כמה השחקן הזה טוב ועד כמה התקרה שלו גבוהה (רמז: שחקן מסן אנטוניו).
אך לפני שנכנס לסטטיסטיקות ושאר ירקות, נלווה (בקצרה) את הקריירה של ג’יילן עד שהגיע לליגה הטובה בעולם.
ג’יילן בראון נולד וגדל במריאטה, ג’ורג’יה, בה גם העביר את תקופת התיכונים שלו. בשנתו האחרונה ללימודים, הצליח להוביל את התיכון שלו לאליפות – עם 2 קליעות עונשין מכריעות 0.6 שניות לסיום המשחק. הממוצעים שלו באותה עונה עמדו על 28 נק’ ו12 ריב’ למשחק, עם מאזן אימתני של 30-3.
בשנת 2014 בראון זכה בזהב עם נבחרת ארה”ב בתחרות של פיב”א אמריקאס.
בשנת 2015 נבחר לשחק ב”אולסטאר התיכונים של מקדונלדס” שבה שיחק עם שמות מוכרים, כגון חברו לדראפט שנחבר במקום ה#1 – בן סימונס, וקלעי מחונן שנבחר בדראפט 2017 במקום ה#12 – לוק קנארד.
לאחר מכן, בקריירת הקולג’ים שלו, בראון בחר לשחק באוניברסיטת בארקלי, ושם -ממש כמו עכשיו- הוא הסתמך בעיקר על האתלטיות שלו. בראון הוביל את הקונפרנס שלו (Pac-12) בUsage Percentage עם 31.4% – שאם נקביל אותו כיום לNBA, הוא כמעט ושווה לMVP של העונה שעברה: ראסל ווסטברוק עם 31.9% שימוש (וזה עוד עם כרמלו וג’ורג’, כן?)
בראון סומן כבחירה טופ 3-4 לדראפט 2016. וכך היה: בוסטון סלטיקס (ותודה לברוקלין) בחרה בו במקום השלישי. כולם ידעו שבראון הוא כרגע תוצר גולמי, מאוד אתלטי אך לוקה במשחק התקפה, אך מנגד עם פוטנציאל גבוה מאוד להפוך להיות אחד השומרים הקשוחים בליגה. עונתו הראשונה בבוסטון, איך נאמר, לא תפסה אף אחד בהפתעה (לטוב ולרע). הוא שותף ב78 משחקים, מתוכם פתח ב20. ולמעט מספר הבלחות במהלך העונה, הוא לא באמת הרשים.
הפגרה הגיעה ואז התחיל השינוי הגדול.
בראון עבד קשה כל הקיץ, והוא לא ידע אם יפתח בחמישייה, או שמא זה יהיה שחקן אחר בעמדת השוטינג גארד. סטיבנס החליט לפתוח עם בראון בעמדה הזו (לאחר שהיה רגיל לשחק בעמדה 3 כל חייו), ולאחר 5 דק’ במשחק הראשון מול קליבלנד…. אתם יודעים מה קרה. גורדון הייוורד נפצע, ובהיעדרו היה ברור לכל שבראון וטייטום יקבלו דקות משמעותיות.
כולם חששו שהעונה של בוסטון גמורה מלכתחילה, אבל מסתבר, שיש שחקנים שיודעים למלא את החלל שנותר ולפרוע שטרות. ובגדול.
הנתונים היבשים לעומת העונה שעברה:
פרמטר/עונה2016-20172017-2018 (21 משחקים)דקות משחק17.232.2נקודות למשחק6.615.6נסיונות מהשדה5.412.2% מהשדה (ל2 נקודות)45.4%46.3זריקות, % עונשין1.6 , 68.5%4 , 59%ריבאונדים2.86.3אסיסטים0.81.1חטיפות0.41.1חסימות0.20.3מדד פלוס/מינוס1.6-+7.6
אז נכון, אולי את אחוז העונשין הוא (עוד) לא שיפר, אבל שימו לב לנתון הבא: 41.2%מחוץ לקשת עם כמעט 2 שלשות מוצלחות לערב מ-4.6 נסיונות – שיפור עצום לעומת ה העונתיים של העונה שעברה, שבהם זרק 1.7 שלשות לערב – ג’יילן כמעט ושילש(!) את כמות הזריקות שלו מהטווח. בראון הפך ברגע לשחקן שאפשר לתת לו לזרוק מחוץ לקשת – לאחד כזה שאסור להתעלם ממנו וזה, כמובן, תורם לריווח המשחק של הסלטיקס ועושה חיים קלים יותר לכולם.
