זוהי אזעקת אמת

את פתיחת הספר השישי של הארי פוטר, הנסיך חצוי הדם, ג'יי.קיי רולינג החליטה לפתוח מנקודת מבט קצת שונה. אחרי 5 ספרים עבי כרס שהתרכזו כמעט באופן מוחלט באירועים מנקודת מבטו של הארי, הספר השישי נפתח עם פרק נהדר שמתאר את נקודת מבטו של ראש ממשלת בריטניה, ממשלת המוגלגים, שנאלץ להתמודד עם שרשרת האסונות שכל הקוסמים הארורים האלה הביאו עליו.

הפרק הזה הוא אחד הפרקים האהובים עליי בסדרה כי הוא מראה יכולות קצת שונות של רולינג. מעבר לכך שהוא מרענן ומאפשר לנו לחוות את העולם הפנטסטי שרולינג יצרה דרך עיניים אחרות, חדשות, לפרק הזה גם יש מלא פונקציות. הוא מאפשר לרולינג, דרך ראש הממשלה הבריטי, לתקצר את הסיפור לקוראים. גם אם אתה קורא ותיק וגם אם אתה קורא חדש, הפרק הזה נותן לך את קיצור תולדות הארי פוטר בצורה מרעננת ולא שגרתית. זוהי לא סתם הפגנת כוח של רולינג שבאה להראות שהיא יודעת גם לכתוב בסגנון קצת שונה מעבר למה שכבר הוכיחה בחמשת הספרים הראשונים, אלא השינוי הזה בנקודת המבט ממלא תפקיד חשוב בנרטיב ובאקספוזיציה של הספר.

איך כל זה קשור ל-NBA? הרי התכנסנו כאן כדי לדבר על יאניס אנטטוקונמפו ולא על קורנליוס פאדג', אז מה הקשר ג'יי.קיי רולינג עכשיו?

אנחנו נמצאים עכשיו בשלב בו אנחנו כבר מכירים את יאניס. זו העונה השביעית שלו בליגה והוא כבר הרבה אחרי הפריצה שלו, פריצה שהגיעה אי שם בעונתו השלישית כשג'ייסון קיד נתן לו את הכדור ביד והפך אותו לפוינט יאניס. בזמן הזה יצא לנו כבר לדעת מה היתרונות של הגריק פריק ומה החסרונות שלו.

אנחנו מתייחסים לזה קצת כמובן מאליו אבל שווה להזכיר לכולם מה היתרונות של יאניס וכמה הוא טוב. הוא הקלעי השני בטיבו בליגה אחרי ג'יימס הארדן, הוא רביעי בליגה בריבאונדים, 27 באסיסטים, 29 בחטיפות ו-24 בחסימות. אין עוד אף שחקן שנמצא בטופ 30 בכל הקטגוריות הללו, וגם אלו שנמצאים קרוב יחסית או נמצאים בטופ 30 ב-4 קטגוריות כמו אנתוני דייוויס, לוקה דונצ'יץ' וג'יימס הארדן קולעים באחוזים משמעותית יותר נמוכים מיאניס. הוא מפלצת בשני צידי המגרש ולמרות שהוא מתקשה להתחרות בבאזז סביב לוקה דונצ'יץ', הוא אחד המועמדים הבולטים לזכייה ב-MVP בפעם השנייה ברציפות. אם הוא יעשה את זה הוא יצטרף לרשימה אקסלוסיבית מאוד של 11 שחקנים בלבד שעשו זאת לפניו. ביל ראסל, ווילט צ'מברליין, קארים עבדול ג'אבאר, מוזס מלון, לארי בירד, מג'יק ג'ונסון, מייקל ג'ורדן, טים דאנקן, סטיב נאש, לברון ג'יימס וסטף קרי.

אבל מעל כל הטוב הזה תמיד ריחפה עננת השלשות. תמיד המנה המופלאה הזו שנקראת יאניס אנטטוקונמפו הגיעה עם טעם לוואי חמוץ לאור חוסר היכולת שלו לקלוע מבחוץ. בכדורסל המודרני מדובר בנכות של ממש ולמרות שבעונה שעברה נראה היה שמילווקי מצאה את הדרך למקסם את היתרונות של יאניס ולהחביא את החסרון הגדול שלו, בגמר המזרח קוואי לאונרד וטורונטו הכירו ליאניס את תקרת הזכוכית שלו. הראפטורס בנו חומה שמנעה מיאניס להגיע לטבעת, אבל הם היו זריזים וחכמים מספיק כדי לנטרל גם את השלשות של החברים שלו, שלשות שהיו שם במשך כל העונה.

