top of page
  • תמונת הסופר/תyuvaloz55

מה אתה חושב על אבדיה

אני שחקן פנטזי די גרוע.


בדרך כלל חושבים שאני שחקן פנטזי ממש טוב כי אני עכבר NBA במשקל כבד, אבל בפועל אני די גרוע.

אני משחק כבר משהו כמו 7 שנים, בדרך כלל ביותר מליגה אחת, ואף פעם לא זכיתי. פעם אחת הגעתי לגמר והפסדתי. עוד פעמיים הגעתי לחצי גמר בדחיקה, עם בונקרים סטייל מרוקו, רק כדי להיות מושפל מול מישהו שאשכרה בנה קבוצה מתפקדת. כל שאר העונות עפתי בסיבובים המוקדמים או שאפילו לא עליתי. אם היה אפשר לרדת ליגה בפנטזי, כנראה שהייתי יורד כבר פעם או פעמיים.


אני די גרוע כי מעבר לכך שאני שוכח מדי פעם את הפרט השולי הזה של להרכיב את השחקנים הפעילים שלי (וכך נגיד מפספס את הלילה שאנתוני דייוויס דפק 6 בלוקים), בערב הדראפט, שהוא בדרך הכלל הערב הכי קריטי בעונה, אני אבחר שחקן שאני אוהב ונהנה לראות, גם אם יש שחקן יותר פרודוקטיבי ממנו עדיין על הלוח. לצורך העניין, בחרתי בפרנץ וגנר העונה.


אני אוהב לראות את פרנץ כי הוא מזכיר לי קצת את מאנו ג'ינובילי בסגנון משחק שלו. כנראה שאין לו את התחרותיות של מאנו ואת המנהיגות-דרך-דוגמא-אישית של מאנו (כי הוא היה נדיר בשתי התכונות הללו), אבל משהו בבטחון, ביכולת מסירה, בנטייה לקחת סיכונים, במאדרפאקיות של פרנץ גרם לי להיזכר בגאון הארגנטינאי של הכדורסל. והחלטתי שבא לי לעקוב אחרי זה יותר לעומק, אז השקעתי 5 דולר וירטואליים בפרנץ, למרות שאולי יכלתי להשתמש במשאב הזה יותר בחכמה אם הייתי שם את זה על ג'רמי גרנט או קלינט קאפלה או וטרן אחר שהיה יותר מתאים לקבוצה שלי. שהיה סטטיסטית יותר הגיוני ללכת עליו.

אבל וגנר מעניין אותי אז פאק איט, הלכתי על זה. וזאת הבעיה שלי.


זאת בעיה גם לכיוון השני. אני לא בוחר שחקנים שקשה לי לצפות בהם, גם אם זה רציונלי לקחת אותם. לצורך העניין, אם הייתם מציעים לי את ג'יימס הארדן על וגנר אז לכאורה אני אמור להסכים, אבל שום טרייד בעולם לא יגרום לי לקחת את ג'יימס הארדן לקבוצה שלי. הנפש שלי לא יכולה לשמוח כשג'יימס הארדן קולע סל.


אני לא מצליח לנתק את עכבר ה-NBA שבי משחקן הפנטזי שבי, ובסופו של דבר יוצא שאני משתמש בפנטזי כדי לעקוב יותר באדיקות אחרי שחקנים וקבוצות שמעניינות אותי ונמנע משחקנים וקבוצות שקשה לי עם הכדורסל שלהן.


זו הסיבה שלא רציתי אף שחקן מוושינגטון בשנתיים האחרונות. הקבוצה הזאת פשוט לא הייתה מעניינת, אז זה התבטא גם ב"אסטרטגיית" הפנטזי שלי, כך שיצא שראיתי אותם רק בחתונות והלוויות. אם זה לא היה משחק בפרופיל גבוה מול הבאקס או הווריורס כנראה שלא ראיתי את זה.


זה הוביל לכך שלא הייתה לי תשובה לשאלה הראשונה שכל מישהו עם תעודת זהות כחולה שואל אותי ברגע שהוא מגלה שיש לי פטיש ל-NBA – "מה אתה חושב על אבדיה?".



עד עכשיו, לא הייתה לי תשובה כי פשוט לא ראיתי אותו מספיק. הבנדווית' שלי נגמר הרבה לפני שהפוזשנים החלולים של וושינגטון מגיעים אליו, אז יצא שאין לי דעה על דני אבדיה.


