חיפוש
  • yuvaloz55

מקצה הדירוג 2019 - מקומות 26-30

פעם בשנה אני משתדל לנצל את ההפוגה הזמנית שהליגה המטורפת הזו נותנת לנו בין אוגוסט לספטמבר כדי לסכם מה קרה לנו הקיץ.


פעם בשנה אני מנסה לקבץ תחת קורת גג אחת את כל ההעברות והמהלכים החשובים שכל קבוצות הליגה עשו ולנסות לתת להם איזשהו קונטקסט משלי, עם דירוג האוף-סיזון המסורתי. הדירוג הזה לא נועד לומר מי תגזור רשתות ביוני הבא, אלא מי נתנה עבודה ביולי האחרון.


הרעיון לדירוג הזה בא מדירוג דומה שדייוויד אולדריג' היה עושה בעבר, והוא מתיימר להתייחס לכל ההחתמות והטריידים והשינויים שהקבוצות עשו בקיץ, לקחת בחשבון את מצב תקרת השכר שלהן, את הציפיות לפני הקיץ ואחריו ולתת לכל האלמנטים הללו ציון.


עם השנים אני מבין יותר ויותר שיש בעייתיות בדירוג הזה. מעבר לכך שהוא סובייקטיבי לגמרי ופרי מוחי הקודח, הוא למעשה שם באותה סירה קבוצות שיש להן אג'נדות שונות בתכלית. האם אפשר לשפוט באותם כלים את הקיץ של אוקלהומה סיטי ואת הקיץ של ברוקלין? שתיהן מקסמו את הנכסים שלהן, אבל בצורות שונות לגמרי, ושתיהן הולכות לכיוונים שונים לחלוטין. כמה משקל צריך לתת למהלכים שאולי ישאו פרי עוד כמה שנים לעומת מהלכים של Win Now שיכולים באמת לעזור לקבוצות מסוימות בעונה הקרובה, אבל יכבלו אותן בעתיד (כמו הרוקטס, לדוגמא)?


יש בעייתיות בדירוג הזה, אין ספק, אבל הוא עוזר לי ואני מקווה שגם לכם לעשות סדר בכל הבלאגן שקרה ב-NBA בחודשיים האחרונים. הדירוג הזה הוא העוזרת שמגיעה בבוקר לנקות אחרי שסטיב באלמר וסם פרסטי התפרעו בלילה, וגם אם העוזרת הזו לא מנקה את הפאנלים, עדיין פאקינג צריך עוזרת אחרי לילה כזה.

למי שרוצה רענון על הדירוג של העונה שעברה אני מצרף לינקים פה למטה לפני שמתחילים. וכמובן, אתם מוזמנים להתווכח ולנטפק ולעשות מה שעושים באינטרנט בתגובות ואיפה שרק תרצו.


מקצה הדירוג 2018 – מקומות 21-30

מקצה הדירוג 2018 – מקומות 11-20

מקצה הדירוג 2018 – מקומות 1-10


והאשטג התחלנו.


30. ניו יורק ניקס

באו: בובי פורטיס (שחקן חופשי, וושינגטון), ג'וליוס רנדל, אלפריד פייטון (שחקן חופשי, פליקנס), מרכוס מוריס (שחקן חופשי, בוסטון), טאג' גיבסון (שחקן חופשי, מינסוטה), וויין אלינגטון (שחקן חופשי, דטרויט), אר.ג'יי בארט (דראפט), רג'י בולוק (שחקן חופשי, לייקרס)

הלכו: דאנדרה ג'ורדן (שחקן חופשי, ברוקלין), מריו הזוניה (שחקן חופשי, פורטלנד), עמנואל מודייאי (שחקן חופשי, יוטה), לוק קורנט (שחקן חופשי, בולס), נואה וונלה (שחקן חופשי, מינסוטה)

מתנדנדים: לאנס תומאס


בגדול: אויש, זה היה קיץ קשה עבור הניקס.