אחרי שחגג מול דטרויט ובוסטון בסיבובים הראשונים של הפלייאוף, מול טורונטו יאניס נראה אנושי, אנושי מדי. הוא ירד מ-27.4 נק' בממוצע בשני הסיבובים הראשונים ל-22.7 בלבד מול הראפטורס. האחוזים שלו צנחו מ-52.6% ל-44.8% והאיבודים שלו עלו מ-2.8 ל-4.2. וכל זה רק כי הוא לא יודע לקלוע משלוש?

התשובה לא כל כך פשוטה, והסרטון המצוין הזה של Thinking Basketball מפרק את כל הסיבות לירידה ביעילות של יאניס בגמר המערב, אבל כל הבעיות שהראפטורס הציפו אצל הבאקס – יכולת המסירה של יאניס, יכולת הקליעה של בלדסו בפלייאוף, השימוש ביאניס כביג-מן בפיק-אנד-רול – הודגשו בגלל שאין ליאניס קליעה מבחוץ.

ככה יאניס יצא לאוף-סיזון שלו, עם ההבנה שכדי לעשות את קפיצת המדרגה הבאה, האחרונה, מסופרסטאר לאלוף, הוא יהיה חייב לשפר את התחום הזה. בקיץ הוא גם אמר את כל הדברים הנכונים. בראיון בעמוד הטוויטר של הבאקס הוא אמר את הדברים הבאים. "אני עדיין יכול לזכות באליפות גם בלי לקלוע שלשות, אבל אני רוצה לקלוע שלשות. קליעה משלוש תקל על המשחק שלי ותקל על החברים שלי, אז אני חייב להוסיף את האלמנט הזה למשחק שלי".

בתחילת העונה זה לא נראה שיאניס יעמוד מאחורי המילים האלו. למעשה, ב-7 המשחקים הראשונים של העונה ממוצע הזריקות שלו מחוץ לקשת היה 3.2, נמוך יותר מהממוצע שלו אחרי האול-סטאר בעונה שעברה (3.8). אלא שמאז יאניס התחיל להפציץ. הוא זורק בממוצע 5.6 שלשות למשחק ונראה שהוא לא מפחד מהשלשה. הוא לוקח את הזריקות שלו עם יותר בטחון ועם יותר קצב וקולע אותן ב-34% לא רעים בכלל. למי שלא שם לב, בתקופה הזו הבאקס הפסידו רק משחק אחד מתוך 14 וניצחו 12 רצוף. יש להם את הנט רייטינג הטוב בליגה (בפער די ניכר מהראפטורס במקום השני) ואת המאזן הטוב בליגה וכל זה למרות שכריס מידלטון, האולסטאר השני שלהם, החסיר חלק מהתקופה הזו.

האם השלשות של יאניס מסבירות את כל זה? לא בדיוק. הבאקס היו קבוצה מעולה גם לפני שיאניס החל להעלות את כמות השלשות שלו. גם בעונה שעברה כשיאניס זרק רק 13% מהזריקות שלו מחוץ לקשת הבאקס רצחו את הליגה בעונה הרגילה, אז סגנון המשחק שקואץ' באד הטמיע במילווקי (שכולל התבססות על משחק החדירה של יאניס, אינפלציה בכמות השלשות, זניחת ריבאונד ההתקפה כדי להגן על המתפרצות של היריבות והגנה לא מסורתית על קשת השלוש בהגנה) הוא כנראה משתנה מסביר חזק יותר מזה שיאניס זורק עכשיו 20% מהזריקות שלו מחוץ לקשת.

עם זאת, כן יש לשינוי הזה השפעה וחשוב להבין אותה כי יכול להיות שגם נראה אותה בפלייאוף. מה שמעניין לראות הוא שבמשחקים שבהם יאניס זורק יותר מ-3 שלשות למשחק (14 משחקים כאלו עד כה) ה-Offensive Rating של הבאקס יורד. יש בזה הגיון מסוים. שלשה של יאניס היא אחת החלופות הכי פחות אטרקטיביות של הבאקס. מבין חדירה של יאניס לסל לשלשה של כמעט כל אחד אחר בסגל לשלשה של יאניס, כנראה שבלטה של הגריק פריק מחוץ לקשת זו האופציה הפחות מועדפת. הגיוני שברגע שהווליום של הזריקה הזו עולה, היעילות הכוללת יורדת.

אם זה המצב, אז למה הבאקס נראים כל כך הרבה יותר מפחידים כשיאניס זורק משלוש? ולמה כל עולם הכדורסל הפציר ביאניס לזרוק יותר משלוש?

ההסבר המובן מאליו הוא שברגע שיאניס מאיים יותר משלוש ההגנה חייבת לכבד אותו הרחק מהסל, גם אם בניגוד לרצונה, וזה פותח את המשחק בשבילו והופך את כל ההתקפה של הבאקס לפשוטה יותר. זה פותח את כל הסתימות בהתקפה של הבאקס שהראפטורס מצאו בגמר המזרח בעונה שעברה. יש בהסבר הזה הגיון, הוא פשוט עדיין לא ממש מבצבץ מהנתונים. מצד שני, יש הסבר קצת פחות מובן מאליו וגם קצת יותר מעניין לשיפור של הבאקס כתוצאה מכך שיאניס זורק יותר שלשות.

