חיפוש
  • yuvaloz55

4 שאלות על החוף המערבי

המערב תמיד חזק יותר. הוא תמיד איכותי יותר מהמזרח (בעונה שעברה המאזן במפגשים בין קבוצות מהמזרח למערב עמד על 187-261 לטובת המערב) ותמיד יש לו שתיים שלוש קבוצות שהן רמה אחת מעל צמרת המזרח. בתחילת המילניום אלו היו הלייקרס, הספרס וסקרמנטו, בהמשך דאלאס הצטרפה למשוואה הזו ובשנים האחרונות קיבלנו את אוקלהומה שהפכה לביג-דוג בקונפרנס, אבל כפי שנאמר בפוסט הקודם, הרוחות השתנו בליגה הטובה בעולם, והיום קשה מאוד להצביע על קבוצה אחת שבולטת מעל השאר במערב, בטח ובטח ביחס למזרח.

היעדר הפייבוריטית הברורה הופך את המאבק בצמרת העונה להרבה יותר מעניין, כשגם על הכרטיסים האחרונים לפלייאוף צפוי פייט רציני, וזה עוד מבלי שהתחלנו לדבר על הקבוצות המתכוננות לטנקינג ומה לעזאזל הולך לקרות בלייקרס העונה. כל כך הרבה שאלות, כל כך הרבה זמן עד שתתחיל העונה, אבל זה לא עצר אותנו בעבר, אז למה שיעצור עכשיו?


“וואללה לא יודע מה יהיה”. קובי בריאנט


האם יש בכלל פייבוריטית בצמרת?

בעונות טובות אנחנו בדרך כלל מקבלים קרב משולש בצמרת, בעונות ממש טובות יש ארבע קבוצות שנאבקות על המקומות הראשונים. השנה יש סיכוי לא רע שנראה לא פחות משש קבוצות נלחמות בציפורניים בצמרת המערב. הדבר הבאמת מטורף בשישייה הזו הוא שקשה מאוד להצביע על פייבוריטית ברורה שתלך עד הסוף.

נתחיל מהחברות החדשות בבראנז’ה. גולדן סטייט הייתה ההפתעה הגדולה של פלייאוף 2013 כשהדיחה את דנבר בסיבוב הראשון ומתחה את הספרס לשישה משחקים בסיבוב השני. באוף-סיזון הם החליטו לקחת הימור מושכל ולהנחית את אנדרה איגודלה (במהלך שעוד נחזור אליו בהמשך), ולפתע הווריורס הפכו להיות קבוצה שחייבים לקחת אותה בחשבון במערב. על אף השיפור היחסי של הווריורס, הרוקטס ללא ספק קיבלו דחיפה גדולה הרבה יותר קדימה עם ההגעה של דווייט האוורד, שאם יזכיר במשהו את היכולת שלו מאורלנדו, יהפוך את ג’יימס הארדן וחבריו למועמדים כמעט ודאים ליתרון ביתיות.

אמנם אוקלהומה הייתה האכזבה הקשה של האוף-סיזון, אבל כשמסתכלים לעומק, מבין הקבוצות שהיו בחבורת הצמרת גם בעונה שעברה ממפיס עושה הכי הרבה סימנים של מי שתישאר מאחור מבין השישייה. הגריזליז לא שינו יותר מדי בקיץ, ועדיין מחזיקים בשחקן ההגנה של העונה ובהגנה הטובה בליגה, אבל הם החליפו מאמן ולא הזרימו מספיק דם חדש לסגל, שנראה שפגש את התקרה שלו בגמר המערב לפני כמה חודשים. לעומת הדובים, לאוקלהומה עדיין יש את קווין דוראנט וראסל ווסטברוק, ובהיעדר פציעות, זה יכול להיות מספיק לגמר הקונפרנס, למרות סקוט ברוקס.

המועמדת השנייה לדעיכה היא הספרס, אבל הם מועמדים לדעיכה בערך מאז 2002 ואיכשהו הם תמיד שם. עם זאת, אחרי שהגיעו מרחק ריבאונד אחד מאליפות לפני חודשיים, יכול להיות שגם לקבוצה המופלאה הזו יש מעצורים. החשש הזה גובר לאור העובדה שהספרס לא רעננו את הסגל מספיק בקיץ, למרות שהייתה להם את הגמישות הכלכלית הנדירה יחסית לעשות זאת. לעומתם, מי שרעננה לא רק את הסגל אלא גם את הקווים בצורה מרשימה היא הקליפרס, שביחד עם דוק ריברס והחתימה מחדש של כריס פול, הופכים להיות כח אדיר במערב לשנים הקרובות.

