אם היינו אומרים לכם לפני עשר שנים, או אולי אפילו חמש, או אולי אפילו לפני חודש, ששחקן ישראלי ששיחק בערך רבע שעה במכבי תל אביב כל חייו, שלא היה איזה סטאר גדול בקולג’ ושהתחיל את העונה שעברה בלי קבוצה בכלל הצליח לחצוב את דרכו לליגה הטובה בעולם, הייתם אומרים לנו שלקחנו כנראה קצת מהכדורים של מטה וורלד פיס. אבל המציאות באמת עולה על כל דמיון, וגל מקל היום יכול לשבת עם החוזה המובטח שלו לשלוש שנים בדאלאס ולצחוק על העולם.
אם נניח לרגע שיש איזה מקום שמלמד שחקנים איך להגיע ל-NBA, בטח מלמדים שם לעשות הפוך מכל מה שמקל עשה בקריירה שלו. ילמדו אותם לא לחזור לישראל אחרי שנתיים בוויצ’יטה סטייט, ילמדו אותם לשאוף לשחק בקבוצת יורוליג כדי לבנות לעצמם שם, ילמדו אותם לגשת לדראפט בגיל צעיר, כשהתקרה עוד גבוהה. מקל הלך נגד המסלול המסורתי, הלך עם הדרך שהוא האמין בה, הוא לא הסכים לחזור למכבי שיבשה אותו על הספסל, הוא לא התפתה לחתום בקבוצה הראשונה שחשקה בו כשהיה ללא קבוצה בתחילת העונה וחיכה עד שהגיעה הסיטואציה הנכונה בחיפה. והיום הוא פורע את השטרות. במובן מסוים, בהתנהלות שלו בקריירה, יש לו את הביצים שליותם הלפרין וליניב גרין אף פעם לא היו.
בדרך לא מסורתית, מקל הצליח להגשים את החלום
אז איך באמת קרה הנס הזה? איך פתאום לישראל יש עוד שחקן ב-NBA? איך מקל הצליח להיכנס למחילת הארנב שהוציאה אותו בדאלאס מאבריקס? השאלה המקצועית האם מקל הוא שחקן ששייך ללבל הזה תישאר עם סימן שאלה לתקופה הקרובה, אבל מה שבטוח אפשר ללמוד מהחתימה של מקל בדאלאס הוא, שוב, כמה סיטואציה היא דבר חשוב ב-NBA. הרי אם אבנר קופל לא הוגה את הפיינל פור, למקל אין בחיים שתי טבעות אליפות. אם מקל לא זוכה באליפות שנייה אחרי תצוגת שיא בגמר, לא בטוח שמילווקי מזמנת אותו למחנה אימונים. אם מקל לא משחק טוב במחנה אימונים, דאלאס לא שמה עליו עין. אם לדאלאס אין מחשבות על דווייט האוורד ולחץ מתקרת השכר, היא לא מחפשת למלא את הסגל בשחקנים על חוזה מינימום בשלב כזה של האוף-סיזון. בסופו של דבר, כל הכוכבים הסתדרו בשורה בשביל מקל בחודש האחרון, עד שהוא הצליח להגשים את החלום שלו.
עכשיו, כשהחלום רחוק ארבעה חודשים מלהפוך למציאות, מקל צריך להתחיל לעבוד. יש לו ארבעה חודשים כדי להפוך את הסימן שאלה סביבו לסימן קריאה. לפני שבכלל נדבר על מצב הסגל של דאלאס, מקל צריך להוכיח שהוא ראוי להיכלל בכלל בסגל. יש לו יתרון יחסי בכך שהוא שחקן פיק אנד רול מעל הממוצע, ואפשר לדמיין אותו כבר מוצא את דירק נוביצקי לשלשות בפיק אנד פופ, ואפשר להוסיף גם שהוא שחקן הגנה לגיטימי, אבל כרגע זה מה שיש לו להציע. הצעד הראשון שלו, שנתן לו יתרון אדיר בליגת ווינר, לא יהיה שווה יותר מדי ב-NBA, והקליעה שלו מבחוץ יכולה להיות יותר טובה, בלשון המעטה.