בהתחלה לא היה כל כך אכפת לי שאין לי דעה על אבדיה, בסוף אני לא יכול שתהיה לי דעה על כל דבר ויש לי גם ככה מספיק דעות גם בלעדיו. אבל עם תחילת העונה השלישית של אבדיה בליגה הבנתי שזה מוזר שאין לי דעה עליו.


זה לא מוזר בגלל שאנחנו חולקים לאום או משהו כזה, זה מוזר כי כבר הייתה אמורה להיות לי דעה לגביו בעונה השלישית שלו. בדרך כלל כבר יש לי איזושהי דעה על שחקן אם הוא בעונה השלישית שלו. גם אם לא ראיתי יותר מדי משחקים שלמים של אייזק אוקורו (שנבחר 4 מקומות מעל אבדיה) אני יכול לומר די בבטחון שמדובר במת'יס ת'ייבול גרסת אוהיו ושאם הוא לא ישפר את הקליעה שלו משמעותית אז הוא לא ימצא מקום ברוטציה של קונטנדרית (וקליבלנד נמצאת בערך ב-80% הדרך לשם).


על אבדיה אני לא יכול לומר שום משפט בעל ערך כרגע, לא היה לי מספיק זמן צפייה שלו כדי שהמח שלי יתחיל לנסח משפטים, ולכן חרגתי ממנהגי ובחרתי את בראדלי ביל בערב הדראפט. בחרתי אותו כי רציתי שיהיה לי תירוץ להתחבר למשחקים של וושינגטון. זה לא מנהג בריא, לראות NBA רק כי זה רלוונטי לקבוצת פנטזי שלך, אבל הייתי צריך לייצר לי תמריץ לראות את וושינגטון, כי זאת באמת קבוצה נוראית לצפייה.

אבל לא התכנסנו לכאן לדבר על למה שחקנים מסוגו של וויל בארטון עדיין מקבלים דקות משמעותית בליגה (סבבה, אינסטנט אופנס, סבבה, אבל מה עם קצת הגנה אינעל דינאק?), אלא התכנסנו לדבר על אבדיה.



אז בואו נתחיל מהנתונים, כי תמיד הכי טוב להתחיל מהבסיס. אבדיה משחק, ומשחק לא מעט. הוא אמנם רק 6 בדקות למשחק בוויזארדס (26.1, אחרי קוזמה, ביל, פורזינגיס, מונטה מוריס וקורי קיספרט) אבל בגלל שהוא לא פספס אף משחק (עד הלילה) אז הוא 3 בדקות סה"כ (835, אחרי קוזמה ופורזינגיס). גם בעונה שעברה אבדיה שיחק 82 משחקים ובסך הכל שיחק 1,984 דקות, מה ששם אותו במקום ה-93 בליגה, בין סטיבן אדאמס ליקירנו אייזק אוקורו. העונה הוא במקום דומה, 91, ואם הוא ימשיך בקצב הזה הוא יעבור את ה-2,000 דקות לעונה, משהו שעומרי כספי נגיד מעולם לא עשה. וזה חשוב. The best ability is availability.


אבל דקות משחק הן כמו קמח. צריך לעשות איתן משהו כדי שהן יהיו בעלות ערך, ואבדיה, לפחות בהתקפה, לא עושה המון בדקות שלו על הפרקט. מבין השחקנים בטופ 150 בדקות בליגה רק 13 שחקנים קולעים פחות ממנו (רובם ככולם מומחים הגנתיים כמו פי.ג'יי טאקר, דריימונד גרין, אלכס קארוסו, ג'בון קרטר וכו') והיחס שלו בין דקות לנקודות הוא 3.2 דק' לנקודה. מבין 374 שחקנים ששיחקו לפחות 150 דקות העונה, זה שם אותו במקום ה-308 בליגה.


