פעם בשנה אני משתדל לנצל את ההפוגה הזמנית שהליגה המטורפת הזו נותנת לנו בין אוגוסט לספטמבר כדי לסכם מה קרה לנו הקיץ.
פעם בשנה אני מנסה לקבץ תחת קורת גג אחת את כל ההעברות והמהלכים החשובים שכל קבוצות הליגה עשו ולנסות לתת להם איזשהו קונטקסט משלי, עם דירוג האוף-סיזון המסורתי. הדירוג הזה לא נועד לומר מי תגזור רשתות ביוני הבא, אלא מי נתנה עבודה ביולי האחרון.
הרעיון לדירוג הזה בא מדירוג דומה שדייוויד אולדריג' היה עושה בעבר, והוא מתיימר להתייחס לכל ההחתמות והטריידים והשינויים שהקבוצות עשו בקיץ, לקחת בחשבון את מצב תקרת השכר שלהן, את הציפיות לפני הקיץ ואחריו ולתת לכל האלמנטים הללו ציון.
עם השנים אני מבין יותר ויותר שיש בעייתיות בדירוג הזה. מעבר לכך שהוא סובייקטיבי לגמרי ופרי מוחי הקודח, הוא למעשה שם באותה סירה קבוצות שיש להן אג'נדות שונות בתכלית. האם אפשר לשפוט באותם כלים את הקיץ של אוקלהומה סיטי ואת הקיץ של ברוקלין? שתיהן מקסמו את הנכסים שלהן, אבל בצורות שונות לגמרי, ושתיהן הולכות לכיוונים שונים לחלוטין. כמה משקל צריך לתת למהלכים שאולי ישאו פרי עוד כמה שנים לעומת מהלכים של Win Now שיכולים באמת לעזור לקבוצות מסוימות בעונה הקרובה, אבל יכבלו אותן בעתיד (כמו הרוקטס, לדוגמא)?
יש בעייתיות בדירוג הזה, אין ספק, אבל הוא עוזר לי ואני מקווה שגם לכם לעשות סדר בכל הבלאגן שקרה ב-NBA בחודשיים האחרונים. הדירוג הזה הוא העוזרת שמגיעה בבוקר לנקות אחרי שסטיב באלמר וסם פרסטי התפרעו בלילה, וגם אם העוזרת הזו לא מנקה את הפאנלים, עדיין פאקינג צריך עוזרת אחרי לילה כזה.
למי שרוצה רענון על הדירוג של העונה שעברה יש לינקים בדירוגים הקודמים. וכמובן, אתם מוזמנים להתווכח ולנטפק ולעשות מה שעושים באינטרנט בתגובות ואיפה שרק תרצו.
15. שיקאגו בולס
באו: ת'דאוס יאנג (שחקן חופשי, אינדיאנה), תומאס סטוראנסקי (טרייד, וושינגטון), קובי ווייט (דראפט), לוק קורנט (שחקן חופשי, ניקס)
הלכו: רובין לופז (שחקן חופשי, מילווקי)
הוחתמו מחדש: ריאן ארסידיאקנו (6 מיליון לשנתיים)
מתנדנדים: וויין סלדן, טימוטי לוואו קבארו
בגדול: לא היה שום דבר נוצץ בקיץ של הבולס, אבל מפה לשם, יש להם קבוצה צעירה עם כמה וטרנים ראויים מסביב והחץ שלהם בהחלט מכוון למעלה.
ת'דאוס יאנג יעזור לייצב קצת את ההגנה, שזה מהלך חשוב עבור קבוצה שסיימה במקום ה-25 בעונה שעברה ביעילות הגנתית, ואילו תומאס סטוראנסקי (אחד השחקנים הכי מפתיעים בעונה שעברה) יגבה את קובי ווייט הרוקי וימלא את החורים איפה שצריך.