בתכלס, העונה נקבל את גרסת ה-NBA למערב הפרוע, הכל יכול להיות. יתכן שנראה את יוסטון מתחברת וכובשת את המקום הראשון, או אולי את הספרס מנצחים את הביולוגיה וממשיכים לגמר שני ברציפות, או שאוקלהומה תוכיח שכאשר היא בריאה היא עדיין לא רואה אף אחד ממטר, ואולי בכלל ממפיס תגיע בשלה יותר, או שדוק ריברס ידביק את הקליפרס בווינריות, ואולי בכלל גולדן סטייט עם איגודלה וסטפן קרי ישברו את הכלים. הדעה שלי היא לא סקסית כל כך, אבל לדעתי קווין דוראנט הולך לתת עונה לפנתיאון ואוקלהומה תשמור על מעמדה כטים-טו-ביט של המערב.


האם העונה הוא יהפוך לשחקן הטוב בעולם? קווין דוראנט


מה יהיה עם הלייקרס?

מהרגע שדוויט האוורד בחר לעזוב את הלייקרס, מליוני סימני שאלה מקיפים את הקבוצה. העזיבה של האוורד מזכירה קצת את תרמית הפונזי של מיידוף, כאשר הנהלת הלייקרס מינפה את ההצלחה שלה עוד ועוד עם ההחתמות של מטה וורלד פיס והחוזים העצומים של גאסול וקובי ולאחר מכן עם ההחתמות של נאש והאוורד עצמו, אבל כשסופרמן החליט לעוף לטקסס, הבועה התנפצה והלייקרס נותרו עם קבוצה זקנה ופצועה, ובלי יכולת תמרון מתחת לתקרת השכר.

העונה הזו צפויה להיות עונת מעבר עבור הלייקרס. קובי אמור לחזור יחסית מוקדם מהפציעה שלו, פאו גאסול אמור לחזור לתפקיד הסנטר שיותר הולם את מידותיו, והקבוצה הצליחה להביא כמה שחקנים שיותר מתאימים לשחק בשיטה של מייק דאנטוני, כך שזו כנראה לא תהיה עונה קטסטרופלית לגמרי, אבל שאף אחד לא יצפה למשהו מעבר לשחזור של הסוויפ בעונה שעברה. החדשות הרעות הן שזהו רק התסריט האופטימי. השאלה האמיתית היא מה יקרה אם התסריט הפסימי יתממש?

התסריט הפסימי הוא שקובי הוא כבר לא קובי, ונאש הוא כבר מזמן לא נאש, הסגל לא מתחבר והלייקרס מוצאים את עצמם בין סקרמנטו לניו אורלינס במאבקי הדירוג. עונה כזו לא באה בחשבון מבחינת הלייקרס, ויהיה מעניין לראות איך ההנהלה תגיב למקרה כזה. האם דאנטוני ישלם בראשו? האם הם יזרקו את המגבת הלבנה ויצטרפו לטנקינג? בכל מקרה, הסיוט הזה של אוהדי הלייקרס לא צפוי להאריך ימים כי בעוד שנה הם מקבלים דף חלק בתקרת השכר ואפשרות להתחיל מחדש ולנפח בועה חדשה. עד אז, אם אתם בקליפורניה, לכו למשחקים של הקליפרס.


ניפץ את הבועה. האוורד במדי הרוקטס


מי ישלימו את תמונת הפלייאוף?

בהנחה הסבירה מאוד שששת המקומות הראשונים יאוישו ע”י אוקלהומה, קליפרס, ספרס, רוקטס, ממפיס וגולדן סטייט (לאו דווקא בסדר הזה), זה מותיר לשאר הקבוצות בקונפרנס שני כרטיסים שהתחרות עליהם עזה מתמיד. ניו אורלינס פליקנס נראו נחושים באוף-סיזון לצאת ממעגל הקבוצות המפסידות, אולי אפילו הם היו נחושים יותר מדי עם החוזה של טייריק אוונס (44 מיליון ל-4 עונות). אין ספק שהם השתפרו, במיוחד עם הטרייד שהביא להם את ג’רו הולידיי תמורת בחירות דראפט, אבל לטעמי, הם רק יצאו ממעגל אחד ונכנסו למעגל אחר, מעגל הבינוניות.

