אורלנדו מג’יק הגיעה לגמר ה-NBA ב-2009, רק לפני ארבע עונות. זה נראה כמו חלום עכשיו, אבל זה באמת קרה. באותה נקודת זמן כולנו היינו בטוחים שהמג’יק יהיו קבוצת העתיד של ה-NBA, עם המאמן הצבעוני סטן ואן גאנדי והסופרסטאר הנכון בדמות דווייט האוורד, לא נראה כאילו משהו יכול לעצור אותם. הסיבות להתפרקות הקבוצה הזו בטרם עת קשורות המון לאופי של האוורד ולמערכת היחסים שלו עם ואן גאנדי, אבל אלו ממש לא הסיבות היחידות. אחת הסיבות המרכזיות לכשלון של המג’יק ליצור המשכיות אחרי עונת הפריצה ב-2009 הייתה ניהול כושל. הסיטואציה בה ממפיס גריזליז ניצבת כיום, רגע אחרי הסוויפ בגמר המערב מול סן אנטוניו, מזכירה לי מאוד את המג’יק אחרי אותה עונה מדהימה.
אחרי שכל ענני הסופרלטיבים מהעונה ההיסטורית של ממפיס יתפזרו, והאוף-סיזון באמת תתחיל, יהיו לדובים הרבה מאוד דברים לטפל בהם. הדרך בה הנהלת ממפיס תטפל בכל הנקודות הללו תקבע במידה מסוימת האם הקבוצה הזו תמשיך קדימה ותחזור גם בעונה הבאה להיות כח חזק במערב, או שהיא תקפא על השמרים ותפנה את מקומה לת’אנדר, לרוקטס, לקליפרס ולשאר הקבוצות שמאיימות להשתלט על הקונפרנס המערבי.
אחד המאמנים החמים בליגה. ליונל הולינס
הדבר הראשון בו רוברט פרה, ג’ון הולינג’ר וכריס וואלאס, האנשים שמקבלים החלטות בטנסי, צריכים לטפל בו הוא ליונל הולינס. המאמן המוערך מסיים את חוזהו בקבוצה והוא כרגע אחד השמות החמים בשוק המאמנים בליגה (הנטס והקליפרס מוזכרות כמועמדות טבעיות לקלוט אותו). צריך לזכור שהולינס הוא נדוניה של ההנהלה החדשה, ותזכורת לכך הגיעה בביקורת הפומבית שלו עליהם לאחר הטרייד של רודי גיי. כעת האנשים במשרד של ממפיס צריכים להחליט האם הם רוצים להחתים אותו מחדש (כנראה במחיר גבוה יותר), החלטה שתשפיע על הכיוון בו הקבוצה תלך.
מעבר להולינס, הרוסטר צפוי לעבור שינויים באוף-סיזון. טוני אלן מסיים חוזה והופך לשחקן חופשי בלתי מוגבל. על אף העובדה שאחוזי הקליעה שלו נמוכים יותר מאחוזי הרייטינג של ערוץ 1, הוא עדיין צפוי להיות סחורה חמה בפרי אייג’נסי בזכות היכולת שלו להגן על השחקנים הטובים ביותר בעולם. אם ממפיס תרצה להחתים אותו מחדש, זה יהיה ביותר מ-3.3 מיליון דולר שהוא הרוויח העונה.
בנוסף, לג’רד בייליס (לפי חלק מהאתרים, תקנו אותי אם אני טועה) יש אופציית יציאה מהחוזה ויכול מאוד להיות שהוא יממש אותה כדי לבחון את הערך שלו בשוק החופשי. בלעדיו, לממפיס יש כרגע 8 שחקנים תחת חוזה לעונה הבאה שתופסים 58 מיליון דולר מתקרת השכר (בערך 60 מיליון עם בייליס), כלומר, את כולה. תקרת המס צפויה להיות באזור ה-70 מיליון בעונה הבאה, כך שהחתמה מחדש של אלן תקשה עליהם להתחזק במקומות בהם הם צריכים חיזוק בצורה מיידית, כמו הקליעה משלוש (רק 32% במהלך הפלייאוף). אה, וגם אין להם בחירת דראפט בסיבוב הראשון.