הבעיה אצל הבולס היא לאו דווקא בסגל, אלא בהנהלה. עדיין לא ברור למה ג'ים בוילן נבחר להיות המאמן של הקבוצה הזו, בטח לאור המרד הגלוי ששחקני הקבוצה ניהלו מולו בעונה שעברה. המשרה של הבולס היא מאוד מבוקשת, בטח עם חמישיה מוכשרת של ווייט, זאק לווין, אוטו פורטר, יאנג ומרקאנן, כך שלא ברור למה ההתעקשות דווקא על בוילן, אבל כנראה שנגלה בחודשים הקרובים.
בקטן: בואו נדמיין ביחד שקראתם פה פסקה שלמה על האיום שהקליעה מבחוץ של לוק קורנט מייצרת ונמשיך הלאה לקבוצה הבאה? יאללה, מגניב.
14. אטלנטה הוקס
באו: אלן קראב (טרייד, ברוקלין), אוון טרנר (טרייד, פורטלנד), קם רדיש, דאנדרה האנטר, ברונו פרננדו (דראפט), ג'בארי פארקר (שחקן חופשי, וושינגטון), דמיאן ג'ונס (טרייד, גולדן סטייט), צ'נדלר פרסונס (טרייד, ממפיס)
הלכו: עומרי ספלמן (טרייד, גולדן סטייט), טוריאן פרינס (טרייד, ברוקלין), דוויין דדמון (שחקן חופשי, סקרמנטו), מיילס פלמלי (טרייד, ממפיס), קנת' בייזמור (טרייד, פורטלנד)
מתנדנדים: וינס קרטר
מידע חשוב לעתיד: קיבלו בחירת סיבוב ראשון ב-2020 מברוקלין
בגדול: אח, איזה כיף זה להיות אטלנטה. ההוקס הם הבחורה הצעירה הזו שברור לכולם שהיא לא הבחורה שנראית הכי טוב, אבל יש בה משהו מרענן וסקסי נטו מעצם היותה חדשה ולא מוכרת. או שאולי אני פשוט רואה קווי דמיון עם הדרך שבה גולדן סטייט נבנתה.
זה מה שטרוויס שלנק, הגנ'רל מנג'ר של ההוקס, ניסה לעשות מהרגע שהוא קיבל את התפקיד. הוא לא ניסה לשמר את ההצלחה הבינונית המתמשכת של ההוקס במהלך העשור האחרון אלא הלך לכיוון של בנייה מחדש.
ההימור הגדול שלו קרה בקיץ שעבר כשויתר על לוקה דונצ'יץ' והעביר אותו בטרייד בתמורה לטריי יאנג והבחירה שהפכה להיות קם רדיש בדראפט האחרון. הזמן עוד יכריע האם זו הייתה ההחלטה הנכונה מבחינת שלנק, אבל בינתיים הוא עושה את רוב הדברים הנכונים כדי שדפי ההיסטוריה יזכרו אותו בצורה חיובית ולא כג'נרל מנג'ר השמוק שויתר על לוקה.
בקטן: הדברים הללו כללו את הטרייד עם ברוקלין שבו הוא קיבל את הבחירה ה-17 בדראפט האחרון ועוד בחירה בדראפט הבא בתמורה להענקת מקלט לחוזה של אלן קראב. את הבחירה ה-17, ביחד עם הבחירה ה-8 ושאר ירקות, שלנק הפך לבחירה ה-4 ולדאנדרה האנטר, שזה עוד מהלך שיהיה מעניין לשפוט אותו עוד כמה שנים בראי ההיסטוריה.
היו עוד כמה החלטות שקשה יותר לעשות להם רציונליזציה. הויתור על דוויין דדמון הוא קצת מוזר, אלא אם כן שלנק ולויד פירס רוצים להסיט את ג'ון קולינס לעמדה 5 במשרה מלאה. ההחתמה של ג'בארי פארקר תמוהה ובעוד היה ברור שתהיה איזושהי קבוצה שתיתן לפארקר צ'אנס נוסף להוכיח שהוא לא מקבל כסף לעשות הגנה, לא ברור למה ההוקס הם הקבוצה הזאת כשיש להם פורוורדים צעירים שפארקר יושב להם על הבלטה.
אבל עדיין, החזון של שלנק מקבל צורה עם חבורת צעירים שמתאימים אחד לשני, וזה ראוי להערכה.
