כשחוזרים מחו”ל או ממסיבת טבע או אחרי שחווים איזשהו שיא, ולפעמים גם איזשהו שפל, יש את התחושה הזו של מה עושים עכשיו. התחושה הזו של איך קמים עכשיו אחרי כל מה שעברנו וממשיכים בחיים, איך מתעוררים מחר בבוקר, שמים נעליים וחוזרים לשגרת היומיום. עבור שיקאגו בולס ודרק רוז, התחושה הזו מתחילה להיות יותר מדי מוכרת.
את האמת, זה נראה לא טוב עבור שיקאגו ועבור רוז. זה נראה שזה לא זורם מתחילת העונה, עם דיווחים דו-יומיים על פציעות מוזרות של הסופרסטאר לשעבר והרגשה שמשהו לא מתחבר על הפרקט, וזה רשמית נראה לא טוב אחרי שדווח שרוז סובל מקרע במיניסקוס במשחק מול פורטלנד (כמה אירוני שזה קרה דווקא מול הבלייזרס) ולא ידוע בדיוק מתי יחזור. הדיווחים נעים בין שבועות ספורים לעונה שלמה, ואם נשתמש בזמן ההתאוששות מהפציעה הקודמת כאיזשהו מדד להשוואה, אל תצפו לראות את רוז על המגרשים לפני כריסמס.
רוז אחרי הפציעה הראשונה. הפציעה הנוכחית, לעומת זאת, עלולה להתברר כיותר ארורה
אבל בעוד בפציעה הקודמת לבולס נותרה איזושהי תקווה, איזשהו אור בקצה המנהרה שכשרוז יחזור הם יעופו במהירות הקול לצמרת הליגה, הפציעה הזו כבר חייבת להדליק כמה נורות אזהרה בעיר הרוחות. הפציעה הזו כבר מדאיגה הרבה יותר, כי היא מאמתת את החששות שלנו שדרק רוז מתקשה לחזור מפציעות, כי היא מכניסה את רוז לאותה קטגוריה של שחקנים שבירים שכרגע המנהיג שלה הוא ברנדון רוי, אבל הכי גרוע, כי היא מטילה צל כבד על כל העתיד של הקבוצה משיקאגו, שהפציעה הזו יכולה להתחיל אפקט פרפר שבסופו היא תאבד את מעמדה כקונטנדרית במזרח.
לפני תחילת השנה תיארתי כמה העונה הזו קריטית לעתיד של דרק רוז, ולא פחות מכך, לעתיד של הבולס. הקאמבק של רוז היה מלא בהשלכות לא רק לגבי רוז עצמו, אלא גם לגבי מאמנו טום ת’יבודו, הג’נרל מנג’ר שלו גר פורמן וחבריו לקבוצה, כשבראשם לואל דנג. כרגע אין באופק תאריך חזרה, וגם אם יהיה כזה בעתיד הקרוב, ממה שראינו בתחילת העונה מרוז קשה מאוד לפתח ציפיות של סופרסטאר, ומפה אבני הדומינו יתחילו ליפול. הפציעה החדשה של רוז, מעבר לעובדה שהיא מורידה אותו מהרמה של הלברון ג’יימסים והקווין דוראנטים והקובי ברייאנטים, כנראה עומדת להכניס את כל הפרנצ’ייז לסחרור שקשה לדעת איך הוא יראה בסיומו.
ראשית כל, הבולס חייבים לבחון את הבחירה שלהם כדרק רוז כפנים של הפרנצ’ייז. במידה ורוז יפספס את מרבית העונה הזו, מדובר כבר בקרוב לשנתיים שהבחור משחק מעט מאוד כדורסל. קשה מאוד להתעלם מהעובדה הזו, והבולס חייבים להחליט האם הם ממשיכים לבנות סביבו ככוכב יחיד שמוקף ברול-פליירס איכותיים, או שהם מבינים את הרמזים שהברכיים של רוז מנסות למסור להם ומחפשים כיוון אחר. כמובן שאין הוקוס פוקוס ואין שחקני פרנצ’ייז שמתדפקים על הדלת של גר פורמן, במיוחד במצב תקרת השכר הנוכחי שלו, אבל זו מחשבה שחייבת לעבור להנהלת שיקאגו בראש, שאולי, כנראה, בכל הקשור להיותו שחקן פרנצ’ייז לטווח ארוך, דרק רוז הוא משענת קנה רצוץ.
אבל הבעיה היותר בוערת עבור הבולס היא שכרגע הם חוזרים להיות קבוצה שהתקרה שלה היא חצי גמר המזרח, ובקבוצה שהתקרה שלה היא חצי גמר המזרח מתעסקים בעוד דברים חוץ מלרוץ לאליפות, וכך נפתח הצוהר לדיבורים על מערכת היחסים הרעילה בין גר פורמן לטום ת’יבודו, מערכת יחסים שגובלת במלחמה קרה, ששיאה הגיע בקיץ האחרון כשפורמן פיטר את עוזר המאמן של ת’יבודו, רון אדאמס. לפתע מתחילים להישמע יותר שמועות לגבי לואל דנג והחוזה הנגמר שלו, ושהוא לא מרוצה. כל הדיבורים הללו היו על הולד בזמן שרוז היה בריא ושיקאגו הייתה, על הנייר, במירוץ לתואר. אולם עכשיו, זה Open Season להתעסקויות מסביב לפרקט עבור הבולס.
