לוס אנג’לס לייקרס העונה היא חידה שגם הרידלר היה מתקשה ליצור. איך קבוצה עם ארבעה אול-סטארס, 2 MVP לשעבר, 2 שחקני ההגנה של העונה לשעבר וקובי בריאנט אחד נמצאת בסיטואציה מהגהנום בה מהפייבוריטית של כולם בקיץ היא הפכה לקבוצת שולי פלייאוף במקרה הטוב, וקבוצת אזור הדמדומים במקרה הרע?
את הפתרון לחידה הזו, כמובן, שאין לי. אני יכול לכתוב פה מגילות על התרומה האפסית של הספסל, על כך שהשיטה של ד’אנטוני לא מתאימה לשחקנים ועל כך שההגנה מזכירה את נורמנדי בדי-דיי, אבל אני מעדיף להתמקד בנקודה שקצת נעלמה מעינינו מתחילת העונה, הנפילה החופשית של פאו גאסול.
זוכרים שפעם פאו גאסול היה הגבוה הטוב בליגה? מסתבר שזה לא היה כזה מזמן, רק לפני שנתיים גאסול פתח את עונת איבוד האליפות של הלייקרס בסערה ונראה שהמעבר שלו לעמדת הפאוור-פורוורד לא פוגע באפקטיביות שלו. היום הספרדי נראה כמו גרסה חיוורת שהאפסייד שלו בהתקפה רחוק מלפצות על הדאונסייד שלו בהגנה. גאסול צונח העונה מממוצעי קריירה של 18.5 נק’ ו-51% מהשדה ל-12.2 נק’ ב-42% מהשדה. כמובן שניתן לטעון שהגעת האוורד פגעה בכמות הכדורים שגאסול מקבל, אבל גם בעונה שעברה פאו שיחק ליד סנטר דומיננטי כמו אנדרו ביינום ולא נראה כמו שחקן יול”ב קאפ.
מצד שני, הטענה שגאסול שחקן גמור מתנפצת כשנזכרים בהצגה שלו באולימפיאדה האחרונה מול ארה”ב בגמר (24 נק’, 8 ריב’ ו-7 אס’), שם הוא הוכיח שעדיין יש לו את זה מול הגדולים ביותר ולמרות ההפסד לדרים-טים, הייתה תחושה (שקצת מזכירה את התחושה לגבי עומרי כספי אחרי מוקדמות היורובאסקט) שגאסול חוזר בכושר שיא לתחילת העונה.
הלייקרס של העונה לא פוגעים, אבל הקונספט של הקבוצה פוגע בגאסול. פאו מעולם לא היה רול-פלייר, הוא היה הגו-טו-גאי בממפיס כמעט מן הרגע הראשון בו דרך על הפרקט של הקבוצה והוביל את הפרנצ’ייז הצעיר לפלייאוף לראשונה, וגם בלייקרס, הוא היה מס’ 2, אף פעם לא היה זה שמוחלף ראשון מבין שחקני החמישייה, אף פעם לא היה אופציה אחרונה בהתקפה, אף פעם לא ציפו ממנו לאסוף את השאריות של האחרים או לעלות מהספסל ולהנהיג את החמישייה השנייה. הדברים הללו זרים לגאסול.
מעבר לעובדה שפאו מתקשה להסתגל להיותו הגלגל הרביעי אחרי קובי, דווייט ונאש, יש את הירידה המדוברת בקליעת הזריקות הסרג’ איבקיות האלה מחצי-מרחק, כך שהיעילות של פאו בתור גבוה שקולע מבחוץ ולא חייב לקבל את הכדור 2 מטר מהסל כדי לייצר נקודות נפגעת. כשהצבע מאויש ע”י האוורד אין ללייקרס ברירה אלא להמשיך לקוות שהזריקות הללו יתחילו לצלול פנימה באיזשהו שלב כי פאו לא הולך לחזור מתישהו בקרוב לעמדת הסנטר, עמדה בה הוא יהיה יותר אפקטיבי מהפאוור פורוורד, או יותר נכון לומר, יגרום פחות נזק.
אפשר להתווכח כמה לעובדה שהיכולת של פאו מביכה העונה יש חלק ביכולת הנוראית בכללי של הלייקרס העונה, הטיעון שלי בויכוח הזה הוא שאפשר לדעת בדיוק כמה. פאקינג 19 מיליון דולר! גאסול פשוט לא יכול להמשיך לשחק איך שהוא משחק העונה והלייקרס לא יכולים להמשיך לשלם לו את המשכורת המוגזמת הזו לאור היכולת שלו, ולכן, מעבר להגנה המקברית של הסגולים-זהובים, מעבר לשיטה הלא מתאימה ומעבר לספסל שנראה כמו ניצבים בפרק של “הפמליה”, ג’ים באס ומיץ’ קופצ’אק חייבים למצוא פתרון לבעיית פאו גאסול, כי כך זה לא יכול להימשך.
אם אני איש מכירות, הבעיה המרכזית שאני רואה כשאני בא למכור לג’נרל מנג’ר כלשהו את המוצר פאו גאסול הוא לא רק ה-19 מיליון שהוא מרוויח השנה, אלא ה-19 מיליון שהוא מרוויח גם בעונה הבאה. הנהלת הלייקרס תצטרך למצוא מישהו פראייר במיוחד שמוכן להמר על סנטר מועד לפציעות בן 32 וחצי, או מישהו שמבין שכשגאסול משחק תפקיד מרכזי, הוא מחזיר עם יכולת של אול-סטאר.
לטעמי, הלייקרס צריכים לחשוב טוב מאוד על טרייד שכולל את גאסול, ולאו דווקא לדרוש אול-סטאר תמורתו. הלייקרס יכולים לנצל את קלף המיקוח הזה כדי לטפל בשאר המחלות שהקבוצה לא מצליחה לטפל בהן מתחילת העונה. מאחר ולא נראה שד’אנטוני יפוטר גם כן העונה, כדאי ללייקרס להתחיל להביא שחקנים שיתאימו לשיטה שלו, כלומר שחקנים שיודעים לקלוע שלשות, מצרך נדיר בסגל הנוכחי. מעבר לכך, מעבר של גאסול תמורת 2-3 שחקנים משלימים אולי יעזור לספסל של הלייקרס להיות טיפה יותר כמו ספסל של קבוצת NBA (26.5 נק’ סך הכל).
הזמן מתחיל להיגמר ללייקרס, גם מבחינת קובי, שעוד שנה וחצי כנראה יפרוש, גם מבחינת הסיכויים שלה להיות קונטנדרית העונה, שרק העובדה שאני עדיין מדבר על זה היא הזויה, ולכל אלו נוסף גם הדד-ליין של ה-21 בפברואר, שבו הזמן יגמר גם מבחינת השינויים שהקבוצה יכולה לעשות כדי להדביק את היריבות שלה ולהגיע לפלייאוף עם איזשהו מומנטום. עם הקבוצה הנוכחית, קובי יסיים את הקריירה עם 5 טבעות, נאש יסיים עם 0 והסוכן של דווייט יטוס הרבה מאוד בקיץ הקרוב כדי למצוא לו חוזה חדש. לעומת זאת, מהלך על פאו יכול לאזן את ההרכב של הלייקרס ולתת לפאו מפלט מתפקיד הרול-פלייר הדהוי שאותו הוא מגלם עכשיו, ולחזור להיות פאו.