top of page
  • תמונת הסופר/תyuvaloz55

לעבור מהגנה להתקפה

עודכן: 7 ביולי 2023

למשחק 5 של הפיינלס ב-2021 מילווקי הגיעה עם מומנטום אחרי שני ניצחונות בית שהשוו את הסדרה, אבל משחק 5 היה אצל פיניקס בבית. הסאנס יצאו כמו מלוע של תותח והובילו כבר ב-16 הפרש ברבע הראשון, אבל הבאקס חזרו למשחק עם רבע שני של 43 נק'. זה הפך להיות משחק צמוד.

ברבע השלישי הבאקס עלו ליתרון 5, 80-75, הכי גבוה שהיה להם במשחק, ואז הגיע המהלך הזה שנשאר לי חקוק בראש מאז.



ג'רו הולידיי חטף את הכדור ובלי לחשוב יותר מדי ירה שלשה במתפרצת. בום. 83-75, כל המומנטום אצל הבאקס. כל האוויר יצא ממדינת אריזונה.

הסאנס עוד הצליחו לחצוב את דרכם בחזרה למשחק עד שהיו בפיגור נקודה עם הכדור ביד 20 שניות לסיום, אלא שאז שוב ג'רו הולידיי תלש מדווין בוקר את הכדור, ומאותה בלטה שירה ממנה את השלשה ההיא, שחרר כנראה את האלי-הופ הכי גדול והכי אמיץ בכל הזמנים.





שני המהלכים הללו היו מהלכים הגנתיים עילאיים, שיצרו 5 נק' ישירות בצד השני. הבאקס ניצחו את המשחק הזה ב-4 נק'. כלומר, היה ערך אדיר במהלכים הללו של הולידיי. אלו לא היו סתם חטיפות. זה לא היה סתם אסיסט. אלו היו שניים מהמהלכים הכי משמעותיים בריצת האליפות של הבאקס, ששברה בצורת של 50 שנה.


השאלה שבטח עולה לכם לראש עכשיו היא למה אני מעלה מהאוב דווקא את המהלכים הללו?


ובכן, כי למרות שכולנו מכירים את הערך של המהלכים הללו כשאנחנו רואים אותם, מבחינה סטטיסטית הם די שקופים. ג'רו קיבל על המהלך הראשון חטיפה ושלשה, אבל אין קשר בין השניים. על המהלך השני חטיפה ואסיסט, אבל שוב, הקשר בין השניים לא קיים מבחינה סטטיסטית. מי שלא ראה את המשחק ומסתכל רק על הבוקס סקור לא ידע לעולם שלג'רו היו 2 מהלכים הגנתיים אפיים ששינו את מסלול המשחק.


וזה הפריע לי. זה הפריע לי שהחטיפות המופלאות הללו של הולידיי נכנסות לאותה קטגוריה כמו החטיפה החלבית הזו של טיילר הרו.



למרות שהחטיפה של הולידיי יצרה נקודות בהתקפה בעוד החטיפה של הרו (עד כמה שאפשר לקרוא לדבר הזה חטיפה) לא יצרה שום יתרון להתקפה, מבחינה סטטיסטית מדובר באותו דבר. הפריע לי שאנחנו לא מכניסים את הקונטקסט הזה למהלכים ההגנתיים שאנחנו עוקבים אחריהם.


באופן כללי, הדרך שבה אנחנו מודדים סטטיסטיקות היא דרך הפריזמה של ההתקפה (נקודות, אסיסטים, ריבאונד התקפה) ודרך הפריזמה של ההגנה (חטיפות, חסימות, ריבאונד הגנה) ואין בהכרח קשר בין השתיים. אבל המשחק לא משוחק בצורה דיכוטומית כזאת. כמו בכל מערכת יחסים, ההגנה משפיעה על ההתקפה ולהפך. אם לקבוצה מסוימת יש התקפה חזקה זה גם יחלחל להגנה שלה כי היא תתמודד פחות מול מתפרצות כי היריבה שלה צריכה להוציא את הכדור מתחת לסל בכל פעם. הלוגיקה הזו עובדת כמובן גם לצד השני. הגנה חלשה תפגע גם ביעילות ההתקפית כי ברגע שההגנה כופה פחות איבודים או מאפשרת אחוזים גבוהים באזור הטבעת, היכולת לרוץ ולייצר סלים קלים בצד השני מצטמצמת.


