• yuvaloz55

זה הזמן להתעורר

בכל פתיחת עונה יש איזה סטפן קרי כזה או איזה דמארקוס קאזינס, שפותחים את העונה בסערה ומבהירים לכולם שזו תהיה העונה שלהם. לפעמים יש גם שחקנים מהדרג השני שעושים קפיצת מדרגה דומה, כמו לאנס סטיבנסון בעונה שעברה, או אולי ברנדון נייט השנה (מעמיד בינתיים מספרים נפלאים של 17, 7 ו-6 עם למעלה מ-45% משלוש), אבל את האמת, בשלב הזה של העונה, כאשר הסטטיסטיקות הן עדיין בגדר סטיית תקן, פחות חשובים המספרים ויותר חשובה התחושה, ולגבי השחקנים שיפרצו צריך להמתין עוד קצת עם ההכתרות. לעומת זאת, לגבי האכזבות, אפשר כבר להתחיל לסמן פייבוריטים.

אכזבה היא מושג סובייקטיבי, שבשלב הזה של העונה עדיין קשה לכמת אותו למספרים, אבל אפשר להרגיש אותו. אלו השחקנים שציפינו מהם להסתער על העונה במלוא הכח, אבל פתחו אותה בפול גז בניוטרל. אלו השחקנים שנכנסו לסיטואציות אידיאליות, אבל בינתיים לא נראים כאילו הם מתאימים בכלל להתמודד עם הסיטואציות הללו. בקיצור, תחשבו קליי תומפסון וג’ימי באטלר, רק הפוך.

טריי ברק – נתחיל מן הקל אל הכבד. הרכז של יוטה עשה רושם בליגת הקיץ שהוא עומד בפני עונת פריצה שתהפוך את דנטה אקסום לאתר תיירות עבור אוסטרלים מורמונים ותו לא, אבל נראה יותר ויותר שהמעבר בין רמת הקולג’ים לרמת ה-NBA הוא לא פשוט בכלל עבור ברק.


המעבר מהקולג’ ל-NBA עדיין לא עובר חלק. טריי ברק במדי מישיגן


ניהול המשחק בעייתי (מוסר העונה 4.4 אס’ על 2.1 איב’, יחס חלש יותר מהעונה שעברה), האחוזים מהשדה מזעזעים (30.2% מהשדה, 22% משלוש) וההגנה חלשה מאוד (כפי שאיי.ג’יי פרייס גילה לשמחתו אתמול בלילה). ברק פתח את העונה בצליעה, בלשון המעטה, והדבר היחיד שעובד לטובתו כרגע הוא שיוטה היא לא קבוצה עם יותר מדי ציפיות, כך שהיכולת החלשה שלו עוברת יחסית מתחת לרדאר. עם זאת, אם לא יגיע שיפור בשבועות הקרובים, יתכן ונראה יותר ויותר דנטה אקסום.

ארון אפללו – בקיץ, כשאורלנדו שלחה את אפללו בטרייד לדנבר בתמורה לאוון פורנייה והבחירה ה-56, קטלתי את הטרייד הזה. לא האמנתי איך רוב האניגן ויתר על אחד מעשרת הקלעים הטובים בליגה בעבור שחקן משלים ובחירה לא רלוונטית.

שבועיים מפתיחת העונה, התמונה נראית אחרת לגמרי. פורנייה מנצל את ההיעדרות של ויקטור אולדיפו ונותן מספרים מספיק יפים כדי להסיח את דעתנו מהלוק הג’ורג’-מייקלי שלו, ואילו אפללו כנראה עישן חומר לא טוב שם בקולורדו, כאשר הוא בינתיים חווה ירידה חדה באחוזים שלו (38.7% מהשדה ו-28.6% מהשלוש לעומת 46% ו-42% בעונה שעברה) ולא תורם בשום אספקט על המגרש (גם האסיסטים שלו במגמת ירידה עד כה).

הייתה לי ציפייה שהמספרים של אפללו יחזרו לכדור הארץ העונה, אחרי שבעונה שעברה הוא היה הגו-טו-גאי במג’יק והעונה הוא חזר להיות רול-פלייר בדנבר, אבל לא חשבתי שהנחיתה תהיה כל כך קשה. על אף כל זאת, במקרה של אפללו, אני מאמין שהיכולת החלשה שלו היא רק סימפטום לחולשה הכללית של דנבר, שנראית בדרכה הבטוחה להפוך לאחת הנמושות של המערב. בריאן שואו לא מצליח לסדר את הרוטציה שלו, ההגנה מדורגת בשליש התחתון של הליגה עד כה ועם תקרת שכר מלאה לשנתיים הקרובות, העתיד נראה קודר משהו בדנבר.

גוראן דראגיץ’ – השחקן המשתפר של העונה שעברה היה אמור להמשיך בדיוק מאיפה שהוא הפסיק בעונה שעברה. בקיץ עם נבחרת סלובניה זה נראה כאילו דראגיץ’ מוכן למשימה, כשברבע הגמר מול ארה”ב הוא היה לפרקים השחקן הטוב על המגרש, אבל עד כה, פתיחת העונה של האח הגדול של זוראן רחוקה מלענות על הציפיות.