בגרף כאן למטה אפשר לראות את זה יותר ויזואלית. ציר ה-Y הוא כמה דקות לוקח לך להשיג נקודה וציר ה-X הוא כמה דקות אתה משחק בערב. ככל שאתה יותר למעלה זה אומר שאתה פחות יעיל מבחינת נקודות לדקה, ככל שאתה יותר ימינה אתה משחק יותר. אפשר לראות די בבירור שפי.ג'יי טאקר הוא המלך הבלתי מעורער של השחקנים שמשחקים הרבה אבל לא משיגים נקודות כמעט בכלל. מתחתיו ומצדדיו יש את רג'י בולוק (שנמצא בסלאמפ של החיים), אלכס קארוסו (שכמעט ולא מהווה פקטור התקפית), דריימונד גרין ומקסי קליבר. ושם, באזור חיוג הזה, קצת מתחת, יושב לו אבדיה.



למה אבדיה כל כך לא פרודוקטיבי בהתקפה? והאם האשמה היא עליו או על השיטה של ווס אנסלד?


אז קודם כל, אבדיה אמנם לא פרודוקטיבי בנקודות, אבל הוא משתפר בניהול משחק. למרות שה-usage שלו נשאר זהה לעונה שעברה (באזור ה-16%) הוא מייצר יותר אסיסטים (2.7 לעומת 2.0 בעונה שעברה) ויותר הזדמנויות לאסיסטים (5.2 לעומת 3.8). זה נראה זניח אבל היחס AST:USG שלו הוא 0.86, ששם אותו באחוזון 87 בליגה בין השחקנים בעמדה שלו, לפי cleaning the glass. פה ושם אבדיה מצליח להראות את הניצוצות שאנחנו יודעים שהוא יכול להביא.



אבל חוץ מנתוני האסיסטים המעודדים, אבדיה הוא בגדול מגבלה התקפית כי כשהוא לא עם הכדור הוא לא מהווה כמעט איום. הוא לא נע יותר מדי בלי כדור, הוא לא חותך יותר מדי לסל ובעיקר, הוא לא קולע מבחוץ. אבדיה קולע ב-29.6% מהשלוש בווליום לא זניח (3.1 זריקות למשחק) כשבערך 90% מהשלשות שלו הן קאץ'-אנד-שוט.

באופן גס, אפשר לחלק את השחקנים בליגה שזורקים 3 שלשות למשחק וקולעים בפחות מ-32% ל-4 קטגוריות:

1. שחקנים שלא צריכים להוכיח כלום לאף אחד (יאניס, לברון, קוואי)

2. שחקנים שמרגישים שהם לא צריכים להוכיח כלום לאף אחד (טריי יאנג, ראסל ווסטברוק)

3. שחקנים צעירים שהקבוצות שלהן מאפשרות להם מרווח לטעות כמו פאולו באנקרו, ג'יידן אייבי, סקוטי בארנס וג'ורדן פול (אולי לאחרון הווריורס נותנים קצת יותר מדי מרווח)

4. רול-פליירס לא מושלמים כמו האריסון בארנס או בובי פורטיס או רג'י בולוק (שבניגוד לאבדיה, להם יש ברזומה כמה עונות של קליעה איכותית מבחוץ).


אבדיה לא יהיה כבר בשלוש הקבוצות הראשונות. אם הוא לא רוצה ללכת לאיבוד בקבוצה הרביעית הוא חייב לשפר את הקליעה שלו. זה יהיה ה-make or break של הקריירה שלו. אם הוא יצליח להביא את עצמו לאזור ה-37% הוא ימצא מקום בליגה.


כי חוץ מהקליעה, אבדיה מביא איתו חבילה הגנתית לא רעה בכלל. 11 השחקנים שאבדיה שמר עליהם הכי הרבה העונה, לפי נתוני ה-matchup של nba.com הם דמאר דרוזן, טייריס האליברטון, קווין דוראנט, טרי רוז'יר, קוואי לאונרד, קייל לאורי, פול ג'ורג', לברון ג'יימס, קייד קאנינגהאם, לוקה דונצ'יץ' והסופרסטאר החדש של הליגה שיי גילג'וס-אלכסנדר.


הרזומה של החבורה הזאת מדבר בעד עצמו, ולמרות שהאחוזים מהשדה המשותפים שלהם הם באזור ה-48%, כשאבדיה שמר עליהם הם קלעו רק ב-42%. יכול להיות שמדובר בסתם נתון אנקדוטלי שאני מוציא מהקשר, אבל זה מתחבר למה שאנחנו רואים על הפרקט. אבדיה משחק הגנה, ונראה שהוא אוהב לשחק הגנה.



