לערבב מחדש את החפיסה
איך ג’ורג’ מהפרלמנט אומר, זה האובייסט להתבאס על הפציעות בסיבוב הראשון של הפלייאוף. זה לגיטימי לכעוס על כך שנשדדנו מעוד כמה משחקים מפוארים של סטף קרי ושהקליפרס מרגישים את החלון שלהם נאטם לחלוטין בעקבות הפציעות של כריס פול ובלייק גריפין, אבל זה משהו שקורה כל שנה. הפלייאוף לרוב מוכרע לא רק בזכות מי שנמצא על הפרקט, אלא גם, ואולי במיוחד, בגלל מי שלא נמצא עליו. בעונה שעברה אלו היו קווין דוראנט, ווסלי מת’יוס, קווין לאב, קיירי ארווינג, ג’ון וול ומייק קונלי שנעדרו מהפלייאוף או מחלקים ממנו. לפני שנתיים זה היה סרג’ איבקה, לפני שלוש ראסל ווסטברוק ולפני ארבע דרק רוז. פציעות זה פשוט חלק מהמשחק. וצריך לדעת להתמודד עם זה.