גרג פופוביץ’ עורר את החיה. דייוויד סטרן פתח את הטלויזיה שלו ביום חמישי כדי לראות את סן אנטוניו מתארחת אצל האלופה, מיאמי. הקומישינר ליקק את האצבעות וחשב לעצמו שאלו בדיוק מסוג המשחקים שצריכים להיות משודרים בפריסה ארצית. סופרסטארים משני הצדדים, קבוצות גדולות עם מסורת, מאמן העונה מצד אחד, מאמן אלוף בצד השני. אבל אז הגיע פופוביץ’, שלח את הכוכבים שלו לנוח בטקסס והרס לסטרן את החגיגה.
סטרן לא חיכה הרבה. למחרת הוא כבר הביע את מורת רוחו מהתרגיל של פופ ולא עבר הרבה זמן אחרי ההתבטאות הזו והספרס נקנסו ב-250,000 דולר. סטרן אמר, ובצדק, שהתרגיל של פופ היה פגיעה באוהדים של הליגה, שמשלמים ממיטב כספם כדי לבוא לראות את הכוכבים, שרוצים לראות תחרות ברמה הגבוהה ביותר. היא פוגעת ברשתות הטלויזיה, שמשלמות הון תועפות כדי לקדם ולשדר את המשחקים הללו. הן משלמות כדי לראות את פארקר ודאנקן, לא את מאט בונר ודחוואן בלייר. אבל בעיקר, סטרן חשב, פופוביץ’ פגע ביושרה של המשחק, הוא הרגיש שלקבוצה שלו, שהתרוצצה בחוף המזרחי בשבוע האחרון וזה היה המשחק הרביעי שלה ב-5 ימים, אין יותר מדי סיכוי מול מיאמי, שמגיעה אחרי 5 ימי מנוחה. אז הוא זרק את המגבת הלבנה ושלל את כוכביו לנוח. סטרן בעצם מדמה את פופוביץ’ ללואיס סוארז ברבע גמר מונדיאל 2010, בו הוא נגע ביד בבוטות כדי למנוע שער מגאנה בתוספת הזמן של ההארכה. אחד שיעשה הכול כדי לגרום לניצחון קבוצתו בסופו של דבר, גם אם זאת אומרת פגיעה ביושרה של המשחק. האמנם?
כשמסתכלים על התרגיל של פופ, הוא לא עבר על שום חוק. אין חוק שאומר שאסור לך לשלוח את כוכביך הביתה במהלך מסע משחקי חוץ מפרך, וג’ף קפלן, כתב ה-NBA.COM, כתב בחוכמה שאם המשחק מול מיאמי היה מתקיים ביום רביעי ו”קרב האיתנים” מול אורלנדו בחמישי, ופופוביץ’ היה שולח את פארקר, דאנקן וג’ינובילי הביתה לפני המשחק מול המג’יק, סביר להניח שהדיון הזה לא היה מתקיים. הדיון הזה הוא בעצם תמצית הדיון בין הספורט באמריקה לעסקנות של הספורט.
פופוביץ’ בעצם עשה מה שהרבה מאמנים של קבוצות מזדקנות עושות בשנים האחרונות, הסתכל על הלו”ז שלו, ראה איפה נקודות התורפה הפוטנציאליות, וקיבל החלטה לצמצם נזקים. מבחינתו, פציעה של אחד מכוכביו במסע החוץ הזה היא מכה הרבה יותר קשה מהפסד חוץ מהאלופה המכהנת. הבעיה היא שהוא עשה את זה מול כולם, במשחק שמשודר מחוף לחוף, למיליוני צופים ברחבי העולם. מבחינת סטרן, פופוביץ’ ירק לאוהדים בפנים, מבחינת פופוביץ’, הוא שומר על סיכויי קבוצתו לזכות באליפות העונה.
התרגיל הזה הציף גם דיון נוסף, על אורכה של העונה הרגילה וחשיבותה. אם מאמנים בוחרים בפינצטה את המשחקים בהם הם ישתפו את הכוכבים הגדולים שלהם, למה לא לקצר את העונה ולקבל רמה גבוהה יותר? ושוב אנו נתקלים בקונפליקט בין ספורט לעסקים. פחות משחקים שווה פחות הכנסות מכרטיסים, פחות הכנסות שווה פחות שכר לשחקנים ולמאמנים. בהצלחה עם זה.
האירוע הזה מסמל איזושהי חצייה של קו אדום מבחינת היושרה של המשחק, אבל לדעת המאמנים, זוהי חצייה הכרחית. לדעתי האישית, פופוביץ’ הלך צעד אחד רחוק מדי. עכשיו סטרן כבר בטח מבשל חוק שיכריח את הקבוצות לשתף את השחקנים המובילים שלהם בכל משחק או משהו פשיסטי בסגנון. הוא ייצר לעצמו נזק תדמיתי ואולי גם יגביל את שאר הקבוצות בעתיד אם יחוקק חוק כזה.
ועוד מילה אחת על אורכה של העונה הרגילה, אם האירוע הזה ייצר יותר עניין ממשחק מצוין בו מיאמי הכניעה את הספרס רק לאחר שלשה של ריי אלן בדקה האחרונה, I REST MY CASE.