אם כך, המהלכים ההגנתיים של ג'רו הולידיי במשחק 5 של הפיינלס ב-2021 היו רק הסימפטום לבעיה גדולה יותר בדרך שבה אנחנו מודדים מהלכים הגנתיים. אני לא אומר שאנחנו לא צריכים למדוד חטיפות או חסימות, אבל אנחנו צריכים להבין את המשמעות ההתקפית שלהן, ולייחס להן את הערך המתאים.


המחשבות הלא מאוד חשובות הללו באו והלכו מהמוח המבולבל שלי במשך הרבה מאוד זמן, אבל לא היה לי כל כך מה לעשות איתן. התחלתי לחשוב איך אני מתרגם את המחשבות הללו ללוגיקה, לנתון חדש שיכמת את מה שכל כך מציק לי ויהפוך אותו לנגיש ושקוף.


הלוגיקה הייתה לי ברורה. אני צריך לעקוב אחרי כל החטיפות וכל החסימות שהיו בכל משחק ולבדוק כמה מהן ייצרו סל תוך 7 שניות בצד השני.


למה גם חטיפות וגם חסימות? כי חסימות יכולות גם כן להוביל לנקודות ישירות בצד השני, אז למה לקפח אותן? אמנם זה קורה בתדירות נמוכה יותר כי יש הרבה חסימות שבהן הכדור לא עובר צד, בניגוד לחטיפה (שזה מה שקורה בה בהגדרה), אבל עדיין יש מקרים כאלו, וצריך להתייחס אליהם.



למה 7 שניות? כי אני רוצה למדוד את ההשפעה הישירה של המהלך ההגנתי. אם לא הייתי מגביל את זה בזמן אז גם אם מיאמי הייתה קולעת סל 20 שניות אחרי ה"חטיפה" של טיילר הרו שראינו למעלה אז הייתה לזה אותה השפעה כמו המהלכים של הולידיי, אז רציתי לשמור את זה בגבולות המתפרצת. 7 שניות או פחות נשמע לי כמו כלל אצבע מספיק טוב.


הלוגיקה הייתה רק השלב הראשון. השלב השני היה ליישם אותה, ולא היה לי מושג איך לעשות את זה, ובטח שלא היה לי זמן לעשות את זה. אלא שלפני כחודשיים התפטרתי מהעבודה שלי כי כבר הייתי שחוק ואחרי תקופה המחשבות על החטיפות של ג'רו הולידיי חזרו למוחי וחשבתי לעצמי שזה הזמן לפעול.


פתחתי בדו-שיח עם ידידי הטוב, ChatGPT, ולמרות שאין לי נסיון עשיר עם עבודה בפייתון, תוך יומיים עבודה הצלחתי לכתוב קוד שמיישם את הלוגיקה הזו על כל המשחקים של העונה הרגילה של 2023 ובודק כמה חטיפות/חסימות (או כמו שאתייחס לזה מעתה והלאה, STOCKS) הובילו לנקודות בצד השני תוך 7 שניות או פחות. קראתי למדד הזה Value Stocks.


בנוסף, חישבתי כמה נקודות המהלכים ההגנתיים הללו יצרו. מעניין אותי לא רק כמה חטיפות של או.ג'י אננובי הובילו לסל, אלא גם כמה נקודות נוצרו בעקבות החטיפות הללו. קראתי למדד הזה Points off Stocks.


(הקוד הוא מכוער ברמות, וכמות העבירות בהנדסת תוכנה שעשיתי בו היא אדירה, אבל הוא עובד ומדויק בלמעלה מ-99%. אתם מוזמנים לראות אותו כאן ואם יש למישהו רעיון איך לשפר אותו ולייעל אותו כדי שירוץ יותר מהר, אתם יותר ממוזמנים).