לא סתם בחרתי לבודד את הנתונים הנ”ל מן הטבלה. רוב שחקני הכדורסל בעולם לא מצליחים לשפר את כמות הזריקות שלהם ואת האחוזים, בו זמנית. לרוב זה בא אחד על חשבון השני, או בהדרגתיות מסוימת. בין השחקנים הבודדים שהצליחו לעשות את זאת ביעילות כמעט זהה לזו של ג’יילן בראון? קוואי לאונרד. אולי רמיזה לכך שבראון, אולי אכן קורץ מהחומר המיוחד הזה.
מבט קטן על השוט-צ’ארט של בראון יילמד אותנו עד כמה השחק הזה חכם ויעיל:
שימו לב לאחוז המדהים (עד כה) מאזור חצי פינה ימין לשלוש – 68.8%(!!!) גם לגבי פינה ימין מול שמאל ישנו הבדל, אם כי מינימאלי. אך לא זו היא הנקודה – בראון, כפי שניתן לשים לב – ממעט לזרוק מחצי מרחק, הוא מעדיף את השלשה או זריקה מאזור ה-Restricted Area .
נוסף על כך, אחוז השימוש (USAGE) בג’יילן לא עלה פלאים. בסה”כ מ18.3% בעונה שעברה, השימוש בג’יילן עלה ל21.3%. מרשים ביותר לעומת ההתקדמות הסטטיסטית שלו
גם מבחינה הגנתית, בראון שיפר מאוד את המשחק שלו וכרגע מדורג ביחד עם אל פארוק אמינו במקום ה#1 בקטגורית Defensive Win Share.
הסרטון הבא יסביר לכם עד כמה הבחור הזה שומר נהדר (הקפצתי אתכם ישירות לשמירה יוצאת מן הכלל על ראסל ווסטברוק):
נתון אחרון ששווה לשים לב אליו – בזכות האתלטיות שלו, בראון נמצא כרגע במקום ה#4 והמכובד בריבאונדים למשחק לשתי עמדות הגארד – עם 6.3 ריב למשחק. לפניו ממוקמים לונזו בול (7.4 ריב’ למשחק), ראסל ווסטברוק (8.8 ריב’ למשחק) ובן סימונס (כנראה רוקי העונה, בואו נודה בזה) עם 9.1 ריב’ למשחק.
נו, ומה הלאה? במה הוא לא טוב?
סימנתי 2 אספקטים מרכזיים, באם בראון ישתפר בהם, אני מאמין כי דרכו להפיכה לאולסטאר קצרה מאוד:
אחוז העונשין שלו מחייב שיפור – עוד מימי הקולג’. בעונה הנוכחית הוא אמנם ניגש יותר לקו, אך קולע ב59% – מה שמציב אותו אפילו מתחת לאנדרה דראמונד (63%) ודיאנדרה ג’ורדן (62.5%).
יחד עם זאת, האחוזים של בראון מהשדה (ללא קשת השלוש) עומדים על 48.6% בתוך הצבע. אתלט כמו ג’יילן יהיה חייב לעלות את את היעילות שלו בצבע, אחרת ימצא את עצמו משליך לבנים מקו העונשין, ובמקום להפוך לשחקן שלם (ואולי אף אולסטאר), הוא יתקבע לנישת ה D&3- . באם יפתח גם ג’אמפר יציב מחצי מרחק – השמיים הם הגבול.
בראייה לעתיד: על מנת שג’יילן יבצע את קפיצת המדרגה ובאמת ייחשב ל(עוד) סטאר בבוסטון, עליו לעבוד גם על יכולת המסירה שלו. נכון, זה עלול להיות קצת קשה עם קבוצה של מוסרים מצוינים בדמותם של קיירי המחודש ואל הורפורד, הסנטר המוסר המוביל בליגה. ואין מקום טוב יותר מבוסטון, קבוצה שמניעה את הכדור בצורה יוצאת מן הכלל, לשפר את ראיית המשחק שלך.
אני באמת מאמין, כי הפוטנציאל של השחקן הזה הוא קוואי לאונרד. הדרך לשם אמנם עוד ארוכה, הקליעה עוד לא שם – אבל בהשוואה בין 2 השחקנים (כאשר לנארד היה שחקן שנה שנייה וגם בן 21), אפשר לומר שכרגע, עם איך שהעונה הזאת נראית, ג’יילן משחק כדורסל טוב יותר מלנארד. (פרט לתחום החטיפות ואסיסטים).
עוד מוקדם מאוד לדעת כיצד באמת ישתלשלו הדברים – איך הוא ישחק כשהייוורד יחזור? האם האחוזים לשלוש ייתאזנו ?
אם לסמוך על המילה של הבחור, שאגב שם לעצמו מטרה ללמוד עוד 3 שפות (פרט לספרדית ואנגלית) עד גיל 25, הייתי אומר ש…
” La consistencia del trabajo duro vale la pena”
– FCHWPO
Comments