בקיצור, ממפיס הולכת על קרח דק מאוד, במיוחד אחרי שהבנו שההנהלה החדשה לא רוצה לחשוב אפילו על אופציה שכוללת את מס המותרות. הסיטואציה הזו מציבה את הגריזליז בבעיה. האם להמשיך עם הסגל הזה, עם שינויים קטנים בצדדים, ולהמשיך להיות הקבוצה שהם היו העונה, עם תקרה די ברורה, או לעשות איזשהו מהלך שיפתח להם את תקרת השכר ויתן להם אופציה להמשיך להיות כח מרכזי במערב בעשור הקרוב?
אולי הגיע הזמן להיפרד כידידים? זי-בו
המהלך הזה שאני מדבר עליו הוא טרייד עם קליבלנד. לקליבלנד יש המון מקום מתחת לתקרת השכר (למעלה מ-20 מיליון דולר) והמון בחירות דראפט, כולל הבחירה הראשונה, ה-19 ושתי בחירות מוקדמות בסיבוב השני. לאור הדראפט החלש המתקרב, קיימים דיבורים רציניים על כך שקליבלנד תהיה מוכנה לעשות טרייד על הבחירה הראשונה תמורת שחקן שיוכל לחזק אותם כאן ועכשיו. השחקן הזה יכול מאוד להיות זאק רנדולף.
קשה לחשוב על סיטואציה בה ממפיס תוותר על האול-סטאר שלהם, אבל לקליבלנד יש את היכולת לשכנע אותם. הקאבס יכולים לספוג את כל המשכורת של זי-בו (34.3 מיליון דולר לשנתיים הבאות, אופציית שחקן על העונה השנייה) תמורת חופן בחירות דראפט ושחקנים משלימים (דוגמת אנדרסון ורז’או, שיש לו חוזה אטרקטיבי גם כן). מהלך כזה יתן לקליבלנד את האפשרות לנצח עכשיו מבלי למשכן את העתיד שלהם (ולהמשיך לפנטז על אופציית היציאה של לברון בקיץ הבא) ולממפיס למחוק כמות נכבדת של דולרים מהספרים שלהם. בנוסף, ממפיס תקבל הזדמנות לבחור ראשונה בדראפט, שעל אף שהוא לא צפוי להיות עמוק במיוחד, עדיין טומן בחובו אול-סטאר פוטנציאלי בדמות נרלנס נואל.
החסרונות של המהלך הזה הם שהוא מחליש את הקבוצה בצורה אבסולוטית, זי-בו, למרות הסדרה המגומגת מול הספרס, הוא עדיין השחקן הכי טוב של ממפיס והבסיס להתקפה שלהם. בנוסף, סימן שאלה גדול עומד סביב היכולת של מייק קונלי ומארק גאסול להוביל קבוצה כצמד, כשרק לפני חצי שנה הם היו השחקנים ה-3 וה-4 בטיבם בקבוצה, מאחורי ראנדולף וגיי. מעבר לכך, אף אחד לא מבטיח שקליבלנד באמת יתנו להם את הבחירה הראשונה. בכל זאת, הפעם האחרונה שזה קרה היה עם כריס וובר אי שם כשלאסוף פוגים היה מגניב.
העתיד של ממפיס יקבע באוף-סיזון הקרוב. כמובן שהישארות של הולינס ואלן לעוד כמה עונות תתרום להמשכיות של הקבוצה וליכולת שלה להימנע מתסריט האימים של אורלנדו, אבל אם אנחנו חושבים קדימה, איזושהי חתיכה גדולה תצטרך לזוז כדי שממפיס תמשיך לפמפם את מעמדה כקונטנדרית. לפעמים פחות זה יותר, מהלך כלשהו על רנדולף יכול להיות עדות חיה לפתגם האבסטרקטי הזה.