בסופו של דבר יצרתי טבלה שכוללת את כל השחקנים ששיחקו בעונה הרגילה של 2022-23, עם כמות המשחקים שלהם, כמות החטיפות/חסימות (Stocks), כמות ה-Value Stocks וסך ה-Points off Stocks שלהם. סוף סוף יש לי דאטהבייס ששופך יותר קונטקסט על המהלכים ההגנתיים בליגה. מוזמנים לשחק עם הדאטה בלינק הזה.


למה בכלל זה חשוב?

ובכן, זה לא. הקרח בקוטב נמס וההפיכה המשטרית עדיין בעיצומה. אל מול הבעיות הקיומיות הללו לאף אחד לא צריך להיות אכפת מכמה Value Stocks דריימונד גרין צבר העונה, אבל אם הגעתם עד לפה אז אני מניח ש-NBA זו צורת האסקפיזם החביבה עליכם, ובתור חובבי NBA מתקדמים הנתון הזה עוזר לכם להבין מה המהלכים ההגנתיים של הקבוצה האהובה עליכם או השחקן המועדף עליכם מייצרים בהתקפה. הוא מרים את "מסך הברזל" הסטטיסטי בין ההגנה להתקפה ועוזר להבין מי השחקנים הכי טובים בלהפוך את ההגנה להתקפה, ומי פחות טוב בזה.


אז מי באמת הכי טוב בזה?

לפני שאני אגלה לכם את הממצאים, אני אקדים ואומר שהנתון הזה מוטה לטובת גארדים. מכיוון שלחטיפה יש יותר סיכוי להפוך ל-Value Stock מאשר לחסימה (מעצם העובדה שחסימה לא בהכרח מובילה לשינוי פוזשן) הנתון הזה מוטה לטובת גארדים בפרימטר ומפלה ביג-מנים שחונים בצבע. לצורך העניין ברוק לופז דורג שלישי בליגה בכמות Stocks העונה עם 230, אבל מבחינת חטיפות/חסימות שהובילו לסל תוך 7 שניות מצבו הרבה פחות מרשים. רק 28 מ-230 ה-Stocks של לופז הפכו ל-Value Stocks, כלומר 12% בלבד, הנתון ה-2 הכי גרוע מבין כל השחקנים שצברו לפחות 50 Stocks בעונה האחרונה (במקום האחרון? דאנדרה אייטון עם 10%).


מנגד, השחקן עם הכי הרבה Value Stocks הוא שיי גילג'ס אלכסנדר, ש-74 מהחטיפות/חסימות שלו העונה תורגמו לסל בצד השני בתוך 7 שניות. בסך הכל, 42% מה-Stocks של SGA הפכו ל-Value Stocks בצד השני.


אין ספק שהמדד הזה מוטה, אבל אני לא מרגיש רע עם זה בהתחשב בזה שזו פשוט אפליה מתקנת. אחרי עשורים שבהם לסטטיסטיקה הגנתית הייתה הטיה מובנית לכיוון ביג-מנים (מוזמנים להסתכל על הזוכים בתואר שחקן ההגנה של העונה ב-30 שנה האחרונות ולהגיד לי כמה גארדים אתה רואים שם), סוף סוף יש נתון שמאזן קצת את המאזניים.


אני אגע יותר מאוחר בחסרונות המובנים הנוספים של המדד הזה, אבל לטובת מי שרוצה קצת לדעת מספרים, אז הנה 30 השחקנים שיצרו הכי הרבה Value Stocks העונה.


והנה גרף שמראה את החלוקה של השחקנים בליגה לפי כמות Value Stocks ו-Value Stocks Rate (כמות ה-Value Stocks לחלק בכמות ה-Stocks).


מי שרוצה זווית קצת שונה להסתכל על זה, הנה הניתוח של ה-Value Stocks לפי קבוצות. כאמור, אתם מוזמנים לגשת ללינק ולשחק בדאטה בעצמכם.