13. פורטלנד טריילבלייזרס
באו: חסן ווייטסייד (טרייד, מיאמי), קנת בייזמור (טרייד, אטלנטה), נסיר ליטל (דראפט), מריו הזוניה (שחקן חופשי, ניקס), אנתוני טוליבר (שחקן חופשי, מינסוטה), פאו גאסול (שחקן חופשי, מילווקי)
הלכו: מו הארקלס, מאיירס לאונרד (טרייד, מיאמי), אוון טרנר (טרייד, אטלנטה), אנס קאנטר (שחקן חופשי, בוסטון), ג'ייק ליימן (טרייד, מינסוטה), אל פארוק אמינו (שחקן חופשי, אורלנדו), סת' קרי (שחקן חופשי, דאלאס)
הוחתמו מחדש: רודני הוד (12 מיליון לשנתיים), דמיאן לילארד (196 מיליון ל-5 שנים, הארכת חוזה מ-2021), סי.ג'יי מקולום (100 מיליון ל-3 שנים, הארכת חוזה מ-2021)
בגדול: הבלייזרס נכנסו לקיץ הזה בפוזיציה שונה לגמרי מהפוזיציה של הקיץ הקודם. אחרי הקיץ הקודם שבו הודחו בסוויפ על ידי הפליקנס הייתה תחושה שחייב להגיע שינוי באורגון, אבל שום שינוי לא הגיע. במקום זה, ההמשכיות, הכשרון של דמיאן לילארד וסי.ג'יי מקולום והבראקט הנח שהסתדר לבלייזרס בפלייאוף הביאו אותם עד לגמר המערב, שם הם פגשו את גרסת 2016 של סטף קרי שעצר אותם, לא לפני שדיים עשה את הדבר המטורף הזה.
לכאורה, היינו מצפים ששוב הבלייזרס לא יבצעו שינויים גדולים וימשיכו באותו הפורמט, בטח כשהווריורס נחלשו וכבר לא הפייבוריטים הברורים במערב. במקום זה קיבלנו קיץ מאוד פעיל של ניל אולשיי, שכלל הרבה מאוד החתמות וטריידים, אבל הכל היה מסביב לצמד הגארדים שמהווה את הליבה של הקבוצה.
שני הגארדים הללו זכו להארכות חוזה בקיץ שיהפכו אותם לשחקנים חופשיים רק באמצע העשור הבא. במשך שנים הייתה שאלה האם הבלייזרס יכולים לנצח בגדול עם לילארד ומקולום כשחקנים הבכירים, והאם אין איזושהי יתירות בין השניים הללו. כנראה שניל אולשיי חושב שהתשובה לשאלה הראשונה היא כן ולשאלה השנייה היא לא.
השם הגדול שהגיע הקיץ הוא חסן ווייטסייד, שהגיע כחלק מהסיין אנד טרייד של ג'ימי באטלר במיאמי. עם זאת, ווייטסייד כבר פחות דומיננטי מבעבר, הדקות שלו בירידה (שיחק רק 23.3 דק' בממוצע בעונה שעברה), העונשין שלו בעייתי וההשפעה ההגנתית שלו מעבר לחסימות מוטלת בספק. הוא כנראה ישמש כסנטר הפותח עד שיוסוף נורקיץ' יחזור לעצמו.
בקטן: חוץ מווייטסייד, הבלייזרס לקחו הימור מושכל על מריו הזוניה, שהראה ניצוצות מעטים במדי הניקס בעונה שעברה. הם קיבלו את קנת' בייזמור בתמורה לאוון טרנר בטרייד שבו שתי הקבוצות ניצחו. הם החתימו את אנתוני טוליבר שיתן כמה שלשות ואת פאו גאסול, במהלך שכנראה רק דף הויקיפדיה שלו יזכור בסופו של דבר.
בגזרת העוזבים, לא נרשמה אף נטישה דרמטית למעט מו הארקלס. אמנם הארקלס היה לא עקבי בשנים האחרונות אבל הוא היה חלק מרכזי מהקבוצה ובפלייאוף תמיד העלה את הרמה שלו. אני פחות אהבתי את הויתור עליו במסגרת הטרייד על ווייטסייד.