הקיץ הזה מתחיל עוד אי שם בתחילת פברואר כאשר הניקס העבירו את קריסטאפס פורזינגיס בטרייד לדאלאס בתמורה לשתי בחירות דראפט עתידיות ובעיקר הרבה מקום בתקרת השכר. הצעד הבא היה אמור להיות להחתים את קווין דוראנט וכוכב נוסף (קיירי ארווינג היה השם החם) כפרי אייג'נטס בקיץ ולהחזיר את הניקס לרלוונטיות אחרי שנים ארוכות של בינוניות ומחדלים. מהלך כזה היה ממתג את הטרייד על פורזינגיס ככזה בו הניקס למעשה קיבלו שתי בחירות דראפט ואת KD וקיירי. הפנטזיה המושלמת כללה גם זכייה בלוטרי (לניקס היו 14% סיכוי לזכות במקום הראשון, הסיכויים הכי טובים לזכייה) ולצרף את זאיון וויליאמסון לחגיגה.


בפועל, הכל הלך הפוך. הניקס זכו רק במקום השלישי בלוטרי ובחרו את אר.ג'יי בארט, שנראה מוכשר מאוד אבל הוא לא פצצת הייפ כמו זאיון ובפרי אייג'נסי, ובכן, הם יצאו הניקס.


לא רק שהם לא החתימו את דוראנט וארווינג, אלא שהם הלכו וחתמו אצל היריבה העירונית באקט שחייב לגרום לג'יימס דולן לפקוח עיניים ולהבין את מעמדו בליגה.


זה היה קיץ כל כך כואב מכל כך הרבה בחינות לאוהדי הניקס, ואלו אוהדי הניקס! הם רגילים לסבול!


בקטן: מה הניקס עשו עם כל הכסף הפנוי שהיה להם מתחת לתקרה אתם שואלים? פורוורדים, הרבה פורוורדים.


כמעט מיד לאחר שהיה ברור שהם פספסו את כל הפרי אייג'נטים הגדולים הם החתימו את בובי פורטיס (30 מיליון לשנתיים), ג'וליוס רנדל (62 מיליון לשלוש שנים), טאג' גיבסון (20 מיליון לשנתיים) ובהמשך גם את מרכוס מוריס (30 מיליון לשנתיים).





דבר ראשון, מי בדיוק התחרה עם הניקס על פורטיס ועל גיבסון? למה לשלם להם כל כך הרבה כסף כשאין יותר מדי קבוצות שעומדות בתור עם פנקסים פתוחים להחתים פורוורדים בלי קליעה עקבית מבחוץ ובלי איזשהו כשרון יוצא דופן לנעול את הצבע בהגנה? למה לא להשאיר כבר את נואה וונלה, שיתן בערך 80% מהתפוקה של גיבסון ופורטיס בפחות מעשירית המחיר (הוא הולך להרוויח רק 2 מיליון דולר העונה במינסוטה)?


דבר שני, איך בדיוק יתחלקו הדקות בין כל הפורוורדים הללו? יש 96 דקות בעמדת הפאוור פורוורד ועמדת הסנטר, איך הדקות הללו יתחלקו בין רנדל, פורטיס, מוריס וגיבסון, כשגם מיטשל רובינסון (השחקן הכי מעניין ברוסטר של הניקס מבחינתי) חייב לקבל דקות וגם כדאי שקווין נוקס יקבל כמה דקות כסטרץ' פור. איך מרבעים את העיגול הזה?


עם ההחתמות האחרות של הניקס אין לי בעיה. אלפריד פייטון הוא רכז שני ראוי (עדיין לא ברור האם הרכז הראשון, דניס סמית', הוא ראוי, אבל זה דיון אחר), ויש גם את וויין אלינגטון ורג'י בולוק שיעזרו לרווח את המשחק ומגיעים בחוזים נוחים מאוד, אבל זה לא עוזר לטשטש את הכאב מהקיץ הברוטלי הזה שעבר על הניקס, שבו זה הרגיש כאילו הם חוטפים אגרופים מבחוץ וגם מחטיפים לעצמם אגרופים תוך כדי.


29. שארלוט הורנטס

באו: טרי רוז'יר (סיין אנד טרייד, בוסטון), פי.ג'יי וושינגטון (דראפט)

הלכו: קמבה ווקר (סיין אנד טרייד, בוסטון), פרנק קמינסקי (שחקן חופשי, סאנס), טוני פארקר (פרש), ג'רמי לאמב (שחקן חופשי, פייסרס)


בגדול: ההורנטס לא היו המגבון הכי לח בחבילה בקיץ הזה, את זה כולנו יודעים. הבעיה היא שהם כבר כמה שנים לא לחים בכלל. והחוסר לחות המצטברת הזו מביאה אותם למקום הלפני אחרון ברשימתנו המפוקפקת.


