בכל פלייאוף יש את שלב ההאצה, שכולל את המשחקים הראשונים של הסיבוב הראשון, שבהם עדיין אין תחושה מלאה של פלייאוף, ואתה לפעמים אומר לעצמך שאפשר לוותר על המשחק הזה ולראות אותו מחר בבוקר, עד שפתאום מגיע איזה משחק כזה כמו שיקאגו-ברוקלין של אתמול ומזכיר לך שה-NBA עדיין יודע לייצר קלאסיקות מודרניות בסיטונאות ושכדאי מאוד להתחיל לשנות את הרגלי השינה שלך לחודש וחצי הקרובים.
גיים 4 במצב של 2-1 הוא הסיבה למה אנחנו אוהבים ומעדיפים סדרות על כל צורה אחרת של הכרעה, מכיוון ששתי הקבוצות זקוקות לניצחון בצורה נואשת. ניצחון של הבולס והם עם רגל וחצי בחצי הגמר, ניצחון של הנטס והסדרה חוזרת לנקודת ההתחלה ובעצם מתחילה סדרה של הטוב משלוש, כשהביתיות חוזרת לברוקלינאים.
ווטסון ורובינסון מחממים עניינים
מה שקיבלנו היה באמת משחק לפנתיאון. בדרך כלל אני לא נוטה לעשות סיכומים של משחקים, אבל במקרה הזה אני פשוט לא יכול להתעלם ממה שהתחולל בשיקאגו אתמול ברבע האחרון ובמשחק כולו. דבר ראשון, בשונה ממשחק 3, היה שם באמת משחק כדורסל כששתי הקבוצות קלעו באזור ה-50% מהשדה (בולס-53.2%, נטס-49.5%). מעבר לכך, היה שם את כל המרכיבים של משחק פלייאוף משובח. נייט רובינסון וסי.ג’יי ווטסון, במקור שתי דמויות משניות בסדרה, הפכו את המצ’-אפ ביניהם לדבר הכי מעניין אתמול כשהתכסחו במהלך הרבע השני, ולאחר שרובינסון ביצע את העבירה השלישית שלו מיד לאחר מכן, הייתה תחושה שווטסון יצא עד ידו על העליונה מהמצ’-אפ הזה, אבל הו, כמה שטעינו.
במחצית השנייה דרון וויליאמס התחיל להתעלות, ברוק לופז דפק שלשה ראשונה בקריירה והנטס השתלטו על המשחק ובאמצע הרבע הרביעי הגיעו לפלוס 12. רובינסון, שחזר בינתיים למשחק, וקרלוס בוזר צימקו ל-7 והקהל התחיל להריח עוד קאמבק מהסוג שהבולס כל כך אוהבים לעשות העונה, אבל דווקא אז הנטס דפקו ריצת 0-7 עם דאנק של ג’ראלד וואלאס במתפרצת. 14 הפרש, 3 דקות לסיום, העסק נראה גמור. בהתקפה לאחר מכן רובינסון איבד את הכדור, ווטסון רץ למתפרצת לבד, אבל החטיא את הדאנק, ומהרגע הזה הכל הלך הפוך.
נייט רובינסון אחרי עוד סל ענק בקלאץ’
מהרגע הזה שחקן אחד עשה קאמבק מול הנטס. נייט רובינסון בשלשה, נייט רובינסון בחדירה וליי-אפ, נייט רובינסון בשלוש זריקות עונשין, נייט רובינסון בג’אמפר. תוך שתי דקות הננס לבדו הוריד מ-14 ל-2, יושבי היונייטד סנטר שכחו מי זה דרק רוז בכלל והמשחק נפתח לגמרי. ההתקפה של הנטס עברה לבונקר בדקות האלו, רג’י אוונס וג’ראלד וואלאס, שהיו מצוינים אתמול, החטיאו זריקות עונשין, ועם קצת קרלוס בוזר וג’ואקים נואה, שמגבלת הדקות שלו אתמול הייתה בגדר המלצה בלבד, המשחק הלך להארכה. הסוף כבר ידוע לכולם.
אבל לא באנו לפה לסכם את המשחק. בשביל זה יש אתרים אחרים שיתנו לכם מספרים וסטטיסטיקות מפה ועד הבית של ג’יי.זי. היה במשחק הזה דברים שהיו מעבר לסטטיסטיקות ולנתונים. כן, נייט רובינסון נתן רבע אחרון של 23 נק’ ו-10 מ-13 מהשדה, אבל אי אפשר לכמת את הזון שהוא היה בו. חוץ ממנו, הדיסוננס הגדול ביותר בין המספרים לאמת הוא שורת הסטטיסטיקה של דרון וויליאמס.
כבר דובר פה רבות על החשיבות של די-וויל להתקדמות של הפרנצ’ייז מברוקלין במעלה ההיררכיה המזרחית. בשלושת המשחקים הראשונים היה ניתן לראות בבירור את החשיבות שלו, כשבניצחון בגיים 1 הוא היה אדיר (22 נק’ ב-60% מהשדה ו-7 אס’) ובשני ההפסדים הוא היה בינוני (13.0 נק’, 7.0 אס’, 26% מהשדה). דווקא אתמול וויליאמס רשם משחק מצוין עם 30 נק’ בזמן החוקי בלמעלה מ-50%, אבל אז ווטסון החטיא את הדאנק והכל התחיל להתהפך עבור הנטס.
האמת מתחבאת מאחורי המספרים שלו. דרון וויליאמס
דווקא ברגעים האלו, כשהנטס היו זקוקים לגו-טו-גאי שלהם, וויליאמס נחנק, החטיא 9 מתוך 10 הזריקות האחרונות שלו, וקלע את הנק’ היחידות שלו עמוק בתוך ההארכה השלישית, כשזה כבר היה מעט מדי ומאוחר מדי. מול הבולס ללא רובינסון, נואה וטאג’ גיבסון שיצאו בעבירות בהארכה השנייה וכשקירק היינריך שומר עליו עם 5 עבירות, וויליאמס היה אמור לקחת את המשחק הזה. במקום זה קיבלנו הופעה חיוורת בהארכות, שהסתיימה בשמירה לקויה על ג’ימי באטלר בהוצאת חוץ, במהלך שנתן לבולס את המומנטום לגמור את הסיפור. למרות נסיונות מרשימים של ג’ו ג’ונסון, שהזכיר לכולם שפעם באמת חשבנו שהוא שווה את הכסף שהוא מרוויח, זה לא הספיק מול הלב הענק של הבולס, שנמצאים עכשיו רגל וחצי ממפגש מסקרן (אם כי לא ממש תחרותי) מול מיאמי בחצי הגמר.
המשחק הזה נחשב לאינסטנט קלאסיק מכיוון שהוא הסיבה למה אנחנו כל כך אוהבים פלייאוף. היצרים שמתחממים כשאתה משחק מול אותה יריבה שוב ושוב, מאמנים שמסיימים את המשחק בלי קול, שחקנים שמתעלים למרות פציעות שמציקות וסיפורים שיוצאים מגבולות המשחק. המשחק אתמול ישפיע רבות על העתיד של נייט רובינסון. כשהוא יגיע לשולחן המו”מ בקיץ הקרוב כל מה שהוא יצטרף לעשות זה להראות את הקליפ של הרבע הרביעי מאתמול. המשחק הזה גם ישפיע רבות על העתיד של ברוקלין כפרנצ’ייז. משהו ב-DNA של המועדון נקבע אתמול, משהו בהיסטוריה של הפרנצ’ייז שוכתב, וההיסטוריה, את זה כולם יודעים, נכתבת ע”י המנצחים.