פורטלנד, לעומת זאת, עשתה פחות באזז בקיץ, אבל נראית הרבה יותר בשלה לתפוס את אחד משני הכרטיסים הנ”ל. הבלייזרס שמרו על רוב החמישייה שלהם (שהייתה הכי טובה בליגה אשתקד מבחינת קליעת נקודות) וחיזקו את הספסל שלהם בצורה משמעותית (מו וויליאמס, סי.ג’יי מקולום, דורל רייט, תומאס רובינסון), כך שאלא אם כן למרקוס אולדריג’ יעשה שביתה איטלקית במהלך העונה כחלק מהדרישות שלו לטרייד, יש להם את כל הכלים כדי להגיע לפוסט-סיזון.

מעבר לבלייזרס והפליקנס, מעמד הביניים של המערב כולל את דאלאס, הלייקרס, מינסוטה ודנבר. קשה מאוד לדעת למה לצפות מהקבוצות האלו, מכיוון שחלקן סבלו מעונה רווית פציעות בעונה שעברה (מינסוטה), חלקן משמשות כאכסניה לסופרסטארים מזדקנים שיתקשו להוביל קבוצה לפלייאוף באינטנסיביות המערבית, אבל עדיין מדובר בסופרסטארים (דאלאס והלייקרס), וחלק פשוט עברו אוף-סיזון מזעזע שקשה לראות אותן מתאוששות ממנו (דנבר). מבין כל הקבוצות הללו, למינסוטה (בתנאי שתחתים כבר את ניקולה פקוביץ’) יש את תנאי הפתיחה הטובים ביותר, אבל כמו שכבר למדנו במערב, הכל יכול לקרות.


יצליחו לסחוב את הקבוצות שלהם לפלייאוף? למרקוס אולדריג’ וקווין לאב


מיהן הנמושות במערב?

לכל מי שמתכנן לצפות במשחק של פיניקס העונה, אני מפציר בו לעשות זאת רק אם האלטרנטיבה היא “הרווק עם דודו אהרון”. הסאנס עבדו קשה באוף-סיזון בדרך להצלחה במשימה הכמעט בלתי אפשרית, להחליש את הקבוצה ביחס לעונה שעברה. מעבר לאריק בלדסו ואולי הרוקי ארצ’י גודווין, פשוט אין לקבוצה מאריזונה שום דבר להציע ואחרי הטרייד ששלח את לואיס סקולה תמורת סוכריות קופצות ובחירת דראפט, אני לחלוטין חושב שצריך להסיר את הסאנס מהליג פאס ב-2014, רק כדי להחזיר אותם ב-2015 כשהם יקבלו את אחת הבחירות הגבוהות של דראפט 2014.


השחקן היחיד ששווה לצפות בו העונה בפיניקס. אריק בלדסו


חוץ מפיניקס, הקבוצה השנייה שמומלץ לתפוס מרחק מהמשחקים שלה העונה היא יוטה. הג’אז קפצו על עגלת הטנקינג כשספגו את החוזים הנגמרים של גולדן סטייט במהלך שהנחית את אנדרה איגודלה בווריורס, מהלך ששם אותם בנקודת זינוק מעולה לקראת העונות הבאות. בנוסף, לג’אז, בניגוד לסאנס, יש גם שחקני כדורסל אמיתיים כמו דרק פייבורס, גורדון היוורד, אנס קנטר והרוקי טרוי ברק, שיעזרו להם להיות סוג של אטרקטיביים גם העונה (עד כמה שאפשר להיות אטרקטיביים בסולט לייק סיטי).

הקבוצה שצפויה להתגושש עימם על המקומות האחרונים היא סקרמנטו. הקינגס הם קבוצה הרבה יותר טובה מהג’אז והסאנס, במיוחד כאשר הקבוצה סוף סוף סיימה את רכבת ההרים בכל הקשור למכירה והמעבר לסיאטל. אחרי שהעשן התפזר, ההנהלה התחלפה, הסגל התייצב ודמארקוס קאזינס נכנס לעונת חוזה, כך שבקונסטלציה מסוימת, הקינגס יכולים למצוא את עצמם במאבק על מקומות 8-12 ולא מוזכרים באותה נשימה עם יוטה ופיניקס, אבל עד שזה יקרה, הם עדיין בגדר נמושה.

#קוויןדוראנט #כריספול #מארקגאסול #דווייטהאוורד #קוביברייאנט #ראסלווסטברוק

2 צפיות

©2018 by Feel NBA. Proudly created with Wix.com