קשה למצוא את המהלך האחרון המוצלח של ההורנטס בשנים האחרונות. חוץ מהחוזה שקמבה ווקר חתם עליו ב-2015 קשה להצביע על איזשהו מהלך חכם או ממזרי או מעורר השראה או צופה פני עתיד שההורנטס עשו. הטרייד על ניק באטום? ההחתמה של ג'רמי לאמב? הבחירה במאליק מונק על פני דונובן מיצ'ל?


קריירת הניהול של מייקל ג'ורדן היא בדיוק ההפך מקריירת המשחק שלו. אין בה קסם, אין בה הצלחות ואין בה תחכום. ההורנטס בניהולו פשוט מתנהלים כל עונה כמו מטייל שהגיע לנהר שוצף ועכשיו הוא צריך לחצות אותו. בעוד קבוצות אחרות בונות רפסודות וגשרים מראש כדי לצלוח את הנהר, ההורנטס מגיעים בלי תכנית לנהר ובכל פעם מפתיעים בחוסר האונים שלהם.


הקיץ הזה גם המזל לא האיר להם פנים וקמבה ווקר נבחר לחמישיית ה-NBA השלישית, מה שהפך אותו לזכאי לסופר-מקס, מהלך שהיה כובל את ההורנטס מעל תקרת המס. אז הם החליטו לוותר על הסופר-מקס לקמבה ועל חוזה חדש לג'רמי לאמב (מי שהיה השחקן השני הכי טוב שלהם בעונה שעברה, שזה עצוב לכשעצמו), אבל הם לא יכלו להרשות לעצמם לא לעשות כלום בקיץ. הם בכל זאת היו צריכים לחצות את הנהר.


אז הם נתקעו עם טרי רוז'יר ב-20 מיליון לעונה.


בקטן: נראה לי שהבנתם מה הדעה שלי על לתת 20 מיליון לעונה לרכז מחליף שלא קלע אף פעם מעל 40% מהשדה. גם לא כל כך היה ברור לי הויתור על לאמב, שלפחות היה יכול להיות נכס בטרייד עתידי. ככה ההורנטס מוצאים את עצמם עם קבוצה שלא תהיה באזור החיוג של הפלייאוף, אבל יש לה אפס גמישות מתחת לתקרה ושום נכסים עתידיים נראים לעין מלבד הדאנקים של מיילס ברידג'ס. ככה בדיוק מגיעים לתחתית הרשימה.


החדשות הטובות היחידות מבחינת ההורנטס הן שבקיץ הבא החוזים של ביסמאק ביומבו, מרווין וויליאמס ומייקל קיד גילכריסט יורדים מהספרים. החדשות הרעות הן שבקיץ הבא אין פרי אייג'נטס מעניינים וג'ורדן ומיץ' קופצ'אק ימצאו דרך לשרוף את הכסף מתחת לתקרה על בינוניות מפוארת.


28. טורונטו ראפטורס

באו: רונדה הוליס ג'פרסון (שחקן חופשי, ברוקלין), סטנלי ג'ונסון (שחקן חופשי, פליקנס), קמרון פיין (שחקן חופשי, קליבלנד), דוואן הרננדז (דראפט)

הלכו: קוואי לאונרד (שחקן חופשי, קליפרס), דני גרין (שחקן חופשי, לייקרס)

הוחתמו מחדש: פט מקאו (8 מיליון לשנתיים)

מתנדנדים: ג'רמי לין, ג'ודי מיקס


בגדול: אני משתמש המון בסצנה הזו ממהיר ועצבני 1 בה וין דיזל מדבר עם פול ווקר ומסביר לו שזה לא משנה אם זה אינץ' או מייל, Winning is Winning.