מה אפשר ללמוד מזה?

טורונטו יצרה הכי הרבה Value Stocks בעונה האחרונה עם 412, תוצר לוואי של ההגנה האגרסיבית (ולעיתים חסרת האחריות) של ניק נרס, כשמנגד דאלאס ניצבת במקום האחרון עם 193 Value Stocks בלבד. מן הסתם יש חשיבות ליכולת ההגנתית לייצר חטיפות או חסימות, אבל לא רק. דאלאס הייתה אחת הקבוצות ששיחקה הכי לאט העונה (28 ב-Pace) והם כמעט סירבו לרוץ (היו אחרונים בליגה בתדירות מתפרצות, לפי cleaning the glass) אז גם כשהם הצליחו לייצר מהלכים הגנתיים רק ב-23% מהמקרים זה הוביל לסל מהיר בצד השני.


בסופו של דבר, המאבס יצרו פחות מ-5 נק' למשחק כתוצאה ממהלכים הגנתיים, פחות מחצי ממה שהראפטורס השיגו. הנתון הזה מלמד אותנו לא רק כמה מהלכים הגנתיים הקבוצות מייצרות, אלא גם איך הן מתרגמות את המהלכים ההגנתיים הללו ליתרון בהתקפה. למאבס יש המון מה לשפר בשני התחומים הללו.


הנתון הזה הוא מן הסתם לא ערובה להצלחה. הראפטורס, על אף העובדה שהובילו את הליגה ב-Value Stocks, לא הצליחו לצאת מהפליי-אין, אבל אף נתון בפני עצמו לא מספר את כל הסיפור. אנחנו צריכים להשתמש בהמון נתונים כדי לתאר את המציאות בצורה הכי מדויקת שאנחנו יכולים, וגם אז עדיין יהיו דברים שהמספרים לא יוכלו לספר.


ועדיין, אנחנו חייבים לנסות. אנחנו חייבים לנסות להשתמש במספרים כדי לדייק את התמונה כמה שיותר, ולהשלים את החסר עם הידע והנסיון שיש לנו מכל שעות הצפייה שלנו מרוחים על הספה ב-4 בבוקר ומקווים לראות היסטוריה מול העיניים הטרוטות שלנו.



אז מה חסר עדיין בנתון הזה? מה המגבלות שלו?

כרגע הוא עדיין מתייחס לחטיפות וחסימות כמקשה אחת, למרות שבמהלך המחקר הבנתי שכדאי לפצל את זה כי השונות בין חטיפה לחסימה היא גדולה מדי. בנוסף, נכון לעכשיו הוא לא מחשב במדויק מקרים של and-1 (העונשין לא מחושב ב-Points off Stocks).


בעיה נוספת עם המדד הזה היא שהוא רטרואקטיבי. חטיפה או חסימה תוגדר כ-Value Stock רק אם נקלע סל. אם החטיפה יצרה מצב מעולה להתקפה אבל ההתקפה לא ניצלה את זה אז זה לא יחשב. לצורך העניין, אם ברוס בראון לא היה קולע את הריבאונד התקפה במהלך הזה זה לא היה נחשב כ-Value Stock עבור קנטוויוס קולדוול פופ.



זו בעיה דומה שיש למדידת אסיסטים. האסיסט נספר רק אם הזריקה נכנסת, וזה לא משנה כמה המסירה הייתה פנטסטית. הפתרון האלגנטי הוא להסתכל על אסיסטים פוטנציאליים, ויכול להיות שזה יצטרך להיות גם הפתרון עבור Value Stock, אבל עוד חזון למועד.


מעבר לתיקונים הללו, אני אשמח לשמוע מכם מה אתם חושבים על הנתון הזה, האם הוא חשף בפניכם איזשהו מידע שלא הכרתם או שלא חשבתם עליו, האם חסר בו משהו ואיזה עוד נתונים אנחנו יכולים לחלץ כדי שנבין את המשחק יותר טוב.

310 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page