גם הסיטואציות שלהם משתנות כאשר רוז בחוץ. ת’יבודו ודנג
מבחינת ת’יבודו, הוא כרגע נמצא תחת חוזה שמסתיים רק בעוד שנתיים וחצי, אולם, כעת, כאשר כבר הוא לא מאמן קונטנדרית, אולי הוא יחליט שהמתח בינו לבין פורמן הוא יותר מדי עבורו והוא יחתוך. מנגד, ייתכן שפורמן יחליט שאם הוא לא מנהל קונטנדרית, אולי לא כדאי לו להחזיק מאמן שהוא לא סובל. הגזרה הזו תמיד הייתה חמימה, אבל הקאמבק של רוז היה שם כדי לקרר אותה. עכשיו, יכול מאוד להיות שנראה אותה מבעבעת.
הפציעה של רוז מכניסה את לואל דנג לסיטואציה לא פשוטה גם כן. הבריטי, כאמור, מסיים חוזה בקיץ וכעת יתכן שנראה אותו משחק בשביל החוזה הבא שלו, שצפוי להיות החוזה הגדול האחרון שלו בקריירה. אמנם קשה לדמיין את דנג, אחד השחקנים הכי קבוצתיים בליגה, משחק בשביל עצמו, אבל כפי שכבר אמרנו, החוקים הלא כתובים של קונטנדרית והחוקים הלא כתובים של קבוצה שהתקרה שלה היא חצי גמר המזרח הם שונים לגמרי. דנג לא קיבל סימנים מעודדים מהנהלת הבולס בקיץ לגבי הארכת חוזהו כאשר הם קטעו את השיחות על הארכת החוזה שלו בעיצומן והזימו שמועות על כך שהם רואים את ג’ימי באטלר כסמול-פורוורד העתיד שלהם, וכרגע, כשכל העתיד של הפרנצ’ייז בסימן שאלה כל עוד רוז עושה חיקויים של גרג אודן, יכול להיות שנראה את דנג מנסה לקחת את כישוריו למקום אחר בקיץ. וזה עוד לפני שדיברנו על האופציה שהבולס יחליטו לשלוח את דנג בטרייד לפני הטרייד דד-ליין. כפי שאמרנו, זה Open Season.
כרגע אף אחד לא מצייץ דבר מלבד איחולי החלמה מהירה לרוז, אבל בעולם האולטרה-מהיר של היום, בו שחקני פנטזי רצים להחתים את קירק היינריך שנייה וחצי אחרי שרוז ירד לחדר ההלבשה, האש יכולה להתלקח כמו בשדה קוצים וכל מה שנבנה בשיקאגו בעמל רב בחצי עשור האחרון יכול להתמסמס.
ההשוואות הללו הופכות להיות לא רלוונטיות עם כל יום שרוז פצוע. לברון מול רוז
חשוב לומר שהבולס הם עדיין קבוצת פלייאוף טובה, אפילו טובה מאוד במזרח המגוחך של העונה. יש להם את אחת ההגנות הטובות בליגה, יש להם את ג’ואקים נואה וקרלוס בוזר וג’ימי באטלר ומחליפים ראויים כמו היינריך ומייק דאנליבי וטאג’ גיבסון, אבל כל זה רק מחזק לנו את התדמית שזו ליגה של כוכבים. כי שלשום, כאשר דרק רוז עוד היה בריא, היה אפשר למכור לנו שזו קונטנדרית, משחקים של שיקאגו בליג פאס היו סקסיים והייתה סיבה לקום בבוקר. היום, מדובר בקבוצה אפורה, משעממת, חד-מימדית עם התקפה שגורמת לפתח תקווה להיראות טוב.
הפציעה הנוכחית של רוז רק מחזקת את המעמד של הכוכבים בליגה, גם אם הם היו רק כוכבים על הנייר בשנה האחרונה. הפציעה הזו הופכת את כל העונה של הבולס, ובמידה והסיטואציות עם ת’יבודו ודנג ילכו פקקטה, היא עלולה להתברר כמשמעותית הרבה יותר מהקודמת. כולי תקווה שאני אתבדה, שרוז יחזור בריא מהר ושיקאגו תהיה לא רק קישוט בצמרת של המזרח, אבל יש לי תחושה כזו חזקה בבטן שזה לא נראה טוב, ושאולי מול פורטלנד ראינו את ההתחלה של הסוף של הקבוצה הזו של שיקאגו. כפי שאחי נוהג לומר לגבי דרק רוז, אני מודאג. מאוד מודאג.