על אותו משקל אפשר גם להגיד ש-Losing is Losing. הראפטורס עשו הכל נכון בשנה האחרונה ומאסאי יוג'ירי בנה קבוצה מעולה ומוכשרת וחכמה וורסטילית וגמישה ופסקל סיאקם התפוצץ וניק נרס הראה מה הערך של מאמן (במיוחד בפלייאוף) וכל זה, ביחד כמובן עם תואר האליפות, היה אמור לשכנע את קוואי לאונרד להישאר. אבל קוואי הוא טיפוס מיוחד והוא החליט ללכת לקליפרס.





מעולם לא ראינו פיינלס MVP עוזב קבוצה אלופה בשיא הקריירה מאז ג'ורדן ב-1993 וב-1998, אבל אלו היו סיטואציות שונות לחלוטין. לאונרד והראפטורס לא היו אלופים שלוש שנים ברציפות, לא הייתה עייפות החומר ויש תחושה שהקבוצה הזו, שיכלה להיות הפייבוריטית לתואר העונה, נגדעה באיבה. כאילו הם סיימו בדיוק עכשיו פאזל של 1000 חלקים ואז בדיוק כשהם יכלו להנות קצת מההישג קוואי בא וגנב להם את הפינות של הפאזל.


מצד אחד קשה מאוד לבוא בטענות לראפטורס, שגם לקחו בחשבון שקוואי יעזוב כשעשו את הטרייד עליו לפני שנה (זו, ביחד עם הפציעה המסתורית שלו, הייתה גם הסיבה שהמחיר עליו היה יחסית זול), אבל מצד שני, הם בסופו של דבר איבדו את השחקן הכי טוב בליגה כנראה. זה אמנם יותר ניצחון של הקליפרס מהפסד של הראפטורס, אבל עדיין , Losing is Losing, ועל זה הראפטורס נמצאים בחלק התחתון של הרשימה.


בקטן: דני גרין עזב גם הוא וכך הרוטציה העמוקה של הראפטורס מהפלייאוף האחרון ספגה עוד מכה. רונדה הוליס ג'פרסון וסטנלי ג'ונסון הם הימורים ראויים על שחקנים צעירים עם אוריינטציה הגנתית שאולי יהיה אפשר להפוך אותם למשהו מעבר לכך, אבל התקרה של הראפטורס תהיה נמוכה משמעותית העונה ביחס לעונה שעברה.


יחד עם זאת, הם עדיין יהיו קבוצת עונה רגילה מצוינת (המאזן שלהם ללא קוואי בעונה הרגילה היה 5-17), פסקל סיאקם ימשיך להשתפר, מארק גאסול וקייל לאורי יקחו על עצמם תפקיד יותר משמעותי והראפטורס עדיין יהיו בטופ 4 של המזרח, לדעתי. ניק נרס הוא הפייבוריט שלי לתואר מאמן העונה.



27. גולדן סטייט ווריורס

באו: דאנג'לו ראסל (סיין אנד טרייד, נטס), ווילי קאולי סטיין, אלק ברקס (שחקן חופשי, סקרמנטו), עומרי ספלמן (טרייד, אטלנטה), גלן רובינסון (שחקן חופשי, דטרויט), ג'ורדן פול, אלן סמיילגיץ', אריק פשל (דראפט)

הלכו: קווין דוראנט (סיין אנד טרייד, נטס), אנדרה איגודלה (טרייד, ממפיס), דמארקוס קאזינס, קווין קוק (שחקן חופשי, לייקרס), דמיון ג'ונס (טרייד, אטלנטה), שון ליווינגסטון (נחתך)

הוחתמו מחדש: קליי תומפסון (190 מיליון ל-5 עונות), קוון לוני (15 מיליון ל-3 עונות), דריימונד גרין (100 מיליון ל-4 עונות, החל מ-2020)

מתנדנדים: ג'ונאס ג'רבקו, אנדרו בוגוט

מידע חשוב לעתיד: העבירו בחירת סיבוב ראשון ב-2020 לנטס (מוגנת 1-20) + בחירת סיבוב ראשון ב-2024 לממפיס (מוגנת 1-4)


בגדול: כדי לדון בקיץ של הווריורס, חייבים להכניס קצת קונטקסט.