כמעט כל השלשות של יאניס מגיעות לא מהפינה. Above the break, מה שנקרא. למעשה יותר מ-90% מהשלשות שלו מגיעות משם. מהנקודה הזו, גם אם הוא מחטיא, הוא נמצא בפוזיציה מעולה לרדת להגנה. ה-Floor Balance הוא מושלם. יאניס הוא גם שחקן ההגנה הכי טוב של הבאקס וגם משמש כאוריה החיתי שלהם, הוא הפרצוף הראשון שהיריב יראה במידה ויתחשק לו לצאת למתפרצת. הסיכוי למתפרצת של היריבה כשיאניס נמצא בפוזיציה הזו יורד משמעותית.

לעומת זאת, אם הוא חודר לסל ומחטיא או חודר לסל ומאבד, ה-Floor Balance של הבאקס כבר לא אידיאלי. פתאום השחקנים שאמורים לבלום את משחק המעבר הם כל מיני ווסלי מת'יוזים ויאניס נמצא בכלל באזור הטבעת. זה עדיין אחלה, ועדיין הבאקס הם קבוצת הגנה מדהימה, אבל זה לא אותו דבר אם יאניס צריך לרוץ ספרינט מאזור הטבעת כדי לחזור לעמדה שלו בהגנה.

האם למעשה הגידול בכמות השלשות של יאניס מסייע להגנה של הבאקס? האם הגידול הזה הוא לא רק גידול לשם גידול, או גידול לשם רענון וגיוון המשחק, אלא יש לו פונקציה אחרת שהוא בא למלא? האם כמו הפרק הראשון בספר השישי של הארי פוטר, השינוי הזה ממלא יותר מתפקיד אחד?

קשה להגיד ב-100%. הנתונים הקיימים הם קורלטיביים ולא מסבירים. קשה להסיק מהם האם העובדה שיאניס זורק יותר שלשות, גם אם הוא מחטיא אותן, משפיעה לחיוב על ההגנה של הבאקס. במבחן עין הראייה זה נראה המצב אבל אין ספק שיש לנו צורך בקצת דאטה שיאיר את עינינו על הסיטואציה הזו.

ניסיתי למצוא נתונים שישפכו עוד קצת אור ודניאל גפן המצוין הרים את הכפפה וניסה לאתר נתונים שיצביעו על היעילות ההגנתית של הבאקס במקרים בהם יאניס מחטיא שלשה לעומת מקרים בהם יאניס חודר לסל ומחטיא או חודר לסל ומאבד. מצד אחד, המספרים שדניאל מצא לא בדיוק תואמים את התיאוריה הנחמדה הזו שבניתי לי בראש אבל מצד שני, מדובר בגודל מדגם קטן מאוד ובסט נתונים קצת מורכב כך שנצטרך לחכות לנתונים יותר עמוקים כדי לגבש מסקנה סופית.

בכל מקרה, אפשר בהחלט להגיד שזוהי אזעקת אמת. יאניס אנטטוקונמפו לא מפחד יותר לזרוק שלשות והוא גם קולע אותן באחוזים לא רעים בכלל. צריך להיות מוכנים להשלכות של זה, גם בהתקפה וגם בהגנה.

השלב הבא הוא ולידציה של השינוי הזה בפלייאוף. בעונת 2010/11 דרק רוז החל לזרוק שלשות, מה שהיה עקב האכילס שלו בשתי העונות הראשונות שלו. הוא קפץ מ-0.8 שלשות למשחק ל-4.8 והוא קלע אותן ב-33%. זה פתח את כל המשחק של הבולס והפך אותו לסופרסטאר ענק. באותה עונה הוא גם זכה ב-MVP והפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה שזוכה בתואר הזה (זה ממש מרגיש פרה-היסטוריה לכתוב את זה).

עם זאת, הקליעה הזו לא שכפלה את עצמה לפלייאוף. רוז זרק יותר משלוש בפלייאוף 2011 (6.3) אבל באחוזים נמוכים יותר משמעותית (24.8%) והבולס נתקעו מול ההיט של לברון ג'יימס ודוויין ווייד.

כדי לצלוח את המזרח ואולי לגעת בגביע לארי אובריאן, יאניס צריך להצליח איפה שרוז כשל. הוא צריך למצוא דרך לשמר את הקליעה הזו גם בפוסט-סיזון, אחרת איזושהי קבוצה תחנוק אותו ואת ההתקפה של הבאקס כמו שהראפטורס עשו בעונה שעברה.