הוא שומר על השחקן הכי טוב של היריבה בכל ערב, ולמרות שזה תפקיד שיושב יותר טוב על מיקאל ברידג'ס או אנדרו וויגינס, ושלא תמיד אבדיה מקרין איזושהי הילה של שומר דגול, הוא עושה עבודה טובה. הוא ריבאונדר טוב, הוא פעיל הגנתית (חוץ מפורזינגיס ודניאל גאפורד הוא השחקן עם הכי הרבה contested shots בוויזארדס העונה) ונראה שיש לו אינסטינקטים הגנתיים בריאים. למרות שהוא אחד השחקנים שעושה עבירות בקצב הכי גבוה בליגה (בערך ב-5% מהפוזשנים שלו, בוטום 10 לפי cleaning the glass) זה לא בהכרח דבר רע. לא בהכרח יש קורלציה בין שחקנים שנמנעים מעבירות לשחקני הגנה איכותיים. לצורך העניין, לברון ג'יימס עושה עבירה רק ב-1.6% מהפוזשנים שלו בהגנה וזה בעיקר כי הוא הפסיק לשחק הגנה איפשהו ב-2020.


ה-steal rate שלו (כמה חטיפות הוא משיג מתוך כלל הפוזשנים שלו על הפרקט) וה-block rate שלו (כמה חסימות הוא משיג מתוך כלל הפוזשנים שלו על הפרקט) הם יחסית גבוהים לשחקנים בעמדה שלו (אחוזון 70-80) ובסופו של דבר כל בליל הסטטיסטיקות הזו מתכנס לזה שלאבדיה יש השפעה הגנתית חיובית. לפי ESPN, יש לו real plus minus חיובי בהגנה (1.74+, 64 בליגה). נראה שזאת הנישה שאבדיה החליט לכוון אליה בדרכו לבסס את מעמדו בליגה.



וזה מרגיש לי בדיוק הרגע הנכון לדבר על דניס רודמן. לא הרבה יודעים או זוכרים אבל בעונת הסופמור שלו רודמן קלע בדאבל פיגרס עבור הפיסטונס (11.6 נק' ב-56% מהשדה). רק אחרי העונה הזאת הוא החליט להקדיש את עצמו להגנה ולריבאונדים ולא חצה את הדאבל פיגרס שוב. הוא החליט שהגנה וריבאונדים יהיו הדומיין שלו, ושהוא יהיה המאסטר של הדומיין הזה. הוא התעלם כמעט לחלוטין מהההתקפה ושייף בלעדית את היכולות ההגנתיות שלו עד שהוא הפך לאחד משחקני ההגנה הגדולים בכל הזמנים.


אני מזכיר את רודמן כי אבדיה הוא לא דניס רודמן, וכי אנחנו כבר לא באייטיז. גם אם אבדיה יקדיש את כל משאביו כדי להיות שחקן ההגנה הכי טוב שהוא יכול הוא לא יהיה רודמן, וגם אם רודמן היה משחק היום הוא לא היה מקבל את הבמה שהוא קיבל בפיסטונס ואחר כך בבולס. אין מקום לשחקנים חד-מימדיים בליגה של היום, כולם צריכים להיות טובים בכמה דברים, או לכל הפחות לא גרועים במשהו מסוים. בן סימונס הוא דוגמא מצוינת לשחקן שבאייטיז כנראה היה שולט בליגה אבל היום יש לו PTSD מכדורסל כי הוא לא יודע לקלוע. הליגה דורשת היום הרבה יותר מהשחקנים שלה, וכנראה שהדרישות הללו רק יעלו בעתיד (אפרופו וויל בארטון).


אבדיה לא יכול להרשות לעצמו להיות רק שחקן הגנה טוב. זה פשוט לא מספיק בשביל לתקוע יתד לשנים ארוכות בליגה כל כך כשרונית. מת'יס ת'ייבול ואייזק אוקורו הם שחקני הגנה נהדרים, אבל העתיד שלהם בליגה הוא מעורפל כי הם רק שחקני הגנה נהדרים. אבדיה חייב להיות טוב בעוד כמה אלמנטים של המשחק כדי שהוא יוכל למצוא לעצמו תפקיד בכיר בליגה יום אחד.


