תמיד הקפדתי לשמור על המקום הזה כמעט טהור בעיסוק שלו ב-NBA. לעיתים רחוקות הרשיתי לעצמי לכתוב חוויות מחיי הפרטיים או לגלוש למחוזות שלא סובבים סביב לברון ג’יימס וקווין דוראנט, אבל בתקופה הזו, שלהי תקופת המבחנים, תקופה בה המח שלי כבר כמעט סיים את הטרנספורמציה שלו לג’לי, אני מתפתה לנצל את הפלטפורמה הזו לכתבה אזוטרית לגמרי, שכבר הרבה זמן יושבת לי בראש.
מי שעוקב פה אחרי הכתבות בוודאי שם לב שכמעט מדי כתבה מגיע איזה רפרנס ל”הפמלייה”, בדרך כלל זה מגיע עם קרדיט לג’וני דרמה או לגדול מכולם, ארי גולד. הפעם אני החלטתי לתת לסדרה ההוליוודית הזו קצת יותר כבוד מפאנץ’ ליין פה או שם, אלא לעשות דירוג של 10 ה-Cameos (הופעות אורח של סלבריטאים) הטובות ביותר בהיסטוריה של הסדרה. הופעות האורח האלו הפכו להיות הטריידמארק של ה”פמלייה” כשבאיזשהו שלב אפילו ברק אובמה הודיע שהוא מעוניין להשתתף בפרק, כך שנראה לי הכי הגיוני והכי כיף להיזכר ברגעים הטובים והמצחיקים ביותר, שהפכו לחקוקים ביותר בזכרוני בזכות היכולת של הסדרה הזו למתוח גבול דק בין המציאות לפנטזיה.
הדירוג יעשה ללא חוקים מסוימים. יהיו פה מפורסמים שהופיעו בתור עצמם, יהיו פה מפורסמים שהופיעו בתור גרסה אקסצנטרית של עצמם (בוב סאגט!) ויהיו פה מפורסמים שבאו לעשות דמות פיקטיבית, ופשוט עשו אותה מדהים. אז בלי יותר מדי חפירות, בוא נתחיל להעלות זכרונות.
כמעט ונכנסו לרשימה: מארק קיובן, אמינם, סנופ דוג, מרטין סקורסזה, פול האגיס, מארק וולברג וטום בריידי, ג’ון סטאמוס, יו-2 וג’יימי-לין סיגלר (נו, מדו סופרנו).
מקום 10 – ואל קילמר בתור ה”שרפה”
בקצרה: הוויד נגמר ב-LA. החברה יבשים. החברה הטבעונית של וינס מצילה את המצב. מכירה להם את ה”שרפה” שלה (אין לי מושג מה המלה הזאת אומרת בעברית). יש מלא עיזים מסביב. ואל קילמר מופיע עם זקן של גנדאלף. מריחואנה משובחת לכולם.
רגע זכור: ואל קילמר מוציא אקדח על אי כשהפלאפון שלו מצלצל. ענק.
מקום 9 – ג’יימס קמרון
בקצרה: החברה מגיעים לפסטיבל סאנדנס (בשביל “עוד הזדמנות לזיין מורמונית”), ובתור ל”Queens Boulevard” טרטל ודרמה רואים את ג’יימס קמרון, בהופעה הראשונה (וממש לא האחרונה) האמיתית של במאי מהשורה הראשונה בסדרה.
רגע זכור: “פאקינג הארווי” (1:01 בסרטון)
מקום 8 – סשה גריי
בקצרה: שחקנית פורנו מפורסמת שרוצה להתחיל לשחק תפקידים רציניים מגיעה לשחק את עצמה כשחקנית פורנו שתורמת להתפרקות של וינס בעונה ה-7. מהלך טוב, סשה. אבל בלי קשר, יש הרבה ציצים, טקילה וסצנת גאנג באנג עם וינס אחר. שמח עם סשה.
רגע זכור: “Oh my god, the anal-specialist”.