על אנס קאנטר, סת' קרי ושאר העוזבים הם יתגברו.
12. ממפיס גריזליז
באו: אנדרה איגודלה (טרייד, גולדן סטייט), סולומון היל, מיילס פלמלי (טרייד, אטלנטה), ג'ה מורנט, ברנדון קלארק (דראפט), ג'וש ג'קסון, דאנטוני מלטון (טרייד, פיניקס), ג'יי קראודר, גרייסון אלן (טרייד, יוטה), טיוס ג'ונס (שחקן חופשי, מינסוטה), דוייט האוורד (טרייד, וושינגטון)
הלכו: מייק קונלי (טרייד, יוטה), דלון רייט (סיין אנד טרייד, דאלאס), ג'סטין הולידיי (שחקן חופשי, אינדיאנה), צ'נדלר פרסונס (טרייד, אטלנטה), ג'בון קרטר (טרייד, פיניקס), אייברי בראדלי (שחקן חופשי, לייקרס), סי.ג'יי מיילס (טרייד, וושינגטון)
מתנדנדים: ג'ואקים נואה, טיילר דורסי
מידע חשוב: קיבלו בחירת סיבוב ראשון עם שלל הגנות מיוטה ב-2020 ובחירת סיבוב ראשון ב-2024 מגולדן סטייט (מוגנת 1-4)
בגדול: לקח לממפיס הרבה מאוד זמן להיכנס למוד של בנייה מחדש. בניגוד לאוקלהומה סיטי, שלחצה על כפתור הריסטארט בתזמון המושלם, הגריזליז חיכו וחיכו וחיכו ואיבדו את הזמן בו הם יכלו לפרק את עידן הגריט אנד גריינד בתנאים שלהם ובמחירי שוק. בסופו של דבר הם קיבלו עבור מארק גאסול (במהלך העונה שעברה) ומייק קונלי (בקיץ הזה) את יונאס ולנצ'יונאס, גרייסון אלן, ג'יי קראודר, ברנדון קלארק (הבחירה ה-21 בדראפט האחרון), בחירת סיבוב ראשון מוגנת ב-2020 ובחירת סיבוב שני ב-2024. האם זה מספיק?
כנראה שהגריזליז היו מקבלים יותר אם היו יוצאים לבנייה מחדש לפני שנתיים, אבל לפעמים מזל חשוב יותר מאסטרטגיה ובלוטרי האחרון הם זכו במקום השני ובג'ה מורנט. הבחירה בג'ה אפשרה לגריזליז להמשיך הלאה מקונלי בצורה רגועה יותר ולהתחיל את הבנייה מחדש מסביב למורנט.
כחלק מהבנייה מחדש הזו הגריזליז הסכימו לקחת על עצמם את אנדרה איגודלה מהווריורס (בטרייד שנועד לאפשר את המעבר של דאנג'לו ראסל לגולדן סטייט) ועל הדרך קיבלו בחירת דראפט עסיסית במיוחד. בנוסף, הם לקחו כל מיני פרוספקטים כמו ג'וש ג'קסון ודאנטוני מלטון מפיניקס בתמורה לכלום בפיתה, הימרו על טיוס ג'ונס החביב וגם קיבלו, כאמור, את גרייסון אלן מיוטה שהמשחק המלוכלך שלו יכול להתאים כמו כפפה ליד לוייב של ממפיס.
יש לממפיס עוד דרך ארוכה לעבור כדי לחזור לקדמת הבמה, אבל הם נראים במקום הרבה יותר טוב מאיך שהם נראו לפני שנה ולפני שנתיים, שהיה נראה שהם נמצאים ברכב שנוסע על אדי הדלק האחרונים. עכשיו, עם השחקן הכי מלהיב בדראפט שלא קוראים לו זאיון וויליאמסון, הם מצאו את הרכב הבא שלהם.