חייבים להכניס קצת קונטקסט כי אם אנחנו מסתכלים על השורה התחתונה היה להם קיץ די מחורבן. הם איבדו את קווין דוראנט, כנראה השחקן הכי טוב בעולם כשהוא בריא, ואת אנדרה איגודלה, חלק בלתי נפרד מהשושלת שלהם. דאנג'לו ראסל ממש לא מפצה על האבידות הללו, בטח כשלוקחים בחשבון שקליי תומפסון יחזור לפרקט (כנראה) רק בסוף העונה הבאה.


אבל קשה מאוד לעשות רציונליזציה מקצועית להחלטה של קווין דוראנט. למה ששחקן ירצה לעזוב את סטף קרי וקליי תומפסון ודריימונד גרין וסטיב קר ואנדרה איגודלה? למה שירצה לעזוב קבוצה שפיתחה אותו מקצועית? קבוצה שיש לה חזון ועוברת עכשיו לאולם חדש דנדש?


יש פה המון אלמנטים שהם לא מקצועיים. דוראנט רצה קבוצה משלו, הוא ידע שהווריורס תמיד יהיו הקבוצה של סטף, גם אם דוראנט יזכה ב-10 פיינלס MVP ויקריאו את השם שלו אחרון בהצגת השחקנים. הוא רצה לפתוח דף חדש עם קהילת ה-NBA אחרי ההחלטה שלו ב-2016 ששברה את האיזון התחרותי בליגה. אז הוא החליט לעזוב.


מהרגע שהוא החליט לעזוב, הווריורס ניסו לעשות בקרת נזקים והאלטרנטיבה היחידה שלהם הייתה סיין אנד טרייד עם הנטס. יכול להיות שאם קליי תומפסון לא היה נפצע הם פשוט היו מחזירים את אותה חבורה מינוס דוראנט ומנסים לשחזר את הכדורסל של 2016, אבל ללא קליי הם היו צריכים לחשב מסלול מחדש, והם קיבלו החלטה ללכת על דאנג'לו ראסל.


להחלטה הזו היו מחירים כבדים. הם היו חייבים להעביר את איגודלה לממפיס + בחירת דראפט כדי לאפשר את הסיין אנד טרייד והעבירו בחירת דראפט נוספת לנטס (כי דוראנט לא היה מוכן שהסיין אנד טרייד יהיה ראסל עליו ישירות באחד המהלכים הכי קטנוניים שאני זוכר).


האם המחירים הללו שווים את זה? עכשיו לווריורס יש עוד גארד יוצר לצד סטף שיעזור להוריד את הנטל מסטף בהתקפה ועדיין יש להם את דריימונד שינהיג את ההגנה. אם קליי חוזר ל-100% קליי זו עדיין יכולה להיות אחת הקבוצות המפחידות בליגה.


אבל זו קבוצה הרבה יותר מוגבלת מהקבוצה הדומיננטית שהתרגלנו אליה בשנים האחרונות. הכח הגדול של הווריורס היה ה-Death Lineup על שלל גווניו וצורותיו. ההרכב הזה היה קטלני כי דריימונד גרין היה יכול להחזיק את ההגנה כסמול-בול סנטר ובהתקפה היו כל כך הרבה איומים, כל כך הרבה קליעה, כל כך הרבה זוויות וכל כך הרבה אפשרויות.


עכשיו האפשרויות מצטמצמות משמעותית. גם אם אנחנו הולכים על הבסט קייס סנריו שבו קליי חוזר בפברואר-מרץ והווריורס יכולים להעמיד הרכב עם סטף, D-Lo, קליי ודריימונד, מי השחקן החמישי ב-Death Lineup הזה? אלפונזו מקיני? אלק ברקס? גלן רובינסון? או שסטיב קר ילך להרכבים מסורתיים יותר עם קוון לוני או ווילי קאולי סטיין?





יכול להיות שבסיסטם של הווריורס אחד השמות הללו יהפוך לסוג של האריסון בארנס לעניים, אבל בכל מקרה, השושלת הזו תתחיל בעונה הקרובה פרק חדש בסיפור שלה, השלישי במספר.


