אדון רוז היקר,
אני יודע שהסיכוי שתקרא את המכתב הזה נמוך מהסיכוי שדניס רודמן יבחר לסנאט האמריקאי, אבל עדיין משהו בסיטואציה שלך פשוט לא נותן לי מנוח. אני יודע שכבר חפרו על זה מכל כיוון, וכמעט כל אחד, כולל אותי, כבר כתב הרבה יותר מילים ממה שצריך על שחקן שלא שיחק דקה של כדורסל העונה, אבל זה לא נותן לי מנוח, ואני מרגיש שאני צריך לפנות אלייך אישית. בתור אוהד.
בהתחלה, האמנתי שתחזור מהפציעה באמצע העונה, ותכננתי תסריטים מה יקרה כשה-MVP לשעבר יחזור, בתחילת מרץ זה כבר נראה קרוב מתמיד, כשהרופאים אישרו לך לשחק, וכבר היינו יכולים לראות את העתיד הורוד. אבל ההודעה המיוחלת על הקאמבק לא הגיעה, ועוד יום עבר ועוד יום עבר, עד שכבר הבנו שגם אם תחזור, לא יהיה לזה את האימפקט הדרוש והתחלנו להתייחס לשיקאגו כקבוצה בלי סופרסטאר, וניתחנו אותה ככזו.
עד מתי דרק רוז
אני לא בא אלייך בטענות על למה אתה לא חוזר. אני לא חושב שאני, או אף אחד אחר, נמצא בסיטואציה שהוא יכול להגיד לך מה לעשות. מעט מאוד אנשים חוו פציעה כמו שלך וכל אחד מחלים ממנה אחרת. הנה, תראה את אימאן שומפארט שנפצע באותו יום כמוך באותה ברך באותה פציעה וכבר משחק קרוב ל-4 חודשים ונותן אחלה של פלייאוף בעולם (10.0 נק’ עם 47% מהשלוש ו-6.4 ריב’) בדרכו להפוך לאחד מאבני היסוד של הניקס בשנים הבאות. אבל אני יודע שזה לא הסיפור אצלך. בניגוד לשומפארט, ממך יש ציפיות לא הגיוניות לחזור בצורה כמו שג’ורדן חזר ב-95, וזה יותר מדי עומס להעמיס על כתפיים כל כך צעירות.
לכן אני לא מסכים עם הביקורות על כך שבזמן שחבריך לקבוצה נאבקים בשפעת ומשחקים עם פציעות, אתה ממשיך לשבת על אזרחי. זה הגוף שלך, זו הקריירה שלך, ואין לאף אחד זכות להגיד לך מה לעשות. עם זאת, התדמית הציבורית שלך מתחילה להיסדק בעקבות זה, למרות שאני לא מאמין שתהיה לזה השפעה על ההחלטה שלך אם לחזור או לא.
אני גם לא מאמין שאם תחזור, אתה תחזור בתור המושיע של הבולס. הרכבת הזו כבר מזמן יצאה מהתחנה. המצב שלך ושל הבולס מזכיר לי חבורת אנשים שיושבת עם זר קוצים ריחני שעובר בסיבוב, והם נהנים וצוחקים ומגיעים לשיא ביחד, ואז מגיע חבר נוסף, והוא אחלה גבר והכל, אבל הוא הגיע אחרי שהסיבוב כבר נגמר, והוא לא מבין למה כולם צוחקים. אתה הבחור הזה, דרק, והבולס בשיא הסטלה עכשיו.
אם לא הצלחת אז, למה שתצליח עכשיו?
זה לא אומר שאתה לא אחלה גבר, אבל זה אומר שחזרה שלך עכשיו לא תשנה כמעט כלום מבחינה מקצועית. ובוא נודה על האמת, אם לא הצלחת מול מיאמי אחרי עונת ה-MVP כשההיט היו בעונה הראשונה של איחוד כוחות הרשע, אין סיכוי שתצליח מולם היום, אחרי עונה שלמה שלא דרכת על פרקט וכשהלברונים נראים דומיננטים מתמיד.
אז אנחנו לא דורשים שתחזור, וגם אם תחזור, אנחנו לא מצפים ממך לחזור עם 40 נק’ ו-15 אס’, אבל אנחנו כן דורשים שתשחרר אותנו משלשלאות הקאמבק המתארך שלך. שחרר אותנו, דרק. תקבל כבר החלטה, תטיל מטבע, תעשה אבן נייר או מספריים, זוג או פרד, רק תקבל כבר החלטה לגבי העונה הזאת ותשחרר אותנו מלקרוא עוד דיווח על כך שאולי לא תשחק העונה, ואז עוד דיווח שאולי תתלבש לגיים 3, ואז עוד ציטוט לא אינטלגנטי של אח שלך. תקבל כבר החלטה, כי זה הורג אותנו.
ובקשה אישית שלי. אם כבר אתה מקבל החלטה, אז תקבל את ההחלטה הנכונה. תחליט לחזור לגיים 3. לא כי אני חושב שיש לכם סיכוי לנצח בסדרה או לקחת אליפות העונה, אלא כי מגיע לאוהדים של שיקאגו לראות אותך משחק אחרי שנה שלמה שהם ציפו לביאת המשיח. מגיע להם לעמוד על הרגליים כשתום ת’יבודו יעלה אותך מהספסל, ומגיע לקבוצה שלך, שספגה מכה מוראלית אנושה בגיים 2, את זריקת ההשראה הזו שהחזרה שלך למגרש תביא, ואם אתה רואה את גולדן סטייט בפלייאוף הזה, אתה מבין שמספיק השראה יכולה לקחת אותך רחוק מאוד.
הם צריכים אותך אחרי המכה המוראלית בגיים 2
אתה יכול לחכות עם החזרה לתחילת העונה הבאה לאיזה משחק פתיחה לא מעניין מול טורונטו או דטרויט, או שאתה יכול לתפוס את השור בקרניו ולהעניק לאוהדי ה-NBA את אחד מהרגעים הגדולים של הפלייאוף הנוכחי, כי אם יש רגע לחזור בו, זה הרגע הזה, שנייה אחרי שהקבוצה שלך התפרקה בפלורידה, שנייה לפני שהם מאבדים אחיזה על העונה שלהם. אם יש משחק לחזור בו, זה גיים 3 ביונייטד סנטר מול הקהל הביתי.
כשמסתכלים על התמונה הגדולה, המורשת של השחקנים הגדולים נקבעת גם לפי איך שהם מתאוששים ממפלות או מפציעות או מהיעדרות ממושכת. ג’ורדן ב-96, שאק אחרי שנפלט מ-LA, לברון אחרי שנחנק בגמר 2011, קובי אחרי פרשת האונס. הפציעה הבלתי נגמרת שלך ואיך תחזור ממנה תקבע את המורשת שלך. משחק החזרה לאו דווקא אומר משהו על איך תחזור מהפציעה הזו, בעצם, רוב הסיכויים שהוא לא אומר כלום, אבל זה לא אומר שאי אפשר להפוך אותו לחוויה מיוחדת.
לעולם מגיע לראות את דרק רוז משחק כדורסל העונה, וכולי תקווה שתקבל את ההחלטה הנכונה עד יום שישי. ואם לא, רק תקבל החלטה, כל החלטה. שחרר אותנו דרק.