כמו שאר חבריו לרשימה המפוקפקת הזו, גם דראגיץ’ סובל מ-Shooting slump, והוא קולע רק 14.4 נק’ העונה (לעומת 20.3 בעונה שעברה) ב-44.7% מהשדה (50.5% אשתקד) ו-25% נוראיים מהשלוש (לעומת 41% ב-2013/14). מעבר לכך, אינפלציית הרכזים בפיניקס הביאה לכך שדראגיץ’ מתפקד הרבה פחות כפליימייקר (רק 18 אסיסטים מתחילת העונה), נוגע הרבה פחות בכדור (Usage של 20.8 עד כה העונה לעומת 24.6 בעונה שעברה), והולך פחות לקו (3.3 פעמים לעומת 5.5).


יכול להיות שמדובר בהיסטריה מוגזמת. הפריצה של דראגיץ’ בעונה שעברה הגיעה רק לקראת פגרת האול-סטאר ויתכן מאוד שגם העונה הוא שומר תחמושת במחסנית. יחד עם זאת, פיניקס של העונה נראית פחות מאיימת מהעונה שעברה, בעיקר בגלל המחסור בפיק-אנד-פופ עם צ’אנינג פריי, וללא הגו-טו-מוב הזה, שהיה בדרך כלל האופציה הראשונה של פיניקס בהתקפה הנהדרת שלה בעונה שעברה, לפיניקס בכלל, ולדראגיץ’ בפרט, הרבה יותר קשה.

אנדרה דראמונד – כשדטרויט פיסטונס החתימו את סטן ואן גאנדי כמאמן, כולנו חשבנו שאנדרה דראמונד יהיה המרוויח העיקרי מהעניין. הרי ואן גאנדי הוא זה שהפך את דווייט האוורד למפלצת הגנתית באורלנדו ובנה סביבו שיטה שהייתה טובה מספיק כדי להעיף את לברון והקאבס ולהגיע עד לפיינלס. אלא שפנטזיות לחוד, ומציאות לחוד. הפיסטונס איבדו את בחירת הדראפט שלהם בקיץ בהגרלת הלוטרי (שהובילה אפקט פרפר שהחזיר את לברון לקאבס בסופו של דבר) לטובת שארלוט, הקבוצה נכנסה ללימבו עם גרג מונרו וה-Restricted free agency שלו, וכל האופטימיות שהייתה שם כשואן גאנדי הוחתם, התחלפה בפסימיות זהירה.

דראמונד היה אחת הסיבות שהפסימיות הזו הייתה רק זהירה. עד כה, בקריירה הצעירה שלו, במיוחד בעונה השנייה, הוא הראה סימנים של דומיננטיות מתחת לסלים עם מספרים נהדרים בריבאונדים (13.2), חסימות (1.6) ואחוזים מהשדה (62.3). הריבאונדים והחסימות עדיין שם, אבל היעילות הרבה פחות. דראמונד משתדל ומנסה לבצע פוסט-אפ פה ושם, אבל בינתיים האחוזים שלו מהשדה הם מחרידים לשחקן במימדים שלו (42%), והפיסטונס ממשיכים להיות רחוקים מלמצות את הפוטנציאל שלהם.

לזכותו של דראמונד אפשר להגיד שכל המערכת בדטרויט עדיין לא מצאה את האיזון שלה העונה, כאשר אתמול בלילה מול שיקאגו (מישהו לא ראה עדיין את המסירה הפנטסטית של דרק רוז?) ואן גאנדי שוב חזר להרכב הבלהות עם גרג מונרו וג’וש סמית’ לצד הסנטר הצעיר והמוכשר שלו, אבל אחרי הקיץ עם נבחרת ארה”ב, ציפינו מ-AD הקטן לטיפה יותר.


אריק גורדון – כשיש ממך ציפיות, הרבה יותר קל לאכזב. זה למה האכזבה מאריק גורדון היא כל כך קשה, כי הוא הגיע לעונה הזו בלי ציפיות בכלל. בניו אורלינס של העונה, שבנויה יותר סביב המשולש אנתוני דייוויס-ג’רו הולידיי-טייריק אוונס, כל מה שגורדון היה צריך לעשות זה לקלוע כמה זריקות פנויות ובעיקר לא להפריע למופע של הגבה, אלא שעם היכולת שלו עד הלום, יש מצב שבפליקנס מעדיפים את גורדון כשהוא ברשימת הפצועים ולא בחמישייה הפותחת.

7.8 נק’ ב-29% מהשדה ו-19% גבינתיים מהשלוש. אלו המספרים של גורדון העונה. כשמוסיפים לזה את ההגנה הלא קיימת שלו, מקבלים את אחד השחקנים הכי אובר-פייד בליגה, ואם נוציא לרגע את קובי ברייאנט מהמשוואה, יתכן מאוד שהחוזה של גורדון (30 מיליון דולר לשנתיים הקרובות) הוא הגרוע ביותר שיש ל-NBA להציע.

לגורדון יש אופציית יציאה מהחוזה הנוראי הזה בתום העונה הנוכחית, אבל קשה להאמין שבכושרו הנוכחי הוא יוותר על 15 מיליון דולר מובטחים כדי לבדוק את שוויו בשוק החופשי. גורדון היה אכזבה מן הרגע הראשון שבו חתם על החוזה המוגזם שלו בניו אורלינס, אבל העונה נראה שהוא בכושר החלש ביותר מאז שהגיע לעיר הג’אז. בינתיים, הוא נראה כמו האו.ג’יי מאיו של עונת 2014/15, שחקן שהוא האנטיתזה לפתגם שטבע קרמבו ב”מבצע סבתא”. הוא מתחיל הכי חלש שלו, ולאט לאט הוא מאט.

#אנדרהדראמונד #ארוןאפללו #גוראןדראגיץ #טרייברק

2 צפיות

©2018 by Feel NBA. Proudly created with Wix.com