בקטן: ההחתמה מחדש של קוון לוני על חוזה סופר נח הייתה הברקה של הווריורס. חוץ מזה, שאר הקיץ שלהם היה סולידי יחסית לחוסר הגמישות שיש להם כקבוצה שנמצאת הרבה מעל התקרה. הייתי שם עין על גלן רובינסון, שלפני שנתיים קלע כמעט 40% מהשלוש במדי אינדיאנה. בעונה שעברה הוא היה חושך בדטרויט, אבל אולי במערכת המשומנת של סטיב קר הוא יחזור לעצמו.




26. בוסטון סלטיקס

באו: קמבה ווקר (סיין אנד טרייד, שארלוט), אנס קנטר (שחקן חופשי, פורטלנד), רומאו לנגפורד, גרנט וויליאמס, קרסן אדוארדס (דראפט)

הלכו: קיירי ארווינג (שחקן חופשי, ברוקלין), אל הורפורד (שחקן חופשי, פילדלפיה), טרי רוז'יר (סיין אנד טרייד, שארלוט), ארון ביינס (שחקן חופשי, פיניקס), מרכוס מוריס (שחקן חופשי, ניקס),

הוחתמו מחדש: דניאל ת'ייס (10 מיליון לשנתיים)

מתנדנדים: גרשון יבוזלה

מידע חשוב לעתיד: קיבלו בחירת סיבוב ראשון ב-2020 של מילווקי (דרך פיניקס)


בגדול: הדירוגים העונה הם מורכבים במיוחד משום שאנחנו צריכים לקחת בחשבון גם את הציפיות שהיו לנו מהאוף-סיזון. אם הייתי אומר לכם, בלי שום קונטקסט, שהסלטיקס איבדו 3 שחקני חמישייה בקיץ הזה, כששניים מהם הם קיירי ארווינג ואל הורפורד, והחליפו אותם בקמבה ווקר ואנס קנטר, הייתם אומרים לי שזה היה קיץ די מחורבן במסצ'וסטס.


אבל העזיבה של קיירי הייתה על הקיר לאורך כל העונה וגם לעזיבה של הורפורד היו רמזים מקדימים עוד לפני הגונג של ה-1 ביולי, מה שאפשר לדני איינג' לעשות שמיניות באוויר כדי להחתים את קמבה ווקר בסיין אנד טרייד ולהחתים את קנטר במעט שנותר לו.


איינג' תכנן בקיץ הזה להחתים את קיירי ארווינג על חוזה מקסימום ולפתות את אנתוני דייוויס לבוסטון. הוא לא תכנן שיהיה לו מקום מתחת לתקרה, ובהתחשב בנסיבות, הוא עשה קסמים בקיץ הזה.





מנגד, הוא זה שעזר ליצור את הנסיבות הללו עם התחושה המתמדת שהוא כל הזמן רוקח טריידים ושאף שחקן, גם לא יהלומים כמו ג'ייסון טייטום, לא חסין בפני טריידר דני. הוא לא היחיד שאשם בעונה האבודה של הסלטיקס. כמובן קיירי אשם וגם שאר הצעירים וגם בראד סטיבנס שהראה שקשה לו לנהל אגואים, אבל איינג' ללא ספק אחראי על יצירת הסביבה שהובילה לכשלון של הסלטיקס בעונה שעברה.


בקטן: ארון ביינס וטרי רוז'יר ומרכוס מוריס הוקרבו כדי שיהיה לאיינג' מספיק גמישות על מנת להחתים את קמבה, שיעזור לסלטיקס להתאושש מהר מהעזיבה של קיירי. עם זאת, גם ההחתמה מחדש של דניאל תייס לא תעזור לסלטיקס להתאושש מהעזיבה של הורפורד וסביר להניח שנראה את ההגנה שלהם חוטפת מהלומה קשה בעונה הבאה. אולי רוברט וויליאמס הטיים לורד יעשה קפיצת מדרגה או שג'ייסון טייטום וג'יילן בראון ישתפרו כל כך שההגנה לא תהיה אישו או שהבחירות דראפט יתגלו כבינגו, אבל הסלטיקס כנראה יהיו קבוצה פחות טובה ממה שהתרגלנו בשנים האחרונות.


אז בעצם הסלטיקס חזרו להיות אנדרדוג. ככה בדיוק בראד סטיבנס אוהב את זה.

©2018 by Feel NBA. Proudly created with Wix.com