יכול להיות שאני ציוני מדי, אבל אני אופטימי לגבי העתיד של אבדיה. אני חושב שמעבר להגנה, הוא הראה מספיק ניצוצות גם בהזדמנויות המועטות שיוצא לו לנהל את ההתקפה ושאם הוא יצליח לייצב את הקליעה שלו על צפונה מ-35% יש לו פוטנציאל לעשות קריירה יפה כמו ג'ו אינגלס נגיד. אם הוא יהיה בקבוצה שבה הוא לא השחקן הגנה הכי טוב והוא יוכל לשמור גם על שחקנים שהם לא בטופ של הטופ של הליגה, יכול להיות שנראה אותו פורח אפילו יותר הגנתית.


אני אופטימי בעיקר כי הוא משחק באמת בקבוצה שקשה להתפתח בה. הוויזארדס הם קבוצה בלי זהות מגובשת, עם כוכב שלא רוצה להיות שם, עם פרונט אופיס כושל (הבחירה בג'וני דייוויס בדראפט האחרון נראית כמו רשלנות ניהולית ממדרגה ראשונה) ואפס שאיפות. יכול להיות שהם יהיו עד כדי כך גרועים שבדראפט יתמזל מזלם והם יבחרו את ויקטור וומבניאמה או את אחד הסופרסטארים האחרים שמחכים בתור להיכנס לליגה, ואז הקריירה של אבדיה יכולה לקבל טוויסט בעלילה, אבל אני חושב שאנחנו נגלה את האמת על אבדיה רק בקבוצה הבאה שלו.


רק מחוץ לוושינגטון נוכל לדעת כמה החוסר יעילות שלו נובע מהמערכת או שבעצם הוא פאסיבי מדי. רק מחוץ לוושינגטון נוכל לדעת האם הוא מגבלה התקפית או שההתקפה של וושינגטון הגבילה אותו.


כאמור, אני אופטימי. אני חושב שבקבוצה כמו קליבלנד, שבה הוא ידרש למלא את התפקיד של (תופים תופים) אייזק אוקורו, הוא יוכל לפרוח. אבל זה לא רק תלוי סיטואציה. זה קודם כל תלוי בו. המסלול קריירה של אבדיה הוא כזה שמחייב אותו להיות קלעי ממוצע כדי להיות רלוונטי, וזה כבר עליו. גם אם וושינגטון לא תציע לו הארכת חוזה בקיץ והוא יהפוך להיות שחקן חופשי ב-2024 איזושהי קבוצה תהמר עליו. בדרך כלל שחקנים שנבחרים בטופ 10 והראו כמה ניצוצות בשנים הראשונות שלהם לא נפלטים מהליגה, אלא אם כן זה מבחירה. איזושהי קבוצה תגיד לעצמה שיש פה כשרון ושאולי רק צריך לעצב אותו בצורה קצת אחרת.


תחשבו נגיד על פרנק ניליקינה בדאלאס. ניליקינה נבחר 8 בדראפט 2017 ע"י הניקס אבל מעולם לא הצליח למצוא לעצמו תפקיד בתפוח הגדול מעבר למומחה הגנתי והניקס לא הציעו לו הארכת חוזה בסוף חוזה הרוקי שלו, אז דאלאס לקחה אותו לשנתיים במינימום ונתנה לו עוד צ'אנס, כנראה אחרון. קשה לי להאמין שניליקינה יהיה בליגה בעונה הבאה. יש יותר מדי גארדים רב-גוניים שמחכים מחוץ למועדון להחליף אותו.


אבדיה נמצא עכשיו בנקודה שבה ניליקינה היה בערך ב-2020, וכדי שהגורל שלו יהיה שונה הוא יהיה חייב לשפר את הקליעה שלו, ולקוות שהתחנה הבאה שלו תהיה כזו שתאפשר לו להביא את היכולות שלו בהגנה ובניהול המשחק יותר לידי ביטוי.


הספקטרום של אבדיה, לטעמי, מתחיל בניליקינה ומסתיים בג'ו אינגלס. המיקום הסופי שלו על הספקטרום לא תלוי לגמרי בו, אבל אם הוא לא יעשה את החלק שלו (לשפר את הקליעה), אז אין בכלל על מה לדבר. חבל על הדיו הוירטואלי שנשפך פה.


*כל הסטטיסטיקות בכתבה נכונות ליום שישי, 23/12/2022.

3,585 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page