בקטן: ברנדון קלארק, הרוקי השני של הגריזליז, זכה בתואר ה-MVP של ליגת הקיץ. הרשימה של הזוכים בליגת הקיץ היא לא נייר הלקמוס הכי מדויק כדי למדוד את האפקטיביות של שחקנים בעתיד (ב-2012 דמיאן לילארד וג'וש סלבי זכו ביחד בתואר הזה. הם לא בדיוק הגיעו לאותם מקומות בקריירה), אבל זה בטח לא סימן רע שקלארק עושה חיל ברמות הללו. חוץ מזה לא היו מהלכים יותר מדי מעניינים בממפיס בקיץ.
אה, רגע, כן, הם עשו טרייד על דווייט האוורד ואני לא יודע מה יותר עצוב. זה שלא נזכרתי בטרייד הזה עד הפסקה הזו ממש או זה שסי.ג'יי מיילס הוא אשכרה השחקן הכי טוב בטרייד הזה?
11. דנבר נאגטס
באו: ג'רמי גרנט (טרייד, ת'אנדר), בול בול (דראפט)
הלכו: אייזיאה תומאס (שחקן חופשי, וושינגטון), טריי ליילס (שחקן חופשי, ספרס), טיילר ליידון (שחקן חופשי, קינגס)
הוחתמו מחדש: ג'מאל מורי (195 מיליון ל-5 שנים, מתחיל מהעונה הבאה)
מידע חשוב לעתיד: העבירו את בחירת הסיבוב ראשון שלהם ב-2020 לאוקלהומה סיטי (מוגנת 1-10)
בגדול: קיץ יחסית שקט עבר על הכעכים מקולורדו. אחרי העונה המעולה שלהם, שבה ניקולה יוקיץ' עלה מדרגת השחקן ליג פאס האהוב על עכברי ה-NBA לדרגת פרנצ'ייז פלייר וכנראה אחד מעשרת השחקנים הכי טובים בליגה, הם רק רוצים להמשיך את המומנטום.
אז הם החתימו מהר מאוד (יש שיגידו מהר מדי) את ג'מאל מורי על חוזה מקסימום שנועל אותו 6 שנים קדימה בדנבר. מורי הראה ניצוצות של כוכב בשלוש השנים הראשונות שלו, אבל הוא לא היה עקבי מספיק בשביל להצדיק חוזה מקסימום לטעמי. עם זאת, כנראה שמבחינת הנאגטס הוא שווה את הכסף הזה בגלל הפוטנציאל שלו והמסר שזה משדר לשאר הליגה שהנאגטס דואגים לשחקנים שלהם.
חוץ מזה, הם מימשו את האופציה על פול מילסאפ והחזירו אותו לעונה שלישית במועדון, שתהיה מעניינת מאוד בהתחשב בציפיות שיש העונה מדנבר ובהתחשב בכך שהם כבר הביאו את המחליף שלו, ג'רמי גרנט.
גרנט אולי לא יהיה טוב כמו שמילסאפ היה בשיאו, אבל הוא בהחלט יכול לתת לנאגטס את מה שמילסאפ נותן במחיר זול יותר. הוא מתאים מבחינת גיל לטיימליין של הנאגטס והחץ שלו מכוון למעלה. בהחלט שווה את המחיר של בחירת דראפט שכנראה לא תהיה בלוטרי.
בקטן: בול בול נפל בערב הדראפט והגיע עד לדנבר במקום ה-44, אבל התוספת המשמעותית הנוספת של הנאגטס העונה תהיה בכלל מייקל פורטר, שפספס את כל עונת הרוקי שלו בגלל פציעה וגם לא שיחק בליגת הקיץ האחרונה, אבל יכול להיות תוספת כח רצינית (במיוחד לטריידים שבהם הנאגטס יכולים לארוז אותו ואת מילסאפ כדי להביא שחקן בכיר אחר, סטייל קווין לאב).
אני מניח שאף אחד לא בכה על העזיבה של אייזיאה תומאס, שלא הותיר את חותמו בנאגטס ועכשיו יפנה את המקום סופית למונטה מוריס בגזרת הרכז המחליף. הויתור על טריי ליילס וטיילר ליידון הוא למעשה הודאה בכשלון בטרייד על דונובן מיטשל, אחת ההחלטות המוזרות היחידות של הנאגטס בשנים האחרונות.