הקליעה צריכה להיות אחד הדברים שמקל מתמקד בהם בקיץ הקרוב. בניגוד לליגת המתנ”סים, בה החטאה של שלשה פנויה יכולה להתקבל בהבנה, ב-NBA זה מחזה נדיר. מקל יהיה חייב לנצל את המבטים הפנויים המעטים שהוא יקבל כדי לתת לגיטימציה לדקות שהוא יקבל. אבל האמירה הזו היא משהו לא מוחלט בכלל, הרי עומרי כספי הפך להיות לא רלוונטי בשנתיים האחרונות למרות הידית הלא רעה שלו מחוץ לקשת, אז מה זה משנה בכלל אם מקל ירחיב את הטווח שלו?
התמונה הזו לא הולכת להצטלם יותר מדי בעתיד. מקל עובר שחקן בדרך לסל
יכול להיות שזה נכון, אבל למקל יש את הקילר אינסטינקט שאין לכספי. וזה האספקט השני שמקל צריך לפתח ולסגל לעצמו בקיץ הקרוב. יש בליגה שחקנים כמוהו בלי סוף, והוא חייב לפתח משהו מעבר כדי להישאר לפני העדר. בעוד המעמד של כספי כשחקן רך תופס תאוצה, למקל יש את הפוטנציאל להפוך לאריק בלדסו לעניים. שחקן שעולה מהספסל, מכניס אנרגיות, מטריף בהגנה ומשתדל לעשות כמה שפחות טעויות בהתקפה. למקל יש את היכולות הבסיסיות להיות כזה, יש לו את הרקע להיות כזה. הדרך בה הוא הגיע לליגה גם מצביעה שיש לו את האיתנות הדרושה כדי לשכלל את היכולות הבסיסיות הללו ולהפוך לשחקן כזה.
אלו המשימות של מקל עוד לפני שבכלל הוא יודע מי יתחרה איתו על עמדת הרכז בדאלאס. כרגע העמדה הזו פנויה להובלה, אחרי שהנהלת דאלאס לא ממש טיפסה על הקירות כדי להחתים מחדש את דארן קוליסון, שהפך לפרי אייג’נט. בנוסף, גם רודריג בובואה צפוי לעזוב וזה משאיר כרגע את מקל ושיין לארקין, הרוקי ממיאמי, כרכזים היחידים ברוסטר. זה לא יהיה המצב בטיפ-אוף הראשון ולזהות של הרכז הפותח של הקבוצה של ריק קרלייל תהיה השפעה עצומה על התקדמות הקריירה של מקל. כרגע השמועות מדברות על ארבעה. ראג’ון רונדו, ברנדון ג’נינגס, מו וויליאמס או חוזה קלדרון.
יחסום את דרכו של מקל? ראג’ון רונדו
אם לרגע נניח שרונדו או ג’נינגס ינחתו בטקסס, מקל יכול להתרגל לטריינינג. רונדו שיחק בעונה שעברה (עד שנפצע) 38 דקות בממוצע לערב. ג’נינגס שיחק 36.2. הגעה של שחקנים מהסוג הזה תהפוך את מקל ולארקין לסוג של די.ג’יי. אוגוסטין כזה, שחקן שעולה רק לתת מנוחה לרכז הפותח ומשתדל לא לעשות פאדיחות. אולם אם קלדרון או וויליאמס יגיעו למאבס, חלון ההזדמנויות ייפתח עבור הרכז הישראלי. קלדרון נמצא קצת מעבר לשיא ובעונה שעברה הוא שיחק 30 דקות בממוצע בדטרויט. וויליאמס שיחק גם הוא 30 דקות בממוצע, אבל סבל מפציעות שונות במהלך העונה כך שזה יכול לתת למקל עוד אופציה לנגוס דקות מהרוטציה.
ההגעה של מקל מסמלת בעצם את חשיבותה של הסיטואציה ב-NBA, ואין בכך שום בושה. כמו שקיללנו את אלוהי הכדורסל ששם את עומרי כספי בקבוצות מחורבנות כמו סקרמנטו וקליבלנד, כך אנחנו צריכים להודות לו שדאלאס הייתה נואשת לשחקני רוטציה זולים. אבל סיטואציה יכולה להיות תירוץ רק עד לנקודה מסוימת, וכמו שבאיזשהו שלב הבנו שאחת מהסיבות שכספי לא משחק היא כי הוא כנראה לא טוב מספיק, כך מקל יצטרך להוכיח באיזשהו שלב שהוא לא הגיע לליגה הטובה בעולם רק על כנפי המומנטום של החודש האחרון, אלא שבאמת יש לו מה לחפש שם.
Comments