מקום 7 – יו הפנר
בקצרה: הפנר משאיל את האחוזה שלו לפרק אחד ומופיע עם כל השפנפנות שלו כדי להיות הבורר במריבה בין דרמה לקרטה קיד לגבי מי שחרר את הקופים כשדרמה עוד היה בגלגול הקודם שלו.
רגע זכור: “Johnny Chase. The monkey boy”.
(2:23 בסרטון)
מקום 6 – סת’ גרין
בקצרה: סת’ גרין הוא הילד כאפות שמעצבן את הילד כאפות הראשי של הסדרה (אי). פעם אחת זה בוגאס, פעם אחת זה כשאי מנסה לארגן פיילוט לסדרה שלו. ועדיין סלואן לא מודה שהיא הזדיינה איתו.
רגע זכור: “Tell Sloan I said ‘What up'”.
מקום 5 – ארון סורקין
בקצרה: ההופעה עצמה של סורקין לא הייתה משהו קרוב לרמה של קילמר או גרין, אבל הסטוריליין שסובב סביב ההופעה שלו הוא כנראה האדיר ביותר. הניסיון להחתים את הכותב המהולל מביא לאפקט פרפר מטורף, בסופו הוא מגיע לבקר בכלא עם ארי את אנדרו קליין.
רגע זכור: “Not my Sorkin notes!”.
מקום 4 – אריק רוברטס
בקצרה: הבד-גאי מהסרטים הראשונים של “האביר האפל” מגיע כגרסה פיקטיבית של עצמו כספק פטריות ההזיה של הוליווד. החברה מגיעים אליו בעונה ה-5 לקבל מנה, ויוצאים איתו לטיול בקרוואן שלו לג’ושוע טרי כדי לעשות קצת Soul search, בזמן שארי אוכל סרט על הפטריות. אולי הפרק הטוב ביותר של “הפמלייה”.
רגע זכור: “Let me see them hands, I got a shotgun pointed at the door”.
לא מצאתי אף סרטון טוב של ההופעה הזו, אבל תאמינו לי. תענוג צרוף.
מקום 3 – בוב סאגט
בקצרה: מדליית הארד הולכת לדמות שגרמה לי להבין שבסדרה הזו אין חוקים. בוב סאגט, כן ההוא מ”צער גידול בנות”, מופיע כנימפומן בן 60, עם חיבה עזה לבנות עשרים וקוקאין. בלי קשר לדמות האדירה שלו, הוא פשוט משחק מעולה, גם כשהוא מופיע שוב בעונה ה-7 ומבקש לזיין את חברה שלו במשרד של הבוס של אי.
רגע זכור: “Don’t you fuck my daughter, Vince!”.
מקום 2 – סטלן סקארסגרד בתור וורנר וולסטאד
בקצרה: אולי לא הסלב הכי גדול ברשימה, אבל בלי ספק מדובר בדמות הכי מטורפת שהייתה בסדרה. סקארסגרד (“נערה עם קעקוע דרקון”, “הנוקמים”) מופיע כבמאי של “Smoke Jumpers”, הסרט שאמור להחזיר את וינס לתודעה, ושם הבלאגן רק מתחיל.
רגע זכור: קשה לבחור. זה או “היהודי הגיע והוא לא אוהב גרמנים” או פשוט “ג’ון אליס!!!!!”.
מקום 1 – מאט דיימון
במקום הראשון ההופעה המושלמת של מאט דיימון כפילנתרופ מציק שרודף אחרי וינס בניסיון להוציא ממנו צ’ק לילדים הרעבים. בדרך גם לברון בא לעשות רגשות אשם לוינס, וגם בונו קופץ לביקור ומבקש מוינס לא להתקמצן. אבל זה רק חימום לחפירה של דיימון בכתוביות הסיום של עונה 6. פשוט 5 דקות מופלאות שהם בוודאות הופעת האורח הטובה ביותר בסדרה שהופעות האורח הם מה שהפכו אותה לאגדה.
רגע זכור: “He